על פי ההלכה היהודית הגט חייב להנתן מרצונו החופשי של הבעל. בעקבות התקנות שהתקין רבי גרשום מאור הגולה, הגט חייב כיום להינתן גם מרצונה החופשי של האישה.
ברם, ישנם מצבים בהם למרות שהנישואים אינם מתממשים עוד בפועל, אחד מבני הזוג מסרב לתת את הגט לבן הזוג השני ולסיים את נישואיהם באופן רשמי על פי ההלכה, וזאת מטעמים שאינם ענייניים, כגון נקמה, קנאה, סחטנות מתוך רצון לשפר את תנאי הסכם הגירושין ועוד.
מצבים אלו מכונים באופן כללי כסרבנות גט. סרבני הגט הנם לרוב הבעלים אך ישנן גם נשים שהנן סרבניות גט.
לפי גישת הנהלת בתי הדין הרבניים סרבנות גט משמעה כי בית הדין הגיע להחלטה על כפיית גט או חיוב גט, תוך מתן מענה לכל העניינים הנוגעים בדבר, אלא שאחד הצדדים מסרב לכך.
שכן כאשר הליכי גירושין בין בני זוג מתמשכים לאורך תקופה בשל סירוב של אחד מבני הזוג לגירושין, יכול בית הדין הרבני לפסוק על גירושין בלשון של כפייה, חובה או המלצה.
כאשר מדובר בפסק דין הנוקט בלשון של כפייה, קיימות מספר עילות בהקשר זה על פי ההלכה כגון: מאיסה מוצדקת, סכנת חיים כתוצאה מהמשך קיומו של קשר הנישואין, עקרות ונישואין אסורים.
קיימת מחלוקת הלכתית האם המדובר ברשימה סגורה או שמא ניתן לצרף לה עילות נוספות. ברם הלכה למעשה, בתי הדין הרבניים נרתעים מכפיית גט כאשר עילת הגירושין אינה אחת מהעילות שצוינו לעיל.
בעניין השלכות הגט קיימים הבדלים ברורים בין בעלים מסורבי גט לנשים מסורבות גט, וזאת באופן שמוטה בצורה מובהקת לטובת הבעלים.
באופן עקרוני מסורבי הגט נחשבים לנשואים כל עוד לא ניתן להם הגט, הן על פי ההלכה והן על פי חוקי מדינת ישראל, ועל כן הם אינם יכולים להתחתן בשנית כל עוד לא ניתן להם הגט.
יחד עם זאת, גבר מסורב גט יכול לקבל היתר לשאת אישה שניה על פי אישור של 100 רבנים. אולם, פתרון זה איננו קיים לגבי נשים מסורבות גט. כתוצאה מכך קיימות בארץ נשים עגונות רבות, אשר אינן יכולות להמשיך בחייהן ולהקים קשרי נישואים ומשפחה עם גברים אחרים כל עוד לא נפתרה בעיית עגינותם.
כמו כן, מסורבת גט אשר מקיימת יחסי מין עם גבר אחר שאינו בעלה תיחשב כנואפת, ועקב כך יאסר עליה להינשא בעתיד לאותו גבר אחר, בהתאם להלכה לפיה היא "אסורה לבעלה ולבועלה".
בנוסף, במידה וייוולדו למסורבת הגט ילדים כתוצאה מקשר עם גבר שאינו בעלה אזי אותם ילדים עלולים להיחשב כממזרים, על כל המשמעות והמגבלות ההלכתיות הכרוכות בכך.
לעומת זאת, גבר מסורב גט שיקיים יחסי מין עם אישה אחרת לא יחשב כנואף על פי ההלכה, ובמידה וייוולדו ילדים כתוצאה מקשר זה הם לא יחשבו כממזרים על פי ההלכה.
הדרך המרכזית כיום להתמודד עם תופעות של סרבנות גט, הנה באמצעות הטלת סנקציות על סרבני הגט בהתאם לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) תשנ"ה - 1995.
בנוסף, כאשר מדובר בבעל שהינו סרבן גט ניתן גם להטיל עליו חיוב תשלום מזונות עונשיים כלפי האישה. שכן על על פי ההלכה כל עוד הבעל מסרב לתן גט לאשתו, הוא נחשב עדיין כנשוי לה, ועל כן הוא מחוייב עדיין במזונותיה.
על מנת לתמרץ אותו לתן את הגט נהוג לפסוק לו חובת תשלום מזונות עונשייים, שהנם גבוהים מהמקובל ואשר יהיו בתוקף עד למתן הגט על ידו.
לעומת זאת, את הסנקציות שעל חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה – 1995, ניתן להטיל הן על גברים סרבני גט והן על נשים סרבניות גט. אלא שלגבי נשים סרבניות גט יש צורך גם באישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, וזאת בהתאם לסעיף 1(ג) לחוק זה.
סעיף 1(א) לחוק זה קובע כי במידה ובית הדין הרבני קבע בפסק דין שאיש יתן גט לאשתו והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, להוציא כנגדו כל אחד מצווי ההגבלה השונים המפורטים בחוק.
לפי חוק זה על מנת שהחוק יופעל כנגד סרבן הגט, די בכך שניתן פסק דין לפיו על בני הזוג להתגרש ואין זה משנה באיזה לשון נקט אותו פסק דין. כלומר, האם המדובר בלשון של כפייה, חובה, המלצה, הצעה וכדומה.
צווי ההגבלה שבית הדין הרבני רשאי להטיל על סרבני הגט הינם רבים ומגוונים, ובמסגרתם ניתן לפגוע בזכויות רבות של סרבני הגט, כולם או חלקן, וזאת לתקופה ולתנאים שייקבעו על ידו.
בין היתר המדובר בפגיעה בזכויות הבאות:
בהתאם לסעיף 3 לחוק זה ניתן אף לאסור את סרבן הגט לתקופה שלא תעלה על 5 שנים, אולם ניתן להאריכה מעת לעת, כך שתקופת המאסר הכוללת לא תעלה על 10 שנים.
בהתאם לדו"ח הנהלת בתי הדין הרבנים לשנת 2014, במהלך שנת 2014 ניתנו 191 פסקי דין לסנקציות נגד 40 סרבני גט, לעומת השנה קודמת במהלכה ניתנו 168 פסקי דין לסנקציות נגד 46 סרבנים.
הסנקציות הכוללות: צו עיכוב יציאה מהארץ, מניעת ניהול חשבון בנק, מניעת רישיון נהיגה, מניעת מינוי למשרה ציבורית, מניעת תנאים מאסירים פליליים שהינם גם לסרבני גט.
בנוסף, ניתנו במהלך אותה שנה ניתנו 16 צווי מאסר לסרבני גט, וכן מונו 4 חברות חקירה פרטיות לאיתור סרבני גט בארץ ובחו"ל.
בנוסף להפעלת הסנקציות המצויינות לעיל קיימת אפשרות להגיש תביעת נזיקין כנגד סרבן הגט, ובמסגרתה לתבוע פיצויים בגין הנזקים שנגרמים למסורב הגט עקב סירובו הלא מוצדק של סרבן הגט לתת לו את הגט.
במסגרת הליך תמ"ש (י-ם) 3950/00 פלונית נ' פלוני ואח' קבע כבוד השופט גרינברגר לראשונה, כי ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין הנזקים הנגרמים לעגונה מסורבת הגט, וכך נפסק:
"הפגיעה באוטונומיה של האישה, שהינה פועל יוצא מעיגונה ע"י בעלה, הינה לדעתי נזק בר פיצוי לפי פקודת הנזיקין ... זכותה של אישה לקבוע לעצמה מתי ברצונה לנתק קשרי נישואין ומתי ברצונה להתחתן מחדש. רצונה 'לכתוב את סיפור חייה כרצונה ועל פי בחירתה' הינו זכות יסוד אשר ודאי תמצא את מקומה בזכות המסגרת האמורה. שאיפתה של האישה הרוצה בגירושין להגשים את הווייתה האישית כאדם חופשי הקובע את גורלו, ראויה לכל הגנה כחלק בלתי נפרד מכבודה כאדם...".
במסגרת הליך תמ"ש (י-ם) 19270/03 כ.ש. נ' כ.פ. ניתן לראשונה פסק דין לפיו סרבן גט חויב בפיצויים של 425,000 ש"ח בגין סירובו לתת גט לאשתו במשך 12 שנה. פסק הדין התבסס על עוולת הרשלנות, באופן לפיו בעל חב חובת זהירות כלפי אשתו וסירובו לתת גט, כאשר ברור לצדדים כי הנישואים הסתיימו בפועל, מהווה הפרה של חובה זו וגורם לנזק נפשי כבד.
במסגרת הליך תמ"ש (י-ם) 18561/0 ש.ד. נ' ר.ד. ניתן פסק דין לפיו אישה סרבנית גט חוייבה לשלם לבעלה פיצויים בסך של 400,000 ש"ח. בנוסף חויבה האישה לשלם לבעל פיצויים עיתיים בסך 4,000 ש"ח עבור כל חודש נוסף של סרבנות מיום מתן פסק הדין.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הפסיקה בעניין פיצויי נזיקין לאישה בגין סרבנות גט מצד בעלה תקפה גם לגבי גבר מסורב גט, וזאת גם במצב בו הגבר קיבל היתר לשאת אישה שנייה, המכונה היתר 100 רבנים. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהנזק שנגרם למסורב גט הוא נמוך יותר מזה שנגרם למסורבת.
פסק הדין מבוסס על עוולת הרשלנות, הפרת חובה חקוקה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והפרת חובה חקוקה של סעיף 287(א) לחוק העונשין הקובע סנקציה פלילית למפר הוראה שיפוטית. במקרה זה האישה הפרה פסק דין של בית דין רבני שחייב אותה לקבל מבעלה את הגט.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!
קראו אודות משרד עורכי הדין המוביל בישראל ומתמחה בדיני משפחה וגירושין.
קרא/י עוד..בית הדין הרבני הבהיר ופירש את הקריטריונים הנדרשים לצורך אישור ההסכם
קרא/י עוד..מציאות החיים מוכיחה לנו בכל פעם כי רק עו"ד מעולה ינסח עבורך את ההסכם הראוי!
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני חייבים לאשר כל הסכם גירושין תקף!
קרא/י עוד..על בית המשפט ובית הדין הרבני חובה לוודא עם הצדדים לפני אישור הסכם גירושין!
קרא/י עוד..כיצד יפסוק בית המשפט בבואו לפרש הסכם גירושין חתום, שקיבל תוקף של פסק דין?
קרא/י עוד..על האם להעביר דירה לילדים לאחר מותה - האם תנאי זה תקף ואינו סותר את החוק?
קרא/י עוד..פסק דין חשוב של בית הדין הרבני, בתביעת גירושין בה ייצגנו את הבעל. פסק הדין המלא
קרא/י עוד..הכירו את האפשרות לבטל ולהפסיק את תשלום המזונות לאישה שהנה סרבנית גט...
קרא/י עוד..דיון בהחלטת בית הדין הרבני לכפות גט על אישה עקב התנהלותה הקיצונית בהליך...
קרא/י עוד..פסק דין נדיר, חשוב ומעניין של בית הדין הרבני חייב אישה לתת גט לבעלה העגון...
קרא/י עוד..כלים מעשיים שיעזרו לך לנסות ולהציל את חיי הנישואין ולמנוע פרידה וגירושין...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני דחה תביעת אשה לחלקה בדירת ירושה ותשלום דמי כתובה...
קרא/י עוד..באילו מקרים האשה יכולה לתבוע תשלום של של דמי הכתובה? בית הדין הרבני הכריע...
קרא/י עוד..התחייבת לעבור בדיקה והפרת את ההתחייבות? זה יכול לעלות הרבה כסף...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק בתביעת גירושין, בה הוכח כי הבעל בגד באשתו...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני דחה טענות הבעל למעשה כיעור וכי האשה עוברת על הדת היהודית...
קרא/י עוד..בני זוג יהודים יכולים לבחור להתגרש בבית הדין הרבני ולפי העילות הקבועות בהלכה...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני חייב את הבעל לתת לאשתו גט מיידי בעילת מאיסות!
קרא/י עוד..בית הדין הרבני חייב בעל אלים ומסוכן לתת גט מיידי בשל פיקוח נפש וסכנה אמיתית...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני קבע כי עילת המיאוס משמשת כעילה עצמאית לתביעת הגירושין...
קרא/י עוד..למרות שההסכם קיבל תוקף של פסק דין, עדיין ניתן לפעול לצורך ביטולו בבית המשפט
קרא/י עוד..הגרוש תבע לבטל את הסכם הגירושין ובית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו!
קרא/י עוד..יותר ויותר זוגות מוצאים את עצמם בפתיחת הליכי גירושין בשל משבר הקורונה...
קרא/י עוד..מה הם הגורמים שמובילים יותר ויותר זוגות דתיים לפירוק התא המשפחתי וגירושין?
קרא/י עוד..