פיצויי גירושין הנם פיצויים שהבעל משלם לאישה, מעבר לתשלום המצויין בכתובה ותוספת הכתובה.
זאת על מנת לקבל את עצם הסכמתה להתגרש, בנסיבות בהן האישה איננה מעוניינת להתגרש וכן איננה מחוייבת להתגרש מאחר ואין עילת גירושין הלכתית שמחייבת אותה להתגרש.
מטבע הדברים מדובר במקרה בו תביעת הגירושין באה מצד הבעל ולא מצד האישה וכאשר בתביעת הבעל להתגרש לא נמצאו עילות והוכחות מספיקות כדי לחייבה בגירושין.
במידה ותביעת הגירושין מגיעה מצד האישה, לא ניתן לחייב את הבעל לשלם לה פיצויי גירושין.
המקור לתשלום פיצויי הגירושין מצוי במנהג עתיק יומין של בתי הדין הרבניים לחייב בעל בתשלום פיצויי גירושין לאישה במטרה להביא את האישה להסכים לגירושין בהם היא אינה חייבת.
זאת בהתאם לכלל שנקבע בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן סו סעיף יא, "והוא שיהיה אותו מנהג פשוט בכל המדינה.
ואכן, ברוב פסקי הדין של בתי הדין הרבניים בישראל מופיע הכוח המחייב של הנוהג כביסוס לנוהג פיצויי גירושין של האישה: "כל הנושא אישה סתם נושא אדעתא לקיים מנהג מקומו".
יובהר כי מנהג זה של ביה"ד קיים גם מבלי שמתקבלת הסכמת הבעל לשלם לאחשה את הפיצויים תמורת קבלת הסכמתה לקבל את הגט.
כלומר, ביה"ד כופה ומחייב את הבעל לשלם פיצוי תמורת הסכמת האישה לבצע את הגט מכוח עצם מנהג ביה"ד להגיע למצב של גירושין ביניהם.
כך צויין בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול במסגרת תיק 8860-21-1.
הנוהג של פיצויי גירושין היה נהוג היה במשך דורות רבים, כאמור וזאת הן בקרב קהילות אשכנזיות והן בקרב קהילות ספרדיות.
במקור, הנוהג הונהג במטרה למנוע התנגשות בחרם דרבנו גרשום אשר אסר על גירושי האישה ללא קבלת הסכמתה ובעל כורחה וזאת במטרה להגן על זכויות האישה שלא תצא מבעלה ריקם.
אולם, בסופו של דבר, הנוהג הונהג בכל המדינות שבהן היו קהילות יהודיות וזאת בין אם החרם נקלט בהן ובין אם לאו.
קראו בהרחבה: גירושין בהסכמה של בני הזוג
ככלל, סכום הפיצויים נקבע בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין.
זאת לפי נסיבות העניין, הגורם לגירושין, מצבם הכלכלי של בני הזוג, סכום ולרבות יכולתו הכלכלית של הבעל, הזכויות הממוניות שקיבלה האישה על פי חוק ויכולתה של האישה לחיות חיים סבירים אחרי הגירושין.
כך נקבע בפסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בנתניה במסגרת תיק 5-24-1.
במסגרת פסיקת בית הדין הרבני הגדול נקבע כי הפיצויים צריכים להיות "במקסימום של יכולת הבעל ובאפשרות של חיי קיום של האישה המתגרשת".
עוד נקבע כי סכום הפיצויים צריך להיקבע לפי יכולת הבעל, יוקר המחייה וירידת ערך המטבע ממועד כתיבת הכתובה ועד למועד הגירושין.
בפסק דין אחר נקבע כי "כשהכתובה מועטת נוהגים לפסוק לאלמנה חלק מרכוש בעלה בתור פיצויים כשיש צורך בדבר".
עוד צויין בפסיקה כי כאשר ננקב בכתובה סכום גדול כפי שמקובל בקרב עדות הספרדים, מקובל היה לפסוק פיצויי גירושין בסכום הכפול מסכום הכתובה.
אולם כאשר אין היה מדובר בסכום גבוה על בית הדין היה לפסוק פיצויים הולמים בהתאם לנסיבות המקרה.
יחד עם זאת, מנהג בתי הדין לחייב את הבעל לשלם פיצויי גירושין היה נפוץ בעיקר בפסיקת בתי הדין הרבניים בארץ ישראל המנדטורית, לפני קום המדינה וכן במדינת ישראל בשנים הראשונות שלאחר הקמתה וזאת כפי שצויין בפסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בנתניה במסגרת תיק 7-22-2.
אולם, מנהג זה נעשה הרבה פחות שכיח לאחר מכן וזאת לאור פיתוח הלכת השיתוף בפסיקת בתי המשפט וחקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 אשר מאזנים את כלל נכסי בני הזוג בעת הגירושין ומעניקים לאישה את מחצית הרכוש.
אם הנכסים הצבורים של הבעל עודפים על אלה של האישה, הרי שהאישה מקבלת את מחצית הזכויות העודפות במסגרת איזון המשאבים ובכך היא מקבלת כבר פיצוי על תרומתה והשקעתה לצבירתם.
משכך, נראה כי אין מקום לחייב את הבעל בתשלום פיצויים נוספים מעבר לכך.
כלומר, כאשר האישה מקבלת זכויות מהבעל במסגרת איזון המשאבים אשר היא לא הייתה זכאית לקבל מדין תורה ניתן להחשיב את קבלת אותן זכויות כתשלום פיצויי גירושין במידה והוכחה זכאותה לקבלת פיצויים אלו.
כך צויין בפסק הדין של בית הדין הרבני האזורי במסגרת תיק 968581-3.
מנגד, בכל מקרה בו האישה לא מקבלת מחצית הרכוש או שאין רכוש משותף שצריך להתחלק, אזי יש מקום לפסיקת פיצויים וזאת כפי שנקבע בפסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בנתניה במסגרת תיק 5-24-1.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!
קראו אודות משרד עורכי הדין המוביל בישראל ומתמחה בדיני משפחה וגירושין.
קרא/י עוד..בית הדין הרבני הבהיר ופירש את הקריטריונים הנדרשים לצורך אישור ההסכם
קרא/י עוד..מציאות החיים מוכיחה לנו בכל פעם כי רק עו"ד מעולה ינסח עבורך את ההסכם הראוי!
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני חייבים לאשר כל הסכם גירושין תקף!
קרא/י עוד..על בית המשפט ובית הדין הרבני חובה לוודא עם הצדדים לפני אישור הסכם גירושין!
קרא/י עוד..כיצד יפסוק בית המשפט בבואו לפרש הסכם גירושין חתום, שקיבל תוקף של פסק דין?
קרא/י עוד..על האם להעביר דירה לילדים לאחר מותה - האם תנאי זה תקף ואינו סותר את החוק?
קרא/י עוד..פסק דין חשוב של בית הדין הרבני, בתביעת גירושין בה ייצגנו את הבעל. פסק הדין המלא
קרא/י עוד..הכירו את האפשרות לבטל ולהפסיק את תשלום המזונות לאישה שהנה סרבנית גט...
קרא/י עוד..דיון בהחלטת בית הדין הרבני לכפות גט על אישה עקב התנהלותה הקיצונית בהליך...
קרא/י עוד..פסק דין נדיר, חשוב ומעניין של בית הדין הרבני חייב אישה לתת גט לבעלה העגון...
קרא/י עוד..כלים מעשיים שיעזרו לך לנסות ולהציל את חיי הנישואין ולמנוע פרידה וגירושין...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני דחה תביעת אשה לחלקה בדירת ירושה ותשלום דמי כתובה...
קרא/י עוד..באילו מקרים האשה יכולה לתבוע תשלום של של דמי הכתובה? בית הדין הרבני הכריע...
קרא/י עוד..התחייבת לעבור בדיקה והפרת את ההתחייבות? זה יכול לעלות הרבה כסף...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק בתביעת גירושין, בה הוכח כי הבעל בגד באשתו...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני דחה טענות הבעל למעשה כיעור וכי האשה עוברת על הדת היהודית...
קרא/י עוד..בני זוג יהודים יכולים לבחור להתגרש בבית הדין הרבני ולפי העילות הקבועות בהלכה...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני חייב את הבעל לתת לאשתו גט מיידי בעילת מאיסות!
קרא/י עוד..בית הדין הרבני חייב בעל אלים ומסוכן לתת גט מיידי בשל פיקוח נפש וסכנה אמיתית...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני קבע כי עילת המיאוס משמשת כעילה עצמאית לתביעת הגירושין...
קרא/י עוד..למרות שההסכם קיבל תוקף של פסק דין, עדיין ניתן לפעול לצורך ביטולו בבית המשפט
קרא/י עוד..הגרוש תבע לבטל את הסכם הגירושין ובית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו!
קרא/י עוד..יותר ויותר זוגות מוצאים את עצמם בפתיחת הליכי גירושין בשל משבר הקורונה...
קרא/י עוד..מה הם הגורמים שמובילים יותר ויותר זוגות דתיים לפירוק התא המשפחתי וגירושין?
קרא/י עוד..