הגשת ערעור בזכות או ברשות בענייני משפחה

מהותו של הליך הערעור ומטרותיו

ערעור הנו הליך משפטי שבו אחד הצדדים לדיון או שניהם, שאינו מסכים עם החלטה כלשהי או פסק דין שניתנו על ידי בית המשפט המקורי שדן בעניינו, פונה לערכאה גבוהה יותר, בבקשה שהיא תשנה לטובתו את אותה הפסיקה של אותו בית משפט.

במקרה זה בית המשפט המקורי מכונה בית משפט קמא, דהיינו, בית המשפט הראשון.

על פי הדין הישראלי הליך הערעור לא נועד לפתוח מחדש את כל הדיון שנעשה בערכאה הקודמת, ועל כן ערכאת הערעור לא שומעת ראיות ולא משנה ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי ערכאה קודמת.

ערכאת הערעור מתמקדת בסוגיות משפטיות ועל כן אלא יש להתמקד בטעויות משפטיות שלדעת העותר נעשו על ידי אותה ערכאה במסגרת הפסיקה שניתנה על ידה, לרבות התעלמות מראייה עובדתית שהוגשה בפניה.

בהתאם לכך לרוב לא ניתן לטעון בערעור טענות עובדתיות ומשפטיות שלא נטענו בערכאה הקודמת ולא ניתן להגיש ראיות חדשות במסגרת הערעור.

הדברים נכונים למעט במקרים חריגים לדוגמא, במידה שהערכאה הקודמת סירבה לקבל ראיות למרות שהיא היתה צריכה לקבלן, או שהמדובר בראיות שחיוניות ביותר לצורך בירור האמת ואשר יש להן חשיבות ניכרת לצורך מתן פסק הדין בערעור.

יחד עם זאת קיים חריג מסויים בעניין זה בכל הקשור לערעורים על פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה וזאת כפי שנבהיר ונסביר בהרחבה מיד.

סוגי הערעורים בדיני משפחה

במסגרת הדין הישראלי קיימים שני סוגים של ערעורים: ערעור בזכות וערעור ברשות ואלה גם רלוונטיים בכל הנוגע להחלטות ופסקי דין בנושא דיני משפחה.

ערעור בזכות הנו ערעור שניתן להגישו באופן אוטומטי על פי זכות שמוקנית מלכתחילה, ללא צורך בקבלת רשות, ואילו ערעור ברשות שהנו ערעור שניתן להגישו רק לאחר שמגישים בקשת רשות ערעור או בקיצור בר"ע, וניתנה לכך רשות על ידי בית המשפט שלערעור.

ערעור בזכות מוגש על פסק דין סופי של ערכאה ראשונה אשר חותם את הדיון בתיק באותה ערכאה, ואילו ערעור ברשות הנו ערעור על כל החלטת ביניים אחרת של הערכאה הראשונה, שאינה בגדר פסק דין סופי כאמור, וכן ערעור שני קרי, ערעור על פסק דין שניתן בערעור קודם.

בדרך כלל כאשר בית המשפט שלערעור נותן רשות לערער, הוא כבר דן בבקשת רשות הערעור כאילו הנה כתב הערעור כשלעצמו.

כאמור, האבחנה בין החלטה שמוגדרת כפסק דין שיש עליו ערעור בזכות לבין החלטה אחרת שיש עליה ערעור ברשות נקבעת לפי השאלה האם אותה החלטה סגרה את התיק למעשה.

דוגמאות לפסקי דין הנן החלטות אשר מורות על סילוק על הסף, מחיקה, או דחייה של כתב תביעה, ודוגמאות להחלטה אחרת הנן כל החלטה שקשורה במתן סעדים זמניים או העברה של תיק בתוך מערכת בתי המשפט האזרחיים.

יצויין כי קיימת אבחנה נוספת בעניין זה בין ערעורים על החלטות שניתנו על ידי שופט של בית משפט קמא, לבין ערעורים על החלטות שניתנו על ידי רשם של בית משפט קמא, אותה נדגים להלן לגבי סוגיית הערעורים על בית המשפט לענייני משפחה.

ערעורים על בית המשפט לענייני משפחה

בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתובענות שונות בענייני המעמד האישי וכן בתובענות אזרחיות שהגיש אדם נגד בן משפחתו, או נגד עזבונו של בן משפחתו, שעילתן סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה של התובענה אשר יהא, וזאת כאמור בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-‏1995.

מעמדו של בית המשפט לענייני משפחה הנו כשל בית משפט שלום. בהתאם לכך הכללים להגשת ערעורים על החלטות ופסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה הנם כשל הכללים להגשת ערעורים על החלטות ופסקי דין אזרחיים של בית המשפט השלום וזאת בהתאם לאבחנה בין פסק דין סופי או החלטה אחרת.

דוגמא לפסק דין בענייני משפחה הנה החלטה סופית בתביעה לתשלום מזונות קבועים ואילו דוגמא להחלטה אחרת בענייני משפחה הינה החלטה לגבי מזונות זמניים.

בנוסף יש להבחין בין פסקי דין והחלטות אחרות שניתנות על ידי שופט של בית המשפט לענייני משפחה, לבין פסקי דין והחלטות אחרות שניתנות על ידי רשם של בית המשפט לענייני משפחה וזאת כפי שיפורט להלן:

• על פסקי דין של שופט בית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש ערעורים בזכות בפני בית המשפט המחוזי, תוך 45 יום ממועד מתן פסק הדין
• על פסקי דין של רשם בית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש ערעורים בזכות בפני בית המשפט המחוזי, תוך 15 יום ממועד מתן פסק הדין
• על החלטות אחרות של שופט בית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש ערעורים ברשות בפני בית המשפט המחוזי, תוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה
• על החלטות אחרות של רשם בית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש ערעורים בזכות בפני בית המשפט המחוזי, תוך 15 יום ממועד מתן ההחלטה
• על פסקי דין בערעורים בזכות או ברשות של בית המשפט המחוזי, ניתן להגיש ערעורים ברשות בפני בית המשפט העליון, תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין

רוב הערעורים על פסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה נידונים בפני שופט אחד של בית המשפט המחוזי, למעט ערעורים על פסקי דין בענייני תביעות אבהות, אמהות, אימוץ, זכויות משמורת, והחזרת קטין חטוף, אשר נדונים בפני מותב של שלושה שופטים.

בנוסף וכפי שצויין לעיל סמכותו של בית המשפט המחוזי במסגרת דיוני הערעור על פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה רחבה יותר מסמכותו הרגילה שבערעורים אזרחיים אחרים, מאחר והיא כוללת גם את הסמכות לשמוע עדויות ולקבל ראיות נוספות.

זאת כאמור בסעיף 9 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה אשר קובע כך: "לבית משפט הדן בערעור על פסק דין או על החלטה של בית משפט לעניני משפחה, יהיו הסמכויות הנתונות, לפי חוק זה, לבית המשפט לענייני משפחה, לרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור".

עם זאת, הפסיקה פירשה סעיף זה באופן מצומצם, לפיו בית המשפט לערעור יהיה רשאי לעשות כן רק במקרים חריגים בלבד ובמקום בו יוכח כי לא ניתן היה להשיג את אותן ראיות בעת ניהול ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה.

ערעור על החלטה או פס"ד של בית הדין הרבני

על פסקי דין של בית הדין האזורי הרבני ניתן להגיש ערעורים בזכות בפני בית הדין הרבני הגדול, תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

על החלטות אחרות של בית הדין האזורי הרבני ניתן לערער ברשות בפני בית הדין הרבני הגדול, תוך 10 יום ממועד מתן ההחלטה.

על פסקי דין של בית הדין הרבני הגדול ניתן להגיש בג"צ בפני בית המשפט העליון, אם כי בג"צ יטה להתערב בפסקי דין אלו רק כאשר הם ניתנו בחריגה מסמכות או כשנדרש סעד מן הצדק אשר אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר.

לסיכום ולפני שמקבלים החלטה לערער...

צריך לזכור כי בכל דיון משפטי יש צד אחד מרוצה וצד אחד הרבה פחות. הדברים נכונים ביתר שאת בדיונים משפטיים בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, מהסיבה שבמקרים אלה הדברים נוגעים בהכרח לבני המשפחה הקרובה.

לאור האמוציות והאכזבה שבהפסד משפטי רבים נוהגים לקבל החלטות נמהרות לגבי ערעור ולא תמיד המדובר על החלטה נכונה משפטית וכלכלית. לכן, אם וכאשר ניתן כנגדך פסק דין בענייני משפחה, בין אם בהליך גירושין ובין אם במסגרת סכסוך יורשים או כל הליך אחר, חשוב לפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה.

נגדיל ונמליץ לפנות להתייעצות כאמור עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה ולא זה שייצג אותך בערכאה הראשונה. גם אם תחליטו להגיש ערעור ולהיות מיוצגים על ידי אותו עורך דין שייצג בערכאה הראשונה, עיניים מקצועיות חדשות שיבחנו את ההחלטה או פסק הדין שניתן בעיניים אובייקטיביות יוכלו להציע דעה מקצועית נוספת וחשובה.

העובדות מראות כי רוב הערעורים המוגשים בדיני משפחה נדחים ואינם מתקבלים, ולכן קיימת חשיבות עליונה לפעולה משפטית חכמה מצידך.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!