הסכם גירושין הינו הסכם אשר מסדיר בין בני הזוג את כל הסוגיות הכרוכות בהליכי הגירושין שלהם, כגון מתן הגט, חלוקת הרכוש המשותף, תשלומי מזונות אישה וילדים, ענייני משמורת והסדרי ראיה ועוד.
יחודו של הסכם זה מתבטא בכך, שבשונה מהסכמים אחרים, הוא נכנס לתוקף רק לאחר שהוא מאושר כדין על בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. כך קובע סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. אישור ההסכם כאמור אף מקנה לו תוקף כשל פסק דין, כלומר ניתן לאוכפו בלשכת ההוצאה לפועל.
דרישת אישור ההסכם כאמור נובעת ממצבם הרגיש והעדין של היחסים בין בני זוג העומדים להתגרש. על מנת להבטיח כי בני הזוג חותמים על ההסכם מרצונם החופשי בהבנה והסכמה מלאה, קבע המחוקק שני תנאים מצטברים.
האחד, כי ההסכם יכנס לתוקף רק לאחר אישורו והשני, כי האישור ינתן רק לאחר שבית המשפט לעניי משפחה / בית הדין הרבני הסביר לבני הזוג את משמעות ההסכם וכן וידא שבני הזוג עשו אותו מהסכמתם החופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
עם מתן האישור להסכם הגירושין נפרדים בני הזוג ויוצאים לדרכם החדשה, תוך שהם מחוייבים בכיבוד הוראות ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין.
יחד עם זאת, ולמרות נסיבותיו המיוחדות של הסכם זה, עדיין יתכנו מצבים בעתיד בהם הצדדים יחלקו על האופן לפיו יש לפרש את ההסכם. ניסיון החיים מלמד אותנו כי לעיתים, גם שנים לאחר החתימה על ההסכם, מתגלעים חילוקי דעות באשר לכתוב, שאז נדרשים הצדדים למתן פרשנות ובחלק מהמקרים, שאלת הפרשנות מועברת לפתחו של בית המשפט.
לפיכך נשאלת השאלה כיצד יפרש בית המשפט הסכם גירושין שאושר כדין במקרה של התגלעות מחלוקת בין בני הזוג לגבי אופן פרשנותו ויישומו.
אין חולק כי הסכם גירושין הינו הסכם לכל דבר ועניין, ועל כן יש לפרשו בהתאם לדיני החוזים.
הסעיף הרלוונטי בעניין זה הנו סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, אשר קובע כיצד יש לפרש את ההסכם על מנת ללמוד ממנו על אומד דעתם של הצדדים, דהיינו, כוונת הצדדים לגבי מהות ומטרת ההסכם.
ברם, בעניין זה יש לשים לב כי נוסח סעיף זה עבר תיקון אשר נכנס לתוקף ביום 17.1.2011.
הנוסח הקודם של סעיף 25 (א) לחוק החוזים קבע כי: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות".
לעומת זאת, נוסחו החדש של סעיף 25 (א) לחוק החוזים קובע כיום כי: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כדי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".
במסגרת הליך ע"א 3894/11 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום, נקבע כי הסכמי גירושין אשר נערכו לפני מועד כניסת תיקון סעיף 25(א) לתוקף, יפורשו לפי נוסחו הקודם של סעיף זה, ואילו הסכמי גירושין אשר נערכו לאחר מועד זה יפורשו לפי נוסחו החדש של סעיף זה.
אולם הלכה למעשה, יובהר כי אין הבדל מהותי בין שני נוסחים אלו. שכן, ביהמ"ש העליון פסק כי הנוסח החדש של סעיף 25 (א) לחוק החוזים, אימץ למעשה את האופן לפיו פירשה הפסיקה את הנוסח הקודם של סעיף זה, וזאת כפי שיבואר להלן.
כאמור, הנוסח הקודם של סעיף 25 (א) לחוק החוזים קבע כי: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות".
לכאורה, הנוסח הקודם של סעיף 25(א) קבע שיטת פרשנות דו-שלבית, לגבי האופן לפיו יש לעמוד על אומד דעת הצדדים: בתחילה יש לנסות לפרש את ההסכם לפי לשון החוזה ורק אם הדבר אינו ניתן, יש לפרשו על פי הנסיבות החיצוניות להסכם.
אולם במסגרת הליך ע"א 4628/93 מ.י. נ' אפרופים שיכון וייזום בע"מ קבע ביהמ"ש העליון כי המדובר למעשה בשיטת פרשנות חד שלבית, ולפיה יש לעמוד על אומד דעת הצדדים באמצעות בחינה מקבילה הן של לשון החוזה והן של הנסיבות החיצוניות לו.
הלכת אפרופים נתקלה בביקורת עזה לפיה היא עלולה להביא לפרשנות חוזה שהינה שונה ממילותיו המפורשות. אולם במסגרת הליך במסגרת הליך ע"א 2533/01 ארגון מגדלי ירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל אושרה הלכה זו.
יחד עם זאת, ביהמ"ש העליון הבהיר כי למרות המעבר לשיטה פרשנית חד שלבית, עדיין נותר ללשון החוזה מקום מרכזי וחשוב בתהליך הפרשנות לצורך איתור אומד דעתם הסובייקטיבית של הצדדים לחוזה.
במסגרת הליך דנ"א 2045/01 ארגון מגדלי ירקות – אגודה החקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל נקבע כי המטרה הראשונה בפרשנות חוזה הינה לאתר את כוונת הצדדים הסובייקטיבית, ורק במידה והדבר אינו אפשרי, בית המשפט רשאי לבחון את התכלית האובייקטיבית מאחוריו.
עוד נקבע כי לשון החוזה עדיין מחזיקה במשקל מרכזי וחשוב בהליך הפרשנות וכי: "קיימת חזקה שלפיה פרשנות נכונה של חוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה הרגילה והטבעית של הכתוב".
במסגרת הליך בע"מ 5141/09 פלונית נ' פלוני אשר ניתן בשנת 2010 לפני שתיקון סעיף 25(א) נכנס לתוקף, מתווה כב' השופט דנציגר את כללי פרשנות הסכם גירושין.
לדבריו, במידה ולשון החוזה ברורה דיה, חזקה עליה שהיא משקפת את אומד דעת הצדדים. לפיכך, יש להעניק ללשון החוזה משקל מכריע בפרשנותו.
כלומר, יש לתת לחוזה את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו, ואין צורך ללכת מעבר ללשון החוזה. עוד נקבע כי לשון החוזה קובעת את גבולות תכלית החוזה, כאשר הפרשנות חייבת לקבל אחיזה בטקסט עצמו, וגבול הפרשנות במשפט הוא גבול הטקסט.
כב' השופט דנציגר מדגיש כי כאשר לשון החוזה מצביעה בברור על כוונת הצדדים, אין צורך ללכת מעבר לה, מאחר ואין זה תפקידו של ביהמ"ש ליצור עבור הצדדים חוזה סביר יותר מזה שהם יצרו.
כך גם נפסק במסגרת ע"א 8239/06 אברון נ' פלדה אשר קבע כי:
"עלינו להישמר ככל הניתן מלקרוא לתוך החוזה תניות חדשות תוך כדי התהליך הפרשני שמא נימצא כותבים עבור הצדדים חוזה חדש שהם מעולם לא כרתו ושאליו מעולם לא התכוונו ולכן, על בתי המשפט להימנע מליצור 'תחושה' או 'אווירה' שלפיה אף חוזה אינו ברור, הכל פתוח, וכל תוצאה ניתנת להשגה באמצעות פרשנות"... אין זה תפקידו של בית המשפט ליצור עבור הצדדים חוזה סביר יותר מזה שהם יצרו לעצמם. הבחינה האובייקטיבית תעשה רק כאשר איתור כוונתם המשותפת הסובייקטיבית של הצדדים אינו אפשרי".
כאמור, בשנת 2011 תוקן סעיף 25 (א) לחוק החוזים, באופן לפיו הוא קובע כיום כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כדי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".
במסגרת הליך רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ, קבע ביהמ"ש העליון כי במסגרת תיקון סעיף 25(א) אימץ המחוקק למעשה את הלכת אפרופים, בדבר השיטה החד שלבית.
בהתאם לכך נקבע כי: "...חוזה יפורש תוך בחינה מקבילה ומשותפת של לשון החוזה ושל נסיבות העניין, בכפוף לחזקה פרשנית ניתנת לסתירה שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את פשט הלשון, דהיינו: את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב".
במסגרת הליך תמ"ש (חיפה) 41459-02-10 ,15264-03-13 א.ב. נ' א.צ.ב. נדון הסכם גירושין אשר נכנס לתוקף לפני שתוקן סעיף 25 (א) אולם, פסק הדין עצמו ניתן לאחר שתוקן סעיף זה.
בין הצדדים התעוררה מחלוקת בין היתר לגבי האופן לפיו יש לפרש את סעיף 13 להסכם, אשר התייחס לחברה משפחתית שהוחזקה בבעלות משותפת של שני בני הזוג. החברה עצמה החזיקה בבעלות על חנות.
סעיף זה קבע כי החברה תישאר בבעלות שניהם עד למועד מסויים, וכי לאחר מכן האשה תעביר לבעל את חלקה במניות החברה בתמורה לשקל אחד.
בתביעתה, טענה האשה כי החברה החזיקה גם בכספים, מהם מגיעים לה מחצית. הבעל טען כי כל נכסי החברה כללו רק את החנות. במהלך ניהול התיק הוכיח כי בתמורה לקבלת מניותיה של האישה בחברה, הוא שילם לה 50,000$ אשר משקפים את שווי מחצית החנות.
ביהמ"ש קבע שפרשנותו מילולית של הסעיף השנוי במחלוקת מתייחסת רק להחזקה בחברה ולהעברת הבעלות בחברה כנגד הסכום המצוין במפורש בסך של 1 ש"ח.
ההסכם אינו מציין כי התובעת זכאית לזכויות נוספות או קבלת כספים או רווחים עד למועד ההעברה. לעומת זאת, כאשר הצדדים רצו לציין העברת כספים או רווחים הם עשו זאת במפורש במסגרת ההסכם, ואילו בעניין זה נמנעו מלעשות כן.
עוד קבע ביהמ"ש על סמך נסיבותיו החיצוניות של ההסכם כי ככל שהיתה חלוקה של כספים נזילים בין בני הזוג, היא נעשתה לפני חתימת ההסכם, בזמן החיים המשותפים של הצדדים. לפיכך קבע ביהמ"ש כי הן לשון ההסכם והן נסיבותיו החיצוניות של ההסכם תומכים בטענת הבעל וקיבל את עמדתו.
קריאה נוספת: פרשנות ומתן תוקף לסעיף בהסכם גירושין
אחרי שנים רבות של ניסיון ואחרי מאות הליכי גירושין, אפשר להגיד בוודאות שהעצה הכי טובה שאפשר לתת היא לעשות כל מה שניתן על מנת להיפרד כמו חברים, כמו הורים לילדים משותפים ובצורה הכי טובה שאפשר.
אפשר וראוי להגיע להסכם גירושין בהליך גישור באמצעות עורך דין מנוסה ולאשר את ההסכם בבית המשפט. בלי תביעות ובלי הליכים משפטיים מיותרים, שרק מכאיבים לכולם, אורכים הרבה זמן ועולים הרבה [מאד] כסף.
פרידה וגירושין בלי קרבות התשה משפיעה הרבה יתר טוב על הילדים ואין בכלל ספק שזה יעשה גם יותר טוב להורים המתגרשים.
התשובה לשאלה הזאת מורכבת ובכל מקרה, בהחלט אינה חד משמעית.
מצד אחד, בהיבט הפסיכולוגי לראשוניות יש יתרון. בן/בת הזוג שיזם את פתיחת ההליך הלכה למעשה עשוי לחוש כי ידו על העליונה, בעוד שהצד שמקבל את התביעה בהפתעה עשוי לחוש נחות, הגם שאין בתחושות הללו כל ממש ואין לכך סיבה אמיתית.
מצד שני, בהיבט המשפטי יכולים בהחלט להיות מקרים שבהם היוזמה להגיש את התביעה בבית הדין הרבני או לחלופין, בבית המשפט לענייני משפחה, עשויה לתת יתרון משפטי לאחד הצדדים, אבל נושא "מירוץ הסמכויות" הוא הרבה יותר רחב באופן כללי, ולא ניתן לתמצת אותו לכדי תשובה ברורה אחת.
על מנת להכריע בשאלה האם יש יתרון למי שמגיש תביעת גירושין ראשון והאם יש משמעות לערכאה המשפטית שאליה הוגשה התביעה, יש לבחון כל מקרה וכל הליך גירושין לגופו ולפי נסיבותיו.
למרות שזאת שאלה נפוצה יחסית, שמעסיקה גברים ונשים רבים שנמצאים ערב הליכי גירושין, אין לכך תשובה אמיתית.
כל עוד אתם בוחרים בעורך דין מנוסה, המתמחה בדיני המשפחה ובמיוחד בכל הנוגע לייצוג בהליכי הגירושין, אין הרבה משמעות לשאלת המגדר. זה לא נכון שנשים מצליחות יותר בבית המשפט לענייני משפחה וזה גם לא נכון שבית הדין הרבני נותן יותר כבוד לעורך דין ממין זכר. אלו מיתוסים שחשוב להפריח.
מה שחשוב הוא למצוא את עורך הדין שאיתו יהיה לך את החיבור הכי טוב, עורך דין שיוכיח בקיאות בהליכי גירושין, יתכנן עבורך אסטרטגיה חכמה ויוכל להעניק לך את הייצוג המשפטי הטוב ביותר, במטרה לשמור ולהגן על האינטרסים שלך מבלי להכנס להליכים משפטיים מיותרים.
שאלה מצויינת.
ההמלצה הכללית שלנו היא לספר לילדים שום דבר עד שלא ברור לכם, ההורים, מה הולך לקרות מבחינת לוחות זמנים ושינויים שישפיעו על הילדים בצורה ישירה, כמו זה שאמא / אבא עוזב את הבית ועובר לגור בדירה חדשה.
מאחר והמדובר על נושא משמעותי, טעון ורגשי מאד, כתבנו כתבה מפורטת בנושא ובהחלט מומלץ לקרוא אותה לפני והכנה לרגע שבו תדברו עם הילדים על הגירושים והפרידה שלכם.
כל עוד המדובר על בני זוג יהודים, הליך הגירושין יתבצע אך ורק בבית הדין הרבני.
גם זוגות שנישאו בחו"ל, בטקס אזרחי וללא כל קשר לרב או לרבנות, עדיין צריכים לעבור בבית הדין הרבני על מנת להתגרש, כל עוד המדובר על בני זוג יהודים.
קראו בהרחבה: איפה מתגרשים אחרי חתונה אזרחית?
הליך גירושין אינו הליך זול בכל מקרה. מעבר לכך, אין מחירון רשום ואין מחירים מחייבים וכל עורך דין יכול להעריך את היקף העבודה אליה ידרש בתיק ובהתאם לכך לקבוע את שכר הטרחה אותו הוא גובה מהלקוח.
פערי המחירים בין עורכי הדין נובעים בדרך כלל, כמו בכל מקצוע חופשי, מהניסיון והוותק שעורך הדין מביא איתו. כך לדוגמא, עורך דין עם 12+ שנות ניסיון בייצוג צדדים בהליכי גירושין, לבטח יבקש שכר טרחה משמעותי יותר מעורך דין עם שנתיים ניסיון בתחום וזאת רק דוגמא.
זיכרו כי הדרך הטובה והמומלצת להתגרש עוברת דרך ניסיון להגיע למצב של גירושין בהסכמה, במסגרת הליך גישור או באמצעות מו"מ בין עורכי הדין, ללא הליכים משפטיים ותביעות, שאז ניתן לחסוך סכומי כסף משמעותיים ביותר - מעבר ליתרונות רבים אחרים שבהליך מכובד זה.
הליך התרת הנישואין רלוונטי במיוחד עבור זוגות נשואים שבהם כל אחד מבני הזוג משתייך לעדה דתית אחרת, או שאחד מבני הזוג הנו חסר דת.
כשבני זוג כאלה רוצים להפרד ומבקשים להתגרש, עליהם לפנות אל בית הדין לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין.
המקרה שלכם נפוץ מאד בשל גלי העליה לישראל לאורך השנים.
במקרה שלכם, כל החובות והזכויות לגבי הנישואין הנם בהתאם לחוק במדינה שם נישאתם קרי, אנגליה. הנישואים שלכם נחשבים חוקיים מבחינה בינלאומית ולכן מוכרים גם על ידי החוק ודיני המשפחה בישראל. בהתאם לחוק בישראל סביר מאד שתצטרך לשלם מזונות. זה בדיוק הזמן הנכון לפנות להתייעצות אישית עם עו"ד.
אפשר להגיד שאין הסבר פשוט. ישנם קווים כלליים ברורים לחלוקת הרכוש בגירושין, אך עדיין, בכל מקרה ובכל הליך גירושין הנושא נדון לפי הנסיבות האישיות והמשפחתיות הנוגעות לבני הזוג המתגרשים.
מאחר והנושא באמת מצריך תשומת לב משפטית מיוחדת, הדרך היחידה לקבל תשובה מדוייקת היא בפגישה 1 על 1 עם עורך דין שמתמחה בתחום ויפה שעה אחת קודם.
שאלה נפוצה מאד, שמטרידה ומעסיקה זוגות רבים לפני הליך הגירושין וכמו במקרים רבים בדיני המשפחה, אין תשובה חוקית וחד משמעית לשאלה.
בין אם אתם גרים בדירה שכורה ובין אם בדירה או בית הנמצא בבעלות משותפת של שניכם, עם או בלי משכנתא, על מנת להחליט מי עוזב את הבית, חשוב להגיע להסכמה בנושא ואין חוק שקובע ומסדיר את הכללים. כל אחד מבני הזוג יכול לעזוב וקבלת החלטה משותפת בנושא, אינה פוגעת בזכויות של בני הזוג בהליך הגירושין.
בדיוק בשלב שהמחשבה עולה לך בראש לראשונה. גם אם לא לצורך ייצוג והגשת תביעות, מוטב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מנוסה בשלב מוקדם ככל שניתן, על מנת להבין איפה את או אתה עומדים ביחס לבת או בן הזוג.
מוטב להתייעץ, לשאול ולקבל תשובות מגורם מוסמך ומנוסה, ולא לחפש תשובות ועצות אצל חברים עם "ניסיון בהליכי גירושין", שכן לכולנו יש חברים שעברו הליכים אבל אין 2 הליכי גירושים דומים ואין 2 מערכות יחסים דומות.
לכן, כשזה נוגע לעתיד שלך ושל הילדים, ממש לא בטוח שעצות ורעיונות שהתאימו לחבר/ה בהליך הגירושין שלה או שלו, יתאימו למקרה שלך ולעיתים זה גם יכול לפגוע בך. כשיש ספק אין ספק וצריך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין שמתמחה בתחום.
אחרי פגישה אחת עם עו"ד מנוסה יהיה לך הרבה יותר קל ופשוט לקבל החלטות רציונליות לגבי התנהלותך בעתיד הקרוב, אל מול הליכי הגירושים והפירוק הצפוי של התא המשפחתי.
למרות שההסכם קיבל תוקף של פסק דין, עדיין ניתן לפעול לצורך ביטולו בבית המשפט
קרא/י עוד..בכל שנה יותר ויותר זוגות מחליטים לפתוח בהליכי גירושין ולא בכדי! הכירו את הסיבות.
קרא/י עוד..הדרך להליך גירושין מהיר ומכובד מתחילה בבחירת עורך דין מעולה ומנוסה שייצג אותך
קרא/י עוד..אם החלטת להתגרש ישנם לפחות 10 דברים שאסור לך לעשות לאורך ההליכים...
קרא/י עוד..הפסיכולוגית הקלינית מרין ליבמן מסבירה על התמודדות מול ניכור הורי בהליך גירושין.
קרא/י עוד..קראו אודות משרד עורכי הדין המוביל בישראל ומתמחה בדיני משפחה וגירושין.
קרא/י עוד..בית הדין הרבני הבהיר ופירש את הקריטריונים הנדרשים לצורך אישור ההסכם
קרא/י עוד..מציאות החיים מוכיחה לנו בכל פעם כי רק עו"ד מעולה ינסח עבורך את ההסכם הראוי!
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני חייבים לאשר כל הסכם גירושין תקף!
קרא/י עוד..על בית המשפט ובית הדין הרבני חובה לוודא עם הצדדים לפני אישור הסכם גירושין!
קרא/י עוד..על האם להעביר דירה לילדים לאחר מותה - האם תנאי זה תקף ואינו סותר את החוק?
קרא/י עוד..פסק דין חשוב של בית הדין הרבני, בתביעת גירושין בה ייצגנו את הבעל. פסק הדין המלא
קרא/י עוד..הכירו את האפשרות לבטל ולהפסיק את תשלום המזונות לאישה שהנה סרבנית גט...
קרא/י עוד..דיון בהחלטת בית הדין הרבני לכפות גט על אישה עקב התנהלותה הקיצונית בהליך...
קרא/י עוד..פסק דין נדיר, חשוב ומעניין של בית הדין הרבני חייב אישה לתת גט לבעלה העגון...
קרא/י עוד..כלים מעשיים שיעזרו לך לנסות ולהציל את חיי הנישואין ולמנוע פרידה וגירושין...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני דחה תביעת אשה לחלקה בדירת ירושה ותשלום דמי כתובה...
קרא/י עוד..באילו מקרים האשה יכולה לתבוע תשלום של של דמי הכתובה? בית הדין הרבני הכריע...
קרא/י עוד..התחייבת לעבור בדיקה והפרת את ההתחייבות? זה יכול לעלות הרבה כסף...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק בתביעת גירושין, בה הוכח כי הבעל בגד באשתו...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני דחה טענות הבעל למעשה כיעור וכי האשה עוברת על הדת היהודית...
קרא/י עוד..בני זוג יהודים יכולים לבחור להתגרש בבית הדין הרבני ולפי העילות הקבועות בהלכה...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני חייב את הבעל לתת לאשתו גט מיידי בעילת מאיסות!
קרא/י עוד..בית הדין הרבני חייב בעל אלים ומסוכן לתת גט מיידי בשל פיקוח נפש וסכנה אמיתית...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני קבע כי עילת המיאוס משמשת כעילה עצמאית לתביעת הגירושין...
קרא/י עוד..