מעורבות פסולה של יורש בעריכת צוואה

כך לדוגמא, קובע סעיף 30(א) לחוק הירושה כי הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית הינה בטלה.

כמו כן קובע סעיף 35 לחוק כי "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה - בטלה".

חוק הירושה מציין 4 דרכים צורניות לעריכת צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה המכונה גם צוואת שכיב מרע.

סעיף 35 לחוק קובע כי הוראה במסגרת צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, וצוואה בפני רשות, אשר מזכה את מי שהיה מעורב בעשייתה, כגון במידה והוא ערך אותה, או היה עד לעשייתה, או לקח באופן אחר חלק בעריכתה ולרבות בן זוגו, הנה בטלה.

מעורבות פסולה בעריכת צוואה - עמדת בית המשפט

במסגרת הליך ע"א 6496/98 בוטו נ' בוטו נקבע כי החוק יוצר למעשה חזקה חלוטה לפיה אדם אשר נטל חלק בעריכתה של הצוואה, השפיע על המצווה שלא כדין.

כלומר, להבדיל מסעיף 30(א) לחוק, סעיף 35 לחוק אינו דורש הוכחת השפעה בלתי הוגנת מצד הנהנה שנטל חלק בעריכת הצוואה על המצווה, אלא מניח ללא כל אפשרות ערעור כי אכן היתה השפעה בלתי הוגנת כזו.

לא ניתן לסתור חזקה זו גם על ידי הבאת ראיות אשר מלמדות כי שלבים אחרים בעריכת הצוואה היו נקיים מכל פגם.

יתרה מכך, אין תוקף להוראה המזכה נהנה אשר נטל חלק בעריכתה, גם אם מדובר בהוראת אמת, כלומר הוראה שהמצווה התכוון לה מרצונו החופשי לכאורה.

כלומר, סעיף זה קובע חזקה חלוטה לפיה בנסיבות בהן המצווה קבע הוראה בצוואה אשר מזכה גורם כלשהו שהיה מעורב בעשיית הצוואה, אזי הדבר נבע מכך שאותו גורם הפעיל השפעה אסורה על המצווה, אשר פגמה ברצונו החופשי ועל כן יש לבטל הוראה זו.

סעיף 35 מגדיר למעשה שלושה סוגים של מעורבות פסולה בעריכת הצוואה:

• מי שערך את הצוואה, כגון עורך דין או מי שמוגדר כרשות לצורך הכנת צוואה בפני רשות.
• מי שהיה עד לעריכת הצוואה, כלומר מי שהיה עד לעריכת צוואה בעדים וחתם עליה כעד. אין הכוונה למי שרק נכח במהלך עריכת הצוואה ולא חתם עליה כעד.
• מי שנטל חלק בעריכת הצוואה באופן אחר.

בעוד ששתי עילות הביטול הראשונות בדבר עריכת הצוואה או שימוש כעד לעשייתה הנן ברורות, ועל כן הן זוכות לפרשנות מצומצמת וצרה, אזי עילת הביטול האחרונה בדבר נטילת חלק בעריכת הצוואה באופן אחר, מוגדרת באופן רחב וגמיש ביותר, בגדרו ניתן להכניס לכאורה שלל פעולות שיכולות להוות בגדר נטילת חלק בעריכת הצוואה.

בפסיקת בית המשפט העליון בעניין זה קיימות שתי מגמות הפוכות לגבי פרשנות עילה זו.

מגמה אחת הגורסת כי יש לפרש עילה זו על דרך הצמצום, נוכח תוצאותיה הקשות בדבר בטלות הוראת צוואה שמזכה את מי שנטל חלק בעריכתה, ומגמה שניה הגורסת כי ניתן למלא את תוכנה של עילה זו באופן גמיש, רחב ומגוון, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה בנפרד.

כך נקבע למשל במסגרתו של הליך ע"א 5869/03 חרמון נ' גולוב, כמו גם בהליך ע"א 433/77 הררי נ' הררי.

באופן כללי נקבע כי ההגדרה לגבי מי שנטל חלק בעריכת הצוואה באופן אחר, מתייחסת למי שעשה פעולה אשר קשורה ביצירת הצוואה מבחינת התוכן או הצורה שלה. בתיק בוטו נקבע כי מעורבות פסולה כוללת לא רק מעורבות בשלב הניסוח והכתיבה של הצוואה, אלא גם מעורבות בהכנה ובתכנון של הצוואה.

המבחן לקיומה של עילת בטלות בעניינו של מי שלקח חלק בעריכת הצוואה באופן אחר הנו מידת המעורבות של הנהנה וחומרתה, כאשר יש לבחון את המעורבות על כל פרטיה, לאורכו ולרוחבו של כל תהליך עשיית הצוואה, החל מהולדת היוזמה לעשות צוואה ועד לשלבים שלאחר עשייתה.

ככל שמעורבות הנהנה בעריכת הצוואה היתה אינטנסיבית ומשמעותית יותר כך תטה הכף להגדירה כמעורבות פסולה. יש לבחון האם הצטברות האירועים והזיקות בין הנהנה לאופן עריכת הצוואה יוצרת מכלול של השתתפות בעריכת הצוואה שיש בה כדי לפסול את הצוואה.

יחד עם זאת, יש להדגיש ולציין כי לא כל מעורבות שהיא בעריכת הצוואה הנה בהכרח מעורבות פסולה, אשר תביא בהכרח לפגיעה בכשרות ההוראה שמזכה את מי שהיה מעורב בה ולפסלותה עקב כך, אלא יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.

כך לדוגמא העובדה שהנהנה הוא שבחר את עורך הדין שערך את הצוואה ואף שילם את שכר טרחתו, או שהוא הסיע את המצווה אל משרדו של עורך הדין, או שהוא נכח בעת עריכת הצוואה, אינה מהווה בהכרח בגדר מעורבות פסולה, אלא יש לבחון מעורבות זו באספקלריה של מכלול כל נסיבות המקרה.

כלומר, יש להבחין בין אותם תמימי דרך שנקלעו בלא משים לתהליך עשיית הצוואה, לבין אותם סייענים, אשר מבחינה נורמטיבית עלולים היו להשפיע על התוצאה הסופית.

במילים אחרות, יש להבדיל בין מי שסייע בתום לב לעריכת הצוואה לבין מי שסייע באופן שהיה בו כדי להשפיע על תוכן הצוואה.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!