מידע אודות התייחסות החוק להצגת ראיות בהליכי גירושין אשר הושגו תוך כדי הפרה של חוק הגנת הפרטיות...
האם ניתן להציג בהליכי גירושין ראיות שהושגו תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות?
ייעוץ ראשוני חינם בטלפון: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
רגע לפני שמתגרשים חשוב לגבש אסטרטגיה שתתאים בדיוק לך: פנו אלינו
גירושין עם עורך דין מנוסה
רגע לפני שמתגרשים חשוב לגבש אסטרטגיה שתתאים בדיוק לך: פנו אלינו

בירור וגילוי האמת או אינטרס הגנת הפרטיות?

      30/04/2017 16:39
כידוע, וכמו בכל הליך משפטי, גם כאשר מתנהלים הליכי גירושין בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, על הצדדים להוכיח את טענותיהם באמצעות הצגת ראיות הולמות.

כך, לדוגמא, יש צורך להציג ראיות על מנת להוכיח עילות גירושין לפי ההלכה כגון בגידה, מיאוס, וכיו"ב, או על מנת להוכיח ניסיון להבריח נכסים במסגרת תביעות לחלוקת רכוש.

אולם, לעתים השגת הראיות הללו נעשית באופן בלתי חוקי, תוך פגיעה בפרטיות, ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

בנסיבות אלו מתעוררת השאלה, איזה אינטרס גובר במקרה דנן: אינטרס בירור וגילוי האמת או אינטרס שמירת הפרטיות.

סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראייה בבית המשפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהוא צד להליך, הגנה או פטור על פי חוק זה".

כלומר, סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי לא ניתן להציג בבית המשפט לענייני משפחה ראיות שהושגו באופן בלתי חוקי ותוך פגיעה בפרטיות, אלא אם כן יתקיימו אחד מהחריגים הבאים: הנפגע הסכים לכך, בית המשפט התיר זאת מטעמים מסויימים, או לפוגע ישנה על פי החוק הגנה או פטור מאחריות לפגיעה בפרטיות.

סעיף 19 לחוק הגנת הפרטיות מקנה לפוגע פטור מאחריות לפגיעה בפרטיות למי שהוסמך לעשות את מעשה הפגיעה על פי דין, או לאנשי רשויות הביטחון שביצעו את הפגיעה בפרטיות באופן סביר במסגרת תפקידם, ולשם מילויו. סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות מקנה לפוגע הגנה מאחריות לפגיעה בפרטיות, במקרים הבאים:

1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

3) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות.

4) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הייתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה.

5) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע.

6) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים.

7) הפגיעה הייתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי.

8) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

9) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב.

לעניין הגנת תום הלב אשר קבועה בסעיף 18(2) לחוק, קובע סעיף 20 לחוק את שלוש החזקות הבאות:

10) הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות בסעיף 18(2) ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בתום לב.

11) חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב אם הוא פגע ביודעין במידה גדולה משהייתה נחוצה באופן סביר לצורך העניינים שניתנה להם הגנה בסעיף 18(2).

12) חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי סעיף 18(2)(ב) או (ד) שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו.

במסגרת הליך בג"ץ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בנתניה, נדונה השאלה האם ניתן להציג בפני בית הדין הרבני צילומים של בעל שתיעד את אשתו מקיימת יחסי אישות עם גבר זר.

בית הדין הרבני קבע שניתן להציגם, אולם, בג"ץ הפך את קביעת בית הדין הרבני. בפסק דינו, קבע בג"ץ, כי חוק הגנת הפרטיות בכלל וסעיפים 32 ו-18(2) לחוק בפרט, חלים גם על בתי הדין הרבניים, כפי שהם חלים על כל שאר ערכאות המשפט המוסמכות במדינה.

עוד קבע בג"ץ כי סעיף 32 לחוק מבוסס על איזון בין שני ערכים מתחרים: הזכות לפרטיות מול חשיפת האמת. כדי לאזן בין שני הערכים הללו, יש לשקול שני שיקולים עיקריים:

חומרת ההפרה: ככל שעוצמת ההפרה של הפרטיות היא גדולה יותר, כך גדל משקל הגנת הזכות לפרטיות בהשוואה לשיקולים הנוגדים, ולהיפך.

ערכו הראייתי של החומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות: ככל שהראייה חיונית יותר להוכחת האמת כן יגבר משקלה לעומת משקלה של הפגיעה בפרטיות, ולהיפך, בהקשר זה יש להתחשב באפשרות הקיימת להוכיח את האמת במקרה הקונקרטי באמצעות חומר שהושג כדין, או באמצעות חומר שהושג תוך פגיעה קלה יותר בפרטיות. בנוסף יש לשקול גם את הצורך להתחשב בזכויותיו של צד שלישי, שאינו צד למשפט, ואשר זכותו לפרטיות עלולה להיפגע.

במסגרת אותו תיק, החליט בג"ץ לפסול הגשת צילומים על ידי הבעל אשר צילם את אשתו מקיימת יחסי אישות עם גבר זר, וזאת מאחר והגשת תמונות אלה מהווה חדירה ופגיעה קשה מאין כמוה בפרטיותו של האדם, וכן מאחר שניתן היה להוכיח את מעשה הכיעור של האשה, קרי, בגידתה, בדרכים חלופיות ופחות פוגעניות.

במסגרת הליך גירושין שהתנהל בהליך תיק רבני 1004240-1 פלונית נ' פלוני, וזאת בפני בית הדין הרבני בנתניה, נדונה השאלה האם ניתן להציג בפני בית הדין מסרונים ומיילים שנשלפו מהמחשב והטלפון הנייד של הבעל ללא הסכמתו.

זאת, לאור סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע כי העתקת תוכן של כתב כלשהו, כולל מסרים אלקטרוניים, שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הכותב או הנמען מהווה פגיעה בפרטיות. תיק זה עסק בבני זוג שחיו בנפרד מזה שנתיים. האשה הגישה כנגד הבעל תביעת גירושין, במסגרתה דרשה שהבעל ישלם את כתובתה.

הבעל התנגד לבקשה, בטענה שהוא מעוניין בשלום בית באמת ובתמים. האשה טענה שהבעל איננו מעוניין כלל בשלום בית, מאחר שהוא נוהג כלפיה כמי שמאס ומתייחס אליה באלימות מילולית, זלזול, ובאופן מחפיר ממש, נמנע מלקיים עמה יחסי אישות במשך 4 שנים, ואף בגד בה, וכי הוא מסרב להתגרש רק מסיבות טקטיות, על מנת להשיג הישגים רכושיים, ובניהם לפטור אותו מתשלום הכתובה.

כדי להוכיח את טענותיה, ביקשה האשה להציג בבית הדין מסרוני סמס ומיילים שנשלחו על ידי הבעל לגורמים שונים, אותם היא שלפה מהמחשב והטלפון הנייד של הבעל בעת שהם עדיין גרו ביחד, וזאת ללא ידיעתו והסכמתו, ולפיכך תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות.

לטענתה, המסרונים והמיילים הללו מעידים על כוונתו של הבעל להתגרש ממנה, כוונתו להציק לה, וכי הוא המשיך להתגורר בבית עד שהם נפרדו רק בגלל הנחיות משפטיות שהוא קיבל מעורך דינו. הבעל התנגד להצגת ראיות אלו, בטענה שהם הושגו באופן בלתי חוקי.

בית הדין התייחס להלכה שנקבעה בבג"ץ 6650/04 דלעיל, ולשני השיקולים שיש לשקול בעת הדיון בסעיף 18(ב) לחוק הגנת הפרטיות, כפי שצויין לעיל, לגבי השיקול השני, בדבר הערך הראייתי של החומר שהושג שלא כדין, וציין בית הדין כי מהלכה זו עולה כי במידה וניתן להכריע בתיק גם ללא הצגת הראיות שהושגו באופן לא חוקי ותוך פגיעה בפרטיות, אזי אין מקום להציג ראיות אלו.

לפיכך, בית הדין הגיע למסקנה כי יש להתיר את הצגת המסרונים והמיילים במקרה דנן, שכן, הדרך היחידה לגילוי האמת במקרה זה, הינה באמצעות חשיפת המיילים והמסרונים הללו, תוך עימות ואימות הבעל לגביהם. ללא ראיות אלו, לא ניתן יהיה להכריע. מה גם שעצם התנגדות הבעל לחשיפתן מעידה על כך שיש לו מה להסתיר.

כמו כן, מבחינת השיקול הראשון, של חומרת הפרת הפרטיות, אזי במקרה דנן מדובר בהפרה קלה יחסית של פרטיות הבעל. להבדיל, למשל, מהצילומים מחדר המיטות כפי שאירע בבג"ץ הנ"ל, מה עוד שגם הבעל עצמו הודה שהוא חדר למחשב של האישה.

במסגרת הליך בע"מ 5264/12 אלמונית נ' אלמוני, נדון מקרה בו ביקשה אשה להציג בעלה בפני ביהמ"ש לענייני משפחה הקלטת האזנת סתר אסורה שהיא ביצעה לגבי בעלה, אשר לטענתה מוכיחה כיצד בעלה תכנן להבריח ממנה רכוש משותף ומהו היקף ההברחה.

האשה נימקה זאת בתקנה 258 י"ד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר קובעת כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבל כראייה כל עדות שהובאה לפניו, אף כאשר זו איננה קבילה בבית משפט אחר, וכן לאור סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, אשר מקנה לבית המשפט גמישות דיונית ביחס לדיני הראיות וסדרי הדין.

הבעל, התנגד להצגת הראייה, בטענה שהיא תפגע בזכותו לפרטיות כאמור בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ביהמ"ש העליון קבע כי תקנה 258 י"ד לתקנות וסעיף 8(א) לחוק, אכן מקנות לבית המשפט לענייני משפחה שיקול דעת רחב.

יחד עם זאת, ביהמ"ש העליון קבע כי אין לאשר את הצגת האזנת הסתר האסורה, מאחר והמדובר בראייה שאינה כה מהותית להוכחת טענותיה של האשה, בהתחשב בכך שנראה כי טענותיה ניתנות להוכחה בראיות אחרות, אף זאת לאור ההלכה שנקבעה בבג"ץ 6650/04 דלעיל.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!

קרא עוד
שייך לנושא:   גירושין   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (5) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 5 reviews

גירושין בהליך מהיר הסכם ממון לשקט נפשי התמודדות עם סכסוכים במשפחה גישור ליישוב סכסוכים חלוקת רכוש בהליך גירושין תשלומי מזונות נקודות למחשבה על משמורת ילדים ייעוץ משפטי בדיני משפחה עריכת צוואה לפי חוק

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותו של עו"ד שי מויאל החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. אפריל 2018
"רציתי להגיד תודה לעורך הדין שי מויאל ולצוות משרדו הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עורך דין שי מויאל בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתו של עורך דין שי מויאל יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורך הדין שי מויאל הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

לשיחה אישית עם עו"ד שי מויאל בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורך הדין שי מויאל:
072-3360526 מספר פקס: 073-3982517
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת: החרש 16, נס ציונה

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון