ניהול עיזבון של מנוח ומינוי מנהל עיזבון

שיקול הדעת של בית המשפט בדונו בבקשה למינוי מנהל עזבון הנו רחב ביותר. בית המשפט רשאי לקבל את הבקשה או לדחותה במידה ולא מצא שיש הצדקה למינוי וזאת גם אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לה.

לבית המשפט יש שיקול דעת גם בדבר זהות מנהל העיזבון, ובהעדר הסכמה הוא מוסמך למנות לתפקיד מנהל עיזבון מרשימה המצויה בידו, אף אם זה לא הוצע על ידי מי מהנוגעים בדבר ואף אם אינו לרוחם.

במידה והמוריש קבע בצואתו אדם מסויים שישמש כמנהל עזבונו, בית המשפט ימנה אותו למנהל העיזבון, אלא אם כן אותו אדם הודיע כי אינו יכול או מסכים לקבל את המינוי, או שבית המשפט או הרשם לענייני ירושה קבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו. כך קובע סעיף 81 לחוק.

אגב, גם יורש יכול להתמנות כמנהל עיזבון אך זאת בתנאי שאין ניגוד עניינים בינו לבין יתר היורשים.

למנהל עיזבון יכול להתמנות יחיד, תאגיד, או האפוטרופוס הכללי וזאת לפי סעיף 79 לחוק הירושה. בכל מקרה, על המועמד לתפקיד להגיש לפני בית המשפט לענייני משפחה את הסכמתו למינוי, כאמור בסעיף 80 לחוק, ובהיעדר הסכמה כזו אין תוקף למינוי.

באשר לצורך בדבר מינוי מנהל עיזבון, יאמר כבר עתה כי ברוב רובם של המקרים אין כלל צורך במינוי מנהל עיזבון, וזאת גם אם המנוח ציין זאת מפורשות בצוואה שלו. שכן, מינוי מנהל עיזבון כרוך בהוצאות והליכים שונים שלא תמיד נחוצים.

למעשה, היורשים בדרך כלל יכולים לנהל את העיזבון בעצמם, אם כי הדבר דורש שאופן ניהול העיזבון יעשה בהסכמת כולם, ובהיעדר הסכמה כזו אז באישורו של בית המשפט, וזאת כפי שקובע סעיף 122 לחוק.

באשר למקרים שבהם בכל זאת נדרש מינוי מנהל עיזבון יצויין כי אין המדובר ברשימה סגורה. יש לבחון כל בקשה לגופה בהתאם לנסיבותיה העובדתיות. באופן כללי, המדובר בכל מקרה המצריך פיקוח של בית המשפט על אופן ניהול העיזבון וחלוקתו.

מקרים בהם מתעורר הצורך למנות מנהל עיזבון

• היורשים אינם יכולים לנהל את העיזבון בעצמם.
• יש חילוקי דעות או סכסוך בין היורשים לגבי אופן ניהול העיזבון או חלוקתו.
• יש מספר רב מאד של יורשים באופן שאינו מאפשר קבלת ייפוי כח מכל אחד מהם לשם ניהול העיזבון ביעילות.
• כאשר לא ברור ליורשים מהו היקף עיזבונו של המנוח.
• כאשר ניהול העיזבון ו/או חלוקתו מצריכים טיפול מיוחד או מעוררים קשיים רבים, וזאת בין לפני קבלת צו הירושה / קבלת הצוואה ובין לאחר מכן. לדוגמא, כאשר העיזבון מכיל נכסים המצריכים טיפול מיוחד כדי לשמור על זכויות היורשים, או כאשר על העיזבון רובצים חובות והתחייבויות המצריכים טיפול מיוחד כדי להגן על היורשים, או כאשר יש צורך לבצע פעולות כדי להקטין את הוצאות העיזבון או להגדיל את הכנסות העיזבון.
• כאשר קיים יורש חסוי, פסול-דין או קטין וכאשר קיים צורך להבטיח את האינטרסים שלהם, או כאשר קיים חשש שפעולות יורשים אחרים יקפחו אותו, ואין דרך אחרת חוץ מינוי מנהל עיזבון כדי להבטיח זאת, כגון ע"י יצירת נאמנות על אפוטרופסות.
• כאשר קיים יורש נעדר, אשר מקום הימצאו או זהותו המדוייקת אינם ידועים.
• כאשר המנוח כלל בצוואתו הוראות בדבר הקמת הקדש ציבורי, כלומר, המנוח הקדיש נכסים למטרה ציבורית ויש צורך בפיקוח בית המשפט והאפוטרופוס הכללי לצורך ווידוא ביצוע הוראות אלה ולרבות ע"י רישום הקדש ציבורי בפנקס רשם ההקדשות.

תפקידי מנהל עיזבון מוגדרים במסגרת הצו למינויו ועליו לבצעם בהתאם להוראות בית המשפט, חוק הירושה ותקנות הירושה, תשנ"ח-1998.

בכל סוגיה שחורגת מסמכויותיו ותפקידיו שעל פי צו המינוי, על מנהל העיזבון להגיש בקשה למתן הוראות בפני בית המשפט.

ככלל, מנהל עיזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזיבון, לנהל את העיזבון, לסלק את החובות שהשאיר אחריו המנוח, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת. כך קובע ומפרט סעיף 82 לחוק.

עיקר תפקידיו של מנהל העיזבון

• ריכוז נכסי העיזבון, שמירתם, ניהולם, ומימושם.
• הגשת פרטה ודו"חות כספיים לאפוטרופוס הכללי, וניהול רישום ומעקב אחר הכנסות והוצאות העיזבון.
• נקיטת פעולות כנגד יורש שחייב כספים לעיזבון או שגרם נזק לעיזבון.
• פרסום מודעה בעיתון המזמינה נושים להגיש דרישות חוב.
• הגשת תביעות בשם העיזבון, והתגוננות מפני תביעות המוגשות כנגד העיזבון.
• גביית חובות המגיעים לעיזבון.
• סילוק ותשלום כל חובות העיזבון.
• חלוקת יתרת עיזבונו על המנוח ליורשים, לאחר כינוס כלל הנכסים וסילוק כלל החובות ובכלל זאת הוצאות ניהולו, לרבות תשלום שכ"ט מנהל העיזבון.

סעיף 97 לחוק הירושה מונה מספר פעולות שמנהל העיזבון רשאי לעשות רק לאחר הוא קיבל מראש את אישור בית המשפט לביצוען:

• העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה.
• השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה.
• פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק.
• מתן ערובה.
• כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור.

ערעור על החלטות מנהל העיזבון ניתן להגיש בפני בית המשפט, וזאת לאור סעיף 83 לחוק אשר קובע כי: "בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו".

מנהל עיזבון זמני מתמנה לאחר פטירת המנוח ועד להוצאת צו הירושה / צו קיום הצוואה, בעוד שמנהל עזבון קבוע ימונה לאחר מתן צו זה. תפקידו של מנהל עיזבון זמני מוגבל לכינוס ושמירת נכסי העיזבון עד למינוי מנהל עיזבון קבוע, אלא אם כן צוין אחרת במפורש בצו המינוי.

מנהל עיזבון זמני מתמנה לחצי שנה ואילו מנהל עיזבון קבוע לתקופה של שנתיים, אלא אם כן צוין אחרת בצו המינוי. עם זאת ניתן לבקש להאריך את תקופות המינוי הללו.

שכר טרחת מנהל העיזבון נקבע בהתאם לבקשה לפסיקת שכ"ט ואישור על סיום התפקיד שתוגש על ידי מנהל העיזבון בפני בית המשפט בעת סיום תפקידו, כאמור בתקנה 45א לתקנות הירושה.

בהתאם לתקנה 45ב לתקנות הירושה, השכר יקבע על ידי בית המשפט בהתאם לשווי הכולל של נכסי העיזבון, סוג נכסי העיזבון, טיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון והיקפן.

באופן כללי מאד ניתן לומר כי שכר הטרחה לא יעלה על 3% משווי העיזבון. ברם, במקרה וניהול העיזבון כלל פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, לא יעלה השכר על 4% משווי העיזבון.

פקיעת מינוי מנהל העיזבון נעשית בהתאם לסעיף 92 לחוק. על פי סעיף זה, משרתו של מנהל העיזבון פוקעת במידה והוא התפטר מתפקידו בכפוף לאישור בית המשפט, או במידה והוא פוטר מתפקידו על ידי בית המשפט, במקרה והוא לא מילא תפקידו כראוי או מסיבה אחרת, או במידה והוא הגיש לבית המשפט בקשה לסיום תפקידו, כאמור בתקנה 45א לתקנות הירושה, ובית המשפט קיבל אותה.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!