ביצוע עסקה בירושה: סעיף 8(א) לחוק הירושה

כשנה לאחר מכן, נפטר אחד משני בעלי החברה ומונה לו מנהל עיזבון.

בעל המניות שנותר בחיים העביר את מניותיו של המנוח לרשותו, בהתאם לאותו סעיף בהסכם המייסדים ובעקבות זאת הגיש נגדו מנהל עיזבון המנוח תביעה להשבת המניות.

מנהל עיזבון המנוח טען שסעיף העברת המניות מהווה הסכם בדבר ירושתו העתידית של אדם ועל כן הינו בטל, וזאת מאחר שהוא מנוגד לסעיף 8 לחוק (א) הירושה, שקובע כי: "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם - בטלים".

בעל המניות הסביר שסעיף העברת המניות נקבע בינו למנוח מאחר שהם לא רצו להימצא במצב שבו יכפה על מי מהם להמשיך ולפעול בחברה עם גורמים זרים בחברה, במקרה שמי מהם ילך לעולמו.

לדבריו, לאף אחד מהם לא היו יורשים מקרבה ראשונה ועל כן הם חששו מכניסתו של גורם זר לחברה.

לגבי חוקיות הסעיף, טען בעל המניות שאין המדובר בעסקה בירושה אלא בעסקה בנכסי עיזבון, אשר הוכרה כחוקית ותקפה בפסיקה.

לדבריו, הסעיף לא נועד לעקוף את הוראות חוק הירושה, אלא רק כדי לשמור על האינטרסים של החברה, באמצעות קביעת מנגנון שיגביל את עבירתן של המניות במקרה של פטירת אחד מבעלי המניות.

סעיף 8(א) לחוק אוסר על ביצוע עסקה בירושה להבדיל מביצוע עסקה בעיזבון

בית המשפט הבהיר שהטעם לסעיף 8(א) לחוק הירושה נובע מרצון המחוקק לקבוע שהדרך היחידה לשנות הסדרי ירושה תהיה בדרך של כתיבת צוואה בלבד, כך נקבע בין השאר בפסק הדין החשוב בהליך ע"א 682/74 יקותיאל נ' ברגמן.

בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע שיש לפרש את סעיף 8(א) לחוק הירושה על דרך הצמצום המרבי והקפדנות החמורה וזאת בשל ההגבלה שהוא מטיל על חופש החוזים.

הלכה זו נובעת מהעמדה שמקדשת את חופש החוזים ומסתייגת מכל ניסיון להגביל אדם מלהתקשר בעסקאות בנוגע לרכושו, לרבות במקרים בהם לא עולה חשד לפגיעה ברצונו החופשי והטוב, או בדבר קיומה של השפעה זרה.

פסק דין יקותיאל קובע שהמחוקק מבדיל בין המונח ירושה למונח עיזבון ובהמשך לכך עורך אבחנה בין ביצוע עסקה בירושה לביצוע עסקה בעיזבון וקובע שסעיף 8(א) לחוק אוסר רק על ביצוע עסקה בירושה, בעוד שהוא אינו אוסר על ביצוע עסקה בעיזבון.

האבחנה בין ירושה לעיזבון נובעת מסעיף 1 לחוק הירושה שקובע כי: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" בעוד שסעיף 8(א) לחוק משתמש במילה "ירושה" ולא "עיזבון", כאשר הירושה היא הזכות שמכוחה עובר העיזבון במות המוריש לידי יורשיו.

לפי פסק דין יקותיאל, סעיף 8(א) לחוק אינו אוסר על עריכת הסכם בעיזבון קרי, הסכם שנוגע לעיזבונו העתידי של מוריש שעודנו חי, או הסכם בדבר נכס מסויים מנכסי עזבונו.

סעיף חוק זה אוסר אך ורק על עריכת הסכמי ירושה קרי, הסכמים שמתיימרים להעביר יורש מירושתו או לעשות ליורש את מי שאינו יורש, לא לפי הדין ולא לפי צוואה. המדובר בהענקה או בשלילה של זכות ירושה ולא בעסקות הנוגעות לנכסי עיזבון.

במקרה דנן, מאחר שהמייסדים בחרו להחזיק במניות בחברה באמצעות שתי חברות ולא כאנשים פרטיים, ציין בית המשפט שספק בעיניו אם חוק הירושה ובמיוחד סעיף 8(א) שלו, בכלל חלים על הסכם המייסדים.

בהמשך קבע בית המשפט שסעיף העברת המניות במקרה דנן הנו בגדר עסקה בעיזבון ולא בגדר עסקה בירושה ולכן הוא לא מנוגד לסעיף 8(א) לחוק הירושה, אלא חוקי ותקף.

בית המשפט קבע שסעיף העברת המניות איננו מבקש להפוך ליורש את מי שאיננו יורש, או לגזול מיורש את מעמדו שבדין, אלא הוא מתייחס לעסקה ספציפית בעיזבונם העתידי של כל אחד מבעלי המניות בחברה.

הסעיף לא קבע הסדר בדבר ירושתו העתידית של מי מבעלי המניות אלא הסדר הנוגע למניות החברה.

מדובר בחברה קטנה, והסעיף משקף את רצון המנוח ושותפו שעם מותו של אחד מהם, תועברנה מניותיו לשותף הנותר ולא ליורשים או לצדדים אחרים, בפרט שאין לאף אחד מהם יורשים מדרגה ראשונה.

לפיכך, עלינו לתת תוקף לרצונו וחירותו של האדם. זוהי גם התכלית של חוק הירושה. צוואה היא רצונו החופשי של המצווה וברוח זו יש לראות אף את הסכם המייסדים כמעין "הוראת צוואה" שמשקפת את רצונו של המנוח לגבי גורל החברה.

בהתאם לכך הורה בית המשפט על דחיית תביעת מנהל עיזבון המנוח להשבת מחצית מניות החברה שהועברו לבעל המניות שנותר בחיים.

קריאה נוספת: משמעות החוקית של הסכם חלוקת עיזבון