פסולי חיתון לפי ההלכה היהודית

• פצוע דכה וכרות שופכה מותרים להתחתן רק עם גיורת. פצוע דכה הוא אדם שחתכו לו את האשכים או את שבילי הזרע. כרות שפכה הוא אדם שחתכו לו את השופכה למעלה מהעטרה.
• כהנים אינם יכולים להינשא לגרושה, אלמנה, גיורת, זונה, חלוצה, וחללה. חלוצה הינה אשה שהתאלמנה מבעל ללא ילדים ועברה טקס חליצה על ידי אחי הבעל. חללה הינה מי שנולדה לכהן מנישואים אסורים. ילד שנולד לכהן מנישואים אסורים קרוי חלל, והינו פסול כהונה.
• זוגות חד מיניים.
• זוגות חסרי דת.
• זוגות מעורבים מבחינה דתית: יהודי עם מי שאינו כזה.
• אישה שזקוקה לייבום.
• אישה שנאפה בעודה נשואה, אינה יכולה להינשא לגבר שעמו נאפה, בהתאם לכלל לפיו היא אסורה לבעלה ולבועלה.
• קרובי משפחה מסויימים מנועים מלהינשא זה לזו: הורה עם ילדו, אח עם אחותו, אחיין עם דודתו וכדומה.
• מי שיהדותם איננה ברורה דיה. מדובר בעיקר בעולים חדשים שאין להם מסמכים מטעם ארץ המוצא שלהם המוכיחים את יהדותם, ועל כן הרבנות אינה מוכנה לחתנם.
• מי שנולד מהזרעה מלאכותית:

- אם האם פנויה הילד כשר.

- אם האם נשואה והזרע הוא של האב, הילד כשר.

- אם האם נשואה והזרע הוא מיהודי אחר, יש דעות שהילד נחשב שתוקי, קרי, מי שאינו יודע מי אביו, והוא פסול חיתון מדרבנן.

- אם האם נשואה והזרע מנכרי, או שההזרעה נעשתה בחו"ל, מקום בו רוב האנשים אינם יהודים, הילד כשר.

רשימת פסולי החיתון

על מנת להבטיח את שמירת האיסור לחתנם, הרבנות הראשית מנהלת רשימת פסולי חיתון המכונה גם רשימת מעוכבי נישואין. כפי הנראה כוללת רשימה זו גם רשימה של גברים אשר קיימו קשרים עם נשים בעודן נשואות.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 6.4501 בדבר רשימות מעוכבי נישואין, קובעת את הכללים המשפטיים שצריכים להנחות את מערכת בתי הדין הרבניים בכל הקשור לניהול רשימת פסולי החיתון וקבלת החלטות בעניין זה.

ההנחיות נכתבו בזמן כהונתו של השופט העליון אהרון ברק כיועמ"ש לממשלה בשנת 1976, ועודכנו על ידי השופט העליון אליקים רובינשטיין בעת כהונתו כיועמ"ש לממשלה בשנת 2003.

ההנחיות מכירות בכך כי לרשמי הנישואין ולבתי הדין הרבניים ישנה סמכות לבחון ולבדוק האם אדם שמבקש להירשם לנישואין ברבנות הינו בעל כשירות להינשא על פי ההלכה, וזאת על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג- 1953 ופקודת הנישואים והגירושין (רישום), 1929.

במסגרת חוקים אלה, אין רושם הנישואין חייב לפעול על-פי הצהרותיהם של בני-הזוג הבאים להינשא, ומותר לו לבחון ולבדוק את כשירותו של המבקש להינשא על-פי דין תורה. כך גם פסק בית-המשפט העליון בהליך בג"צ 359/66 גיתיה נ' הרבנות הראשית והמועצה הדתית ירושלים.

עם זאת, ההנחיות קובעות כי הפעלת סמכות זו על ידי רשמי הנישואין ובתי הדין הרבניים צריכה להתבצע תוך הקפדה על זכויות הפרט.

בהתאם לכך, החלטות רושם הנישואין חייבות להתבסס על ראיות סבירות, ולאחר שניתנה לאדם הנידון זכות טיעון, וזאת כמפורט להלן:

• מבחינת הראיות - החלטתו של רושם הנישואין לסרב לבקשתו של אדם להירשם לנישואין חייבת להתבסס על ראיות שאדם סביר היה רואה אותן כבעלות ערך הוכחתי, ואין הוא רשאי להסתמך על רכילות, השערות גרידא או שמועות בעלמא.
• מבחינת זכות הטיעון - בטרם יקבל הרושם את החלטתו לסרב לבקשתו של אדם להירשם לנישואין, עליו:

(1) להודיע לאותו אדם כי התקבל אצלו מידע ביחס למעמדו האישי.

(2) לתת לאותו אדם הזדמנות לעיין במידע המצוי אצלו ביחס למעמדו האישי.

(3) לאפשר לאותו אדם לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו ביחס למידע המצוי בידי הרושם

רשימת פסולי החיתון תכלול החלטות משני סוגים בלבד: החלטות של בתי-דין רבניים ביחס לבעלי הדין שבפניהם, וכן החלטות של רושמי הנישואין המסרבים לבקשתו של אדם להירשם לנישואין.

על רשימת פסולי החיתון להיות סודית, ולהתנהל במשרד הדתות בלבד, וזאת על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט.

לפיכך, אסור לרשימה להיות חשופה למאות רשמי הנישואין הפעילים במדינה, בשל החשש שהיא תדלוף לרשות הרבים. תחת זאת יתנהל רישום מרכזי בעניין זה במשרד הדתות בלבד, אשר יהיה פתוח לרושמי הנישואין, כך שהם יוכלו לפנות ולקבל מידע לגבי מקרה אינדיבידואלי.

כיצד יכולים פסולי החיתון להינשא?

כאמור, פסולי החיתון אינם יכולים להינשא בארץ על פי ההלכה. עקב כך, פסולי החיתון יכולים להינשא זה לזה רק באמצעות נישואים אזרחיים שכיום אפשריים רק בחו"ל.

בעקבות פסק הדין שניתן בהליך בג"ץ 143/62 פונק שלזינגר נ' שר הפנים, גם בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל יכולים להירשם כנשואים במשרד הפנים בישראל.

עם זאת יש לזכור כי במקרה של פרידה בין בני הזוג, אזי יתכן שבמקרים מסויימים מבחינת הרבנות בארץ הם יאלצו בכל זאת להתגרש במסגרת בית דין רבני, וזאת לצורך קבלת גט לחומרא, למען הסר ספק.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!