הגיע הזמן לנפץ כמה מיתוסים בכל הנוגע למירוץ הסמכויות ובמקביל, חשוב שתכירו נקודות חשובות...
מירוץ הסמכויות בדיני משפחה - נקודות למחשבה ומיתוסים שצריך לשכוח!
ייעוץ ראשוני חינם בטלפון: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
הניסיון המקצועי והוותק שלנו בדיני המשפחה עומדים לרשותך: פנו אלינו
עורך דין מקצועי לדיני משפחה
הניסיון המקצועי והוותק שלנו בדיני המשפחה עומדים לרשותך: פנו אלינו

על מירוץ הסמכויות - נקודות למחשבה

      06/12/2015 17:13

עקרונית, מירוץ סמכויות נוצר כאשר ישנן שתי מערכות שיפוטיות שונות, אשר לכל אחת מהן ישנה סמכות שיפוט מקבילה לדון באותו נושא.

במידה וקיים שוני מהותי באשר לאופן לפיו כל אחת מאותן מערכות שיפוט מתנהלת ופוסקת, נוצר מצב לפיו כל אחד מבעלי הדין היריבים מנסה להקדים את השני, ולהגיש את התביעה כנגד בעל הדין השני בפני מערכת השיפוט שלדעתו נוחה לו יותר, וזאת לפני שבעל הדין השני יספיק להגיש את התביעה שלו בפני מערכת השיפוט השניה.

בישראל תופעת מירוץ הסמכויות קיימת במיוחד בדיני משפחה, וזאת מאחר וקיימות בה שתי מערכות שיפוט מקבילות המוסמכות לדון בסוגיות הכרוכות בגירושין בין בני זוג יהודיים: מערכת בתי המשפט לענייני משפחה, ומערכת בתי הדין הרבניים.

אמנם, בית הדין הרבני הינו בעל סמכות השיפוט הייחודית לדון בעניין הגירושין ומתן הגט. אולם, לשתי הערכאות הללו קיימות סמכויות מקבילות לדון ביתר סוגיות הנלוות לגירושין, כגון: חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים והסדרי ראיה.

על פי החוק, הסמכות לדון בנושאים הנלווים לגירושין תוקנה לבית הדין הרבני, במידה והם נכרכו כדין בתביעת הגירושין שהוגשה בפניו, וזאת בתנאי שטרם הוגשה תביעה בעניינם לפני לכן בפני בית המשפט לענייני משפחה.

לחילופין, הסמכות תוקנה בעניין זה לבית הדין הרבני במידה וניתנה הסכמת כל הצדדים לכך, וזאת לאור סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953.

ההבדל המהותי והעיקרי בין שתי הערכאות הללו נובע מכך שבתי המשפט לענייני משפחה פוסקים בהתאם לדין האזרחי-חילוני, שנחשב כדין מודרני הדוגל במתן שיוויון זכויות לאשה. לעומת זאת, בית הדין הרבני פוסק בדרך כלל בהתאם לדין המשפט העברי וההלכה היהודית, אשר נחשב לדין מיושן, אשר מפלה את האשה לרעה ביחס לגבר.

באופן כללי, בפועל, דומה כי בית הדין הרבני אכן לא פעם מטיבים עם הבעל. יחד עם זאת, קיימים גם מצבים בהם הם דווקא מטיבים עם האשה.

לדוגמא, בית הדין הרבני מוסמך להורות על מתן צו מדור ספציפי לטובת האשה, שהינו צו הייחודי לו בלבד. צו זה מאפשר לאשה להמשיך ולגור בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג עד לתום הליכי הגירושין ביניהם, ובכך גם למנוע את מכירת הדירה כל עוד לא ניתן הגט.

מכל מקום, מירוץ הסמכויות בדיני משפחה מתבטא בכך שהבעלים המתגרשים בדרך כלל שואפים להקדים את האשה, ולהגיש כנגדה בהקדם האפשרי תביעת גירושין בפני בית הדין הרבני, תוך שהם כורכים עמה את יתר הסוגיות הנלוות לכל הליך גירושין.

לעומת זאת, הנשים שואפות להקדים את הגברים, ולהגיש בהקדם האפשרי את התביעות הנלוות להליך הגירושין בפני בית המשפט לענייני משפחה, ובכך למנוע מהגבר את האפשרות לכרוך תביעות אלו עם תביעת הגירושין שלו.

מי שהקדים בהגשת התביעה בפני הערכאה המועדפת עליו, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, נחשב לכאורה כמנצח במרוץ.

במקרה כזה יופעל עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות, באופן לפיו הערכאה שבפניה לא הוגשה התביעה לא תדון בתביעה נוספת באותו עניין, למרות שגם לה יש סמכות מקבילה לדון בעניין זה. זאת על מנת למנוע כפילות דיונים באותו נושא ע"י שתי ערכאות שונות.

כך נקבע על ידי בית המשפט העליון בין השאר מסגרת הליך ע"א 2626/90 ראש חודש נ' ראש חודש וכן בהליך ע"א 159/82 ויז'נסקי נ' ויז'נסקי.

כיצד יכולה האשה לפעול במידה והבעל הקדים אותה?

גם במידה והבעל הקדים לכאורה את האשה במירוץ הסמכויות, והגיש לפניה תביעת גירושין בפני בית הדין הרבני, אין בכך עדיין כדי לקבוע סוף פסוק מבחינתה. שכן ראשית, ככל שמדובר בענייני מזונות ילדים, לא ניתן לכרוך אותם בתביעת הגירושין שנדונה בפני בית הדין הרבני.

כך נפסק לפני שנים רבות על ידי ביהמ"ש העליון במסגרת הליך בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי. הלכה זו נבעה מהעובדה לפיה בתי הדין הרבניים נהגו לפסוק דמי מזונות ילדים בסכומים נמוכים יחסית. על כן, על מנת להבטיח שהילדים יקבלו דמי מזונות בסכום ראוי והולם, נפסק כי לא ניתן לכרוך את המזונות שלהם בתביעת גירושין שנדונה בפני בית הדין הרבני.

שנית, על מנת שבית הדין הרבני יוסמך לדון בסוגיות הנלוות לגירושין, לא די בכך שהן תיכרכנה בתביעת הגירושין, אלא על הכריכה לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: כנות התביעה, כנות הכריכה, וכנות כדין.

בהתאם לתנאים הללו, על הבעל להוכיח ולשכנע כי תביעת הגירושין שלו הינה כנה. כלומר, שהוא באמת ובתמים מעוניין להתגרש ולסיים את נישואיו עם אשתו.

בנוסף, עליו לשכנע שהתביעה נכרכה בכנות, כלומר שהוא באמת מעוניין לדון בנושאים הנלווים בפני בית הדין הרבני, ואין הוא עושה זאת רק מתוך רצון לחסום את האשה מלדון בהן בפני בית המשפט לענייני משפחה.

לבסוף, על הבעל להוכיח שהוא פועל בתום לב דיוני, ולכרוך את התביעות השונות לתביעת הגירושין על ידי הצגת מסמכים רלוונטיים וראיות קבילות ובעלות משקל.

לפיכך, במידה ונפל פגם בעניין זה, והבעל לא עמד בכל שלושת התנאים המצטברים הללו, תוכל האשה לטעון שהכריכה לא נעשתה כדין, ועל כן אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בסוגיות שכביכול נכרכו בתביעת הגירושין.

יחד עם זאת יש לטעון את טענת חוסר הסמכות בעניין זה בהזדמנות הראשונה, ולא יחשב הדבר כהסכמה מצידה לסמכותו של בית הדין הרבני לדון בעניינה.

כיצד יכול הגבר לפעול במידה והאשה הקדימה אותו?

גבר שאשתו הקדימה אותו במירוץ הסמכויות והגישה לפני תביעות בפני בית המשפט לענייני משפחה, יוכל עדיין לטעון בנסיבות מסויימות, שבית משפט לענייני משפחה לא קנה סמכות לדון באותן התביעות.

ניתן לבסס טענה זו על פגם שנפל בתום לבה של האשה אשר קשור באופן ישיר לשאלת מירוץ הסמכויות, וזאת כפי שיבואר להלן.

במסגרת הליך בג"צ 58/08 פלונית נ' ביה"ד הרבני האזורי בחיפה, קבע ביהמ"ש העליון כי גם במידה שהתביעות הוגשו בפני הערכאות המקבילות בזמנים סמוכים יחסית זה לזה, אזי הערכאה שתקנה את הסמכות לדון בהן תהייה הערכאה שאליה הוגשה התביעה הראשונה בזמן.

כלומר, מבחן הזמן יחול גם כשמדובר בפער זמנים קטן, שאינו עולה על מספר דקות. יחד עם זאת, מבחן הזמן לא יחול במידה ונפל פגם בתום הלב של בעל הדין שהקדים להגיש את התביעה, אשר קשור קשר ישיר והדוק לשאלת מירוץ הסמכויות בכלל, ולשאלת מועד פתיחת ההליכים בפרט.

באותו תיק נדון מקרה לפיו האשה הגישה תביעה רכושית נגד בעלה בפני בית המשפט לענייני משפחה. כעבור 15 דקות בלבד, הגיש בעלה תביעת גירושין נגדה בפני בית הדין הרבני, תוך שהוא כורך עמה גם את ענייני הרכוש. לאחר מכן התקיים בין בני הזוג הליך גישור שלא צלח.

כתוצאה מכך, האשה המציאה לבעל את התביעה הרכושית רק כעבור 4.5 חודשים לאחר שהיא הגישה אותה בפני בית המשפט לענייני משפחה, וזאת 6 ימים לפני המועד שנקבע לדיון בתביעת הבעל בפני בית הדין הרבני.

האשה טענה שבית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בענייני הרכוש, מאחר שהיא הקדימה את הבעל והגישה לפניו את התביעה הרכושית שלה בפני בית המשפט לענייני משפחה.

בג"צ קבע כי הסמכות לדון בנושא הרכושי הינה סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני, ולפיכך, במצב כזה, הכלל הוא כי הסמכות לדון נקבעת עפ"י מרוץ הזמן.

כלומר, הסמכות תינתן לערכאה אשר בה הוגשה התביעה לראשונה, וזאת גם אם מדובר בהפרש של דקות בלבד. יחד עם זאת, נקבע חריג לכלל זה וזאת במידה והצד שהקדים נהג בחוסר תום לב חמור במישור הדיוני.

בג"צ הבהיר והדגיש כי אין בכוחו של חוסר תום לב בכל עניין ועניין הקשור להליכים שבין הצדדים כדי להשפיע על שאלת הקניית הסמכות לאחת מן הערכאות. רק חוסר תום לב הקשור קשר ישיר והדוק לשאלת מירוץ הסמכויות בכלל ולשאלת מועד פתיחת ההליכים בפרט, עשוי להוביל לסטייה ממבחן הזמן.

באותו תיק קבע בג"צ כי האשה נהגה בחוסר תום לב דיוני כלפי הבעל, מאחר שהיא מסרה לו את תביעתה הרכושית כארבעה וחצי חודשים לאחר שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, ובכך היא יצרה בפניו מצג לא מדויק לגבי המצב המשפטי והדיוני השורר ביניהם.

יחד עם זאת בג"צ הבהיר כי שלילת נפקותו של מבחן הזמן בגין חוסר תום לב, המתבטא בהמצאה מאוחרת, צריכה שיעשה במשורה, במקרים חריגים שבהם חוסר תום הלב הוא מהותי במידה המצדיקה לחרוג מן הכללים הרגילים של הקניית הסמכות.

בחינת תום הלב של הצד שהמציא את כתב התביעה באיחור צריכה לכלול, בין השאר, את זמן העיכוב בהמצאה, את הסיבה לאיחור בהמצאה, את מצב ההליכים בין הצדדים ואת הפגיעה שנגרמה לצד השני להליך עקב העיכוב בהמצאה.

שקלולם של גורמים אלה, ואיזונם עם הצורך לתחום את החריג למבחן הזמן הרגיל, הם שיקבעו את התוצאה בנסיבותיו של כל מקרה.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!

קרא עוד
שייך לנושא:   דיני משפחה   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

ייעוץ משפטי בדיני משפחה עריכת צוואה לפי חוק התמודדות עם סכסוכים במשפחה הסכם ממון לשקט נפשי תשלומי מזונות חלוקת רכוש בהליך גירושין גישור ליישוב סכסוכים נקודות למחשבה על משמורת ילדים גירושין בהליך מהיר

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותו של עו"ד שי מויאל החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. אפריל 2018
"רציתי להגיד תודה לעורך הדין שי מויאל ולצוות משרדו הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עורך דין שי מויאל בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתו של עורך דין שי מויאל יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורך הדין שי מויאל הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

לשיחה אישית עם עו"ד שי מויאל בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורך הדין שי מויאל:
072-3360526 מספר פקס: 073-3982517
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת: החרש 16, נס ציונה

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון