כבוד השופט או כבוד הרב?

המשמעות היא כי מי מבעלי הדין, הבעל או האשה, אשר הקדים להגיש את תביעותיו לאחת מן הערכאות, יקנה לה את הסמכות לדון באותם העניינים.

כלומר, אם אחד מבני הזוג יפנה לבית הדין הרבני והוא יפסוק בסוגיה אחת, ימשיך בית הדין הרבני לנהל את הדיון כולו, למעט מזונות ילדים שכן בנושא זה הסמכות הבלעדית נתונה לבית המשפט.

זהו בהחלט מצב המקשה על אותם זוגות המצויים בהליכי גירושין ואף יקשה על עורכי הדין שמייצגים אותם. בדיוק בעקבות כך, חוקק החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שהיה אמור לעצור את התחרות המטורפת הזו, אולם בפועל היא נותרה כמעט כמו שהיתה.

הסיבה המרכזית לכך היא כאמור, הקדימות. היות ואם אחד מהצדדים אשר יגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך, הוא יהיה גם זה שיקבל זכות קדימה בבחירת הערכאה. אם אתם שואלים מדוע בעצם חשוב היכן ידון הסכסוך, הרי שזה נעוץ באופן ישיר בשוני הרב שבין שתי הערכאות.

הכיר/י את ההבדלים

ההבדלים בין שתי הערכאות רבים והם באים לידי ביטוי במספר מישורים. ההבדלים אינם באים לידי ביטוי רק בסמכויות הניתנות לכל אחת מהערכאות, בסופו של דבר מדובר באופי שיפוטי שונה שיביא לפסיקות שונות.

בית הדין הרבני, דן על פי הדין הדתי בלבד והוא למעשה הפרמטר היחיד שמנחה אותו. לעומתו, בית המשפט לענייני משפחה נחשב לערכאה שיפוטית אזרחית המושתתת על הכללים של המשפט האזרחי.

במבנה הטכני, ההבדל די ברור. בעוד הדיונים בבית הדין הרבני מתקיימים בהרכב של שלושה דיינים, ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה נדונים על ידי שופט אחד בלבד.

עוד הבדל טכני משפטי, קשור להצגת המסמכים הרלוונטיים. בבתי הדין הרבניים ניתן להציג את המסמכים לאורך ההליך כולו, לעומת הדיונים בבתי המשפט לענייני משפחה, בהם מחויבים בעלי הדין להגיש את ראיותיהם הכוללות, כבר בתחילת ההליך.

כתוצאה מהיצמדותם של בתי הדין הרבניים לדין תורה, הם מתאפיינים בשמרנות יחסית בהחלטות שלהם. כללי ההלכה מאוד ברורים ונוקשים, עובדה שאינה מותירה לתפיסתם של הדיינים גמישות רבה.

לעומת זאת, בתי המשפט לענייני משפחה, פתוחים יותר להתאים את פסקי הדין אל השינויים המתרחשים במבנה החברה בישראל בכלל ובכל הנוגע לתמורות בתחום דיני המשפחה בפרט.

אחד הנושאים בהם בא לידי ביטוי שוני זה באופן מובהק, היא פסיקת המזונות. בית המשפט העליון החליט בשנת 2017, כי הגיעה השעה לקיים שוויון בין אבות לאימהות בעניין תשלום מזונות, כאשר פסיקת העליון קבעה כי החל מגיל 6, יחלקו ההורים את חובת תשלום המזונות בכפוף למשך השהות ויחס ההכנסות.

בתי המשפט לענייני משפחה, יישרו קו עם השינוי והחלו לבטל תשלומי מזונות במקרים של זמני שהות והכנסה שווים בין בני הזוג.

לעומתם, לא אימצו בתי הדין הרבניים את ההלכה באופן רוחבי. בפועל, גם במצב של שוויון בזמני השהות ובהכנסות, מטילים דיינים רבים באופן גורף את החיוב במזונות על האב, אף אם בסכום נמוך.

זהו נתון מעניין מאוד המשנה את התפיסה המסורתית והרווחת לפיה, בתי דין רבניים עדיפים לגברים. זו דוגמא מובהקת וטובה לכך שהדברים השתנו ובית הדין הרבני, יפסוק במקרה זה, דווקא לטובת האישה.

נעבור להבדל הבא, הבדל משמעותי מאוד והוא המעמד השונה שמייחסות ערכאות אלה לפסיקותיהן של ערכאות הערעור. לדוגמא, אם במקרה יערער אחד מבאי הדין לבית משפט מחוזי וזה יקבל את הערעור, מאותו הרגע יהיו כלל בתי המשפט לענייני משפחה, מחויבים לפסיקה זו - של המחוזי.

בבית הדין הרבני מנגד, אין כל תקדים מחייב לעניין. כלומר, במקרה בו בעל דין הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול ואף זכה בו, לא יהיו בתי הדין הרבניים האזוריים מחויבים לפסיקה. זהו הבדל משמעותי שכדאי לשים לב אליו.

הבדל משמעותי נוסף, שלא לומר קריטי הוא אישור משפטי להסכם הגירושין. בהנחה ובני הזוג הגיעו ביניהם להסכם גירושין, תהיה לשתי ערכאות אלה, התייחסות שונה להסכם.

בעוד שבתי המשפט לענייני משפחה יקבלו את ההסכם, עלול בית הדין הרבני להתנגד לו.

הסיבה לכך היא באם אחד מסעיפי ההסכם יהיה מנוגד להלכה. זה כולל מגוון רחב של סעיפים, למשל אם זמני החלוקה בין ההורים כוללים העברה של הילד/ה בין הצדדים ביום שבת תוך כדי נסיעה.

לפני סיום, חשוב להדגיש נקודה מרכזית וחשובה - על פי החוק בישראל, בית הדין הרבני הנו הגוף היחיד במדינה המוקנית לו סמכות בענייני נישואין וגירושין של יהודים.

בית משפט באשר הוא (שלום או זה לענייני משפחה) אינו רשאי לאשר נישואים, באותה מידה שהוא אינו רשאי לאשר גירושים, שכן זוהי סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני.

כך למעשה, בני זוג אשר החליטו להתגרש ואף חתמו על הסכם גירושין בבית המשפט, יוכלו להגיש בקשה לגירושין עצמם דרך מתן גט, אך ורק בבית הדין הרבני.

אם כן, מערכת זו של שתי ערכאות, כוללת שינויים רבים, חלקם אפילו מהותיים ובעלי השפעה על אופי ההליך ותוצאותיו.

לאן ללכת אתם שואלים? מדובר בשאלה כבדת משקל המחייבת על פי רוב, התייעצות עם עורך דין מומחה בדיני משפחה שיבנה יחד אתכם אסטרטגיה נכונה לביצועו של הליך הגירושין.

קריאה נוספת: ייצוג של טוען רבני מול בית הדין