סוגיית תשלום המזונות הנה אחת הסוגיות המרכזיות במסגרת הליכי הפרידה בין בני זוג ולא אחת מתעוררות מחלוקות בנושא זה.
סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי: "אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".
ברם, על פי הדין היהודי רק הבעל חב בתשלום מזונות לאשתו, אולם מזונות אלו ישולמו לאשה רק במידה והיא נישאה לבעלה בנישואים דתיים כדת משה וישראל. לפיכך, אשה שנישאה לבעלה בנישואים אזרחיים או הנה בעלת מעמד של ידועה בציבור לא תהיה זכאית לקבלת מזונות מבעלה מכח הדין היהודי.
כמו כן, גם גבר שנישא בנישואים דתיים כדת משה וישראל, לא יהיה זכאי לקבלת מזונות מאשתו מכח הדין היהודי. עם זאת, קיים בארץ מקור נוסף לחיוב תשלום מזונות לבן זוג, אשר נובע מההלכה שהתפתחה במסגרת פסיקת בתי המשפט האזרחיים בארץ. מזונות אלו מכונים מזונות משקמים או מזונות אזרחיים.
חיוב זה חל על בני זוג אשר הנם ידועים בציבור או אשר נישאו זה לזה במסגרת נישואים אזרחיים, להבדיל מנישואים דתיים כדת משה וישראל.
מטרת חיוב זה הנה לשקם את בן הזוג החלש כלכלית מבין שני בני הזוג ולהבטיח את רמת חייו לאחר הפרידה.
יודגש כי חיוב זה חל באופן שיוויוני על שני בני הזוג כאחד ללא אבחנה מגדרית, כך שהוא איננו חל רק על הגבר כלפי האשה אלא גם על האשה כלפי הגבר.
כך לדוגמא, בפסק דין תקדימי וחדשני אשר ניתן ביום 18.12.2011 במסגרת הליך תמ"ש 12818-08-11 הטיל בית המשפט לענייני משפחה חובת תשלום מזונות משקמים על אשה כלפי הידוע בציבור שלה.
במסגרת הליך תמ"ש 4485-12-15 פלוני נ' פלונית אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בת"א, נדונה בקשה יחודית לפסיקת מזונות משקמים זמניים, שהגיש בעל כנגד אשתו, לה נישא בנישואים כהלכה כדת משה וישראל.
הבעל טען כי אשתו משתכרת בסך 8,000 ₪ לחודש ותבע ממנה תשלום מזונות חודשיים בסך של 2,500 ₪ בצירוף הוצאות רפואיות.
לטענתו, במהלך כל 40 שנות חייו הוא מעולם לא עבד ולא נמצא במעגל העבודה, אלא נפלט מכל מסגרת שהיה בה, מאחר וקשה לו להסתגל ולהתמיד במסגרות. במהלך הקשר הזוגי בינו לאשתו, הוא שימש במשך כל השנים כעקר בית ועסק בטיפול במשק הבית ובגידול הקטינים, בעוד שאשתו היא שעבדה ופרנסה את התא המשפחתי, וזה גם היה הסדר שביניהם.
עוד טען הבעל כי אין לו כל רכוש משלו וכי הוא פיתח תלות כלכלית באשתו, שיכולה ומסוגלת לשלם את מזונותיו נוכח הכנסתה ופוטנציאל הכנסתה.
לפיכך טען הבעל כי יש לחייב את אשתו בתשלום מזונות משקמים זמניים כלפיו, וזאת לאור עקרונות תום הלב וההסתמכות, וכן לאור פסק הדין של ביהמ"ש העליון בהליך בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני, שם אמרה השופטת דפנה ברק-ארז באמרת אגב כי:
"עד כה טרם הוכרה זכאותם של בני זוג נשואים כדת משה וישראל ל"מזונות משקמים" בבית משפט זה, עם זאת לפחות לכאורה, אין לשלול את האפשרות של הכרה בחיוב מזונות מכח עקרונות דומים של הגנה על הסתמכות, הגינות ותום לב, גם כאשר בני הזוג נשואים כדין".
האשה טענה כי אין לבעל כל עילה לתבוע ממנה מזונות לרבות מזונות זמניים. טענת הבעל כי היא פרנסה אותו ולכן צריכה להמשיך בכך, עומדת בסתירה למציאות לפיה הבעל הוא שסילק אותה מהבית והגיש נגדה תביעת גירושין.
עוד טענה האשה כי חייה עם בעלה היו מלווים תמיד באלימות מילולית ואף פיזית וכי הבעל הוא שהחליט באופן חד צדדי כי הוא אינו חייב לפרנס את משפחתו, וכי הוא מסרב לצאת לעבודה, וכי היא זו שצריכה לפרנס את עצמה, את ילדיהם וגם אותו עצמו.
ברם, על פי הדין היא אמנם זכאית לוותר על מזונותיה, אבל אין לה כל חובה מכל סוג לפרנס את בעלה.
האשה גם כפרה בטענת הבעל לפיה הוא שימש כעקר בית, וציינה כי הוא רק בן 34 שנה ואף עבד עם אחיו במשך שנים רבות מאז היותו נער, בהרכבת פרקטים. מנגד, טענת הבעל לפיה אין לו יכולת הסתגלות והתמדה, אינה סיבה שיש בה כדי לפטרו מחובת מזונות על פי הדין.
בית הדין קבע כי הדין האישי של הצדדים הוא הדין העברי, בהיות שניהם יהודים ונשואים זה לזו כדת משה בישראל ולפיכך השאלה בדבר החיוב במזונות תהיה על פי דין זה, כאמור בסעיף 2 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות).
למעשה די בכך כדי לקבוע שיש לדחות את בקשת הבעל למזונות זמניים אזרחיים. שכן, במסגרת הליך רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני קבע בית המשפט העליון כי אין להקיש מההלכה בעניין קביעת המזונות האזרחיים בין בני זוג יהודים שלא נישאו כדת משה בישראל גם על קיומם של מזונות משקמים בין בני זוג יהודיים שנישאו כדץ משה בישראל:
"ראשית אין בפסק דיני זה, שיש בו לבסס טענה בדבר "מזונות אזרחיים" החלים על בני זוג יהודים, תושבי הארץ ואזרחיה, אשר נישאו כדמו"י (או שהם ספק נשואים) על נישואין אלה חל המשפט העברי, ופסק דיני זה, אינו בוחן מערכת זו ; אין בו דבר על תחולתם של דיני החוזים הכללים על בני זוג אלה, וממילא אין בו דבר על תפקידו של תום הלב בהקשר זה".
באשר לאמרת האגב של השופטת ברק-ארז בהליך בע"מ 3151/14, ציין בית הדין כי היא אינה מצדיקה פסיקת מזונות זמניים בשלב זה.
בפרט כאשר, וזאת בניגוד לטענת הבעל, לא נוצרה כל תלות כלכלית של הבעל באשתו, מאחר והוא בן 34 בלבד, המדובר בנישואים קצרים בני 5 שנים, ולטענת הבעל הוא אינו עובד רק כי "קשה לו" להסתדר במסגרות. לפיכך, על פי הדין אין כאן כל עילה מוכרת לתשלום מזונות זמניים לבעל.
לסיכום: נכון להיום, על פי פסיקת בתי המשפט בארץ כאשר מדובר בבני זוג יהודים שנישאו כהלכה, כדת משה וישראל, לא ניתן לחייב אשה בתשלום מזונות משקמים לבעלה.
מאידך, ניתן להניח כי בעתיד יוגשו תביעות נוספות לתשלום מזונות משקמים, גם במקרים של זוגות שנישאו לפי ההלכה היהודית, ואין ספק כי פסיקת בתי המשפט עשויה להשתנות בהתאם לנסיבותיה של כל תביעה עתידית אם וכאשר.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!
עמדתם העדכנית של בתי המשפט בישראל בכל הנוגע לשינוי תשלומי מזונות הילדים...
קרא/י עוד..בית המשפט הורה על הפחתה משמעותית בתשלומי המזונות בשל שינוי זמני שהות...
קרא/י עוד..הכירו את הדרך המהירה לצורך פניה לבימ"ש והקטנת תשלומי המזונות לילדים...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה מסביר כיצד מחשבים את הכנסת ההורים בהליך הגירושין
קרא/י עוד..הכירו את הזכות הנלווית לתביעת מזונות אישה ו/או ילדים, במסגרת הליך גירושין...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק בעניין תשלומי המזונות תוך הקפדה על הכללים...
קרא/י עוד..בית המשפט חייב אב גרוש בתשלום מזונות זמניים לבנותיו למרות הסדר קינון הורי...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה הכריע בשאלת תשלומי מזונות הילדים בהסדר קינון הורי...
קרא/י עוד..העמדה המהפכנית של הרב אוריאל אליהו לגבי החיוב במזונות ילדים לפי ההלכה...
קרא/י עוד..בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבטל פסק דין הנוגד את הלכת בע"מ 919/15...
קרא/י עוד..האם הליכי פשיטת הרגל של האב הגרוש מהווים עילה להפחתת תשלומי מזונות ילדים
קרא/י עוד..בית המשפט הורה על הפחתה משמעותית בתשלומי המזונות לילדה שעברה את גיל 6
קרא/י עוד..בימ"ש לענייני משפחה ריכך את התנאים לפיהם יורה על הפחתת מזונות הילדים...
קרא/י עוד..המשמורת משותפת וזמני הזהות שווים, כיצד יתחלקו ההורים בתשלומי המזונות?
קרא/י עוד..בימ"ש העליון קבע כי הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי!
קרא/י עוד..בית המשפט העליון קבע קבע הלכה תקדימית וחשובה בדבר חלוקת המזונות...
קרא/י עוד..הוביל את בית המשפט להחלטה על ביטול תשלומי המזונות מצדו של האב...
קרא/י עוד..במקרים קיצוניים ונדירים בלבד ניתן לפנות לבית המשפט לצורך ביטול תשלומי מזונות...
קרא/י עוד..המדריך המלא שמסביר איך לגבות חוב מזונות באמצעות הליכי הוצאה לפועל...
קרא/י עוד..החוק מאפשר לך לפעול בכמה דרכים שונות לצורך גביית דמי המזונות מהגרוש הסרבן...
קרא/י עוד..איך קובעים מתי בדיוק המדובר על הוצאות חריגות ושני ההורים צריכים להתחלק בהן...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק והכריע כי האם תשלם מזונות ילדים לאחר הגירושין...
קרא/י עוד..מה עושים כאשר אב גרוש שנפל לתרדמת נדרש לשלם מזונות? במקרה אשר נדון...
קרא/י עוד..הדין הדתי מדביק פערים: הפחתת מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת...
קרא/י עוד..הדרך החוקית והמהירה להגשת תביעה להגדלת תשלום המזונות לאישה והילדים...
קרא/י עוד..