תשלום מזונות הילדים נועד לממן את הוצאות צרכי גידול הילדים, ולהבטיח את קיומם ורווחתם גם לאחר פרידת הוריהם בעקבות גירושין על פי רוב.
עקרונית, כל ילד זכאי למזונות מהוריו וזאת ללא קשר למצב היחסים בין הוריו. כלומר, כל ילד זכאי להגיש תביעת מזונות וזאת גם אם הוריו מעולם לא נישאו זה לזה, גם אם הם נישאו אך לאחר מכן הם נפרדו או התגרשו, גם אם אביו נשוי לאשה שאינה אמו, ואף אם אביו מעולם לא ידע על קיומו.
סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, שכותרתו הינה מזונות לילדים קטינים, קובע כי: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".
כלומר, סעיף זה מפנה לדין האישי של הילד כאשר מדובר בתביעת מזונות ילדים. לפיכך, כאשר מדובר בילד יהודי, יש לפנות לדין המשפט העברי על פי ההלכה היהודית.
חשוב לזכור כי הלכה חדשה של בית המשפט העליון (ספטמבר 2019) קובעת כי הסמכות לדון בנושא מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד, אלא אם ההורים הסכימו אחרת בצורה מפורשת.
חובת תשלום המזונות בארץ מוטלת בדרך כלל על הבעל וזאת ללא תלות במצבו הכלכלי. דבר זה נובע מהשקפת ההלכה היהודית המטילה את החיוב בתשלום המזונות על הבעל וכן מאחר שהמשמורת על הילדים תועבר בדרך כלל לאם, כך שהיא זו שתישא מלכתחילה בהוצאות גידולם.
חיוב זה נובע מההשקפה לפיה הגם שההורים נפרדו בעקבות גירושין, האב עדיין נושא באחריותו לילדיו. לפיכך עליו לסייע לאם ולהשתתף עמה בתשלום ההוצאות הרבות שדורש גידול הילדים.
לאחרונה, בעקבות הלכה שנקבעה בעניין מזונות ילדים במשמורת משותפת, חל שינוי האופן קביעת תשלומי המזונות בכלל, וניתן דגש על חלוקת מזונות שוויונית יותר, בהתאם למבחן ההכנסות של ההורים המתגרשים.
עוד בנושא: תשלום מזונות ילדים בתקופת הקורונה
צרכי הילדים על פי ההלכה היהודית נחלקים לצרכים הכרחיים וצרכים מדין צדקה.
צרכים הכרחיים הינם צרכים שמוגדרים כצרכים החיוניים לקיומם של הילדים, כגון מזון, הלבשה והנעלה, חינוך, טיפול בילדים קטנים, מדור, וצרכים בריאותיים דחופים.
האב חייב בתשלום צרכים הכרחיים של ילדיו בכל מקרה, ללא תלות במצבו הכלכלי. גם אם האב נכה, חי על קצבה, ואין לו כל הכנסה, הוא עדיין מחוייב בתשלומם.
כלומר, תשלומי דמי מזונות ילדים יעשו לפי צורכי הילדים ולא לפי עושרו של האב. הצרכים ההכרחיים של הילדים מוגדרים כאחריותו של האב בלבד, ואין האם אחראית להם מבחינה כספית.
צרכים מדין צדקה הינם צרכים עודפים שאינם מוגדרים כחיוניים לעצם קיומם של הילדים, כגון טיולים, בילויים, חוגים, מתנות וכדומה.
האב מחוייב לשלם צרכים אלו רק במידה וידו משגת לשלמם, ואם הוכח כי הילדים היו רגילים לרמת חיים זו לפני פרידת ההורים. צרכים אלו יחולו על האב ועל האם ביחד, אלא אם האם אינה יכולה לשאת בהם.
קראו בהרחבה: האם תשלם מזונות ילדים כשהאב משמורן יחידי מזונות ילדים מן העיזבון
על פי ההלכה היהודית, גילאי הילדים שיש לשלם להם מזונות נחלקים למספר קבוצות:
עד גיל 6 קטני קטנים: האב חייב לממן את צרכיו ההכרחיים של הילד באופן אבסולוטי, וזאת ללא קשר ליכולתו הכלכלית, ואף אם אין לו הכנסה כלל. לגבי הצרכים מדין צדקה, שני ההורים משתתפים בהם, אך זאת לפי יחס הכנסותיהם, ובמידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.
מגיל 6 עד 15: האב ממשיך להיות אחראי יחיד לצרכים ההכרחיים של הילד. לגבי הצרכים מדין צדקה, שני ההורים משתתפים בהם, אך זאת לפי יחס הכנסותיהם, ובמידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.
מגיל 15 ועד 18: מאחר ובגילאים אלו הילד, תיאורטית, יכול לעבוד, אזי כל הוצאותיו נחשבות כהוצאות מדין צדקה בלבד. לפיכך, שני ההורים משתתפים בהן, אך זאת לפי יחס הכנסותיהם, ובמידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.
מגיל 18 ועד לתום השירות הצבאי / לאומי: אין חובה לשלם מזונות על פי ההלכה היהודית. אולם, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לחייב בתשלום מזונות ילדים גם בגילאים אלו, כאשר סכום המזונות שנפסק הינו בדרך כלל כשליש מסכום מזונות הילדים ששולם עד אז.
לסיכום: עד לגיל 15 האב חייב לממן את כל צרכיהם ההכרחיים של הילדים. לגבי הצרכים מדין צדקה, הן האב והן האם נושאים בהם, לפי יחס הכנסותיהם, ובמידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.
מגיל 15 ועד 18 כל הצרכים נחשבים כצרכים מדין צדקה, שאז הן האב והן האם נושאים בהם לפי יחס הכנסותיהם, ובמידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.
יובהר כי חובתו של האב לזון את ילדיו קודמת לזכותו לזון את עצמו. כלומר, עליו בראש ובראשונה לספק את צרכיהם ההכרחיים של הילדים.
לעומת זאת, חובת האם לזון את עצמה קודמת לחובתה לזון את ילדיה. כלומר, עליה לזון את ילדיה רק אם ביכולתה לספק את צרכיה שלה, ונותרה לה יתרה כלשהי לאחר מכן.
נציין עוד כי על פי ההלכה, החיוב המקורי לגבי קבוצת הגיל השניה, חל מגיל 6 ועד שיגדלו, כלומר, 12 לבנות ו-13 לבנים.
למרות האמור, תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד, האריכה את החיוב במזונות הילדים עד גיל 15 ואילו החלטת מועצת הרבנות הראשית מיום ט' תמוז תשל"ו, האריכה את החיוב במזונות הילדים עד לגיל 18.
קראו בהרחבה: אלה הכללים לקביעת מזונות ילדים במשמורת משותפת לפי ההלכה החדשה
עד לחודש ספטמבר 2019, הסמכות לדון בעניין מזונות לילדים יהודיים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, במקרה ובו תביעת המזונות נכרכה כדין בתביעת הגירושין שהוגשה בפניו, או במקרה ששני ההורים הסכימו כי בית הדין הרבני ידון בעניין מזונות הילדים.
לכתב תביעת המזונות ולכתב ההגנה בבית משפט לענייני משפחה יש לצרף תצהיר לאימות העובדות הכלולות בהם, וכן את כל האסמכתאות עליהם הם מתבססים.
בנוסף יש לצרף להם טופס שנקרא "טופס הרצאת פרטים בתביעת מזונות", בצירוף 12 תלושי משכורת אחרונים או דו"ח הכנסות למס הכנסה, במידה ומדובר בעצמאיים.
במסגרת מסמכים אלו יש לפרט את כל הנכסים, כגון חשבון בנק, מכונית, גודל הדירה וכדומה, וכן את כל ההוצאות, כגון תשלומי משכנתא, דמי שכירות, תשלומי ארנונה, ביטוחים וכו.
הלכה חדשה של בית המשפט העליון, מחודש ספטמבר 2019, קובעת כי הסמכות לדון בנושא מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד לחצו כאן להרחבה בנושא.
נדגיש כי מומלץ בכל לשון לפעול לצורך קביעת מזונות ילדים רק באמצעות עורך דין מיומן ובעל ניסיון בהליכים מסוג זה.
קראו: האם העובדה שהגרושה מתגוררת בקביעות עם בן זוג משפיעה על גובה מזונות הילדים?
קיימים שני סוגים של מזונות ילדים:
סכום מזונות הילדים נקבע בהתאם למצבם הכלכלי של שני בני הזוג, וכן בהתאם לצרכים ורמת החיים של הילדים בתקופת הנישואים.
גובה התשלום הבסיסי המינימאלי עבור כל ילד עומד כיום על פי הפסיקה על כ-1,300 ₪, לא כולל הוצאות מדור, חינוך, הוצאות חריגות והוצאות מדין צדקה. כך נקבע במסגרת הליך בר"ע (ת"א) 1895/02 בן עמי נ' משיח.
אולם אם יש יותר מאשר ילד אחד לא יהיה הסכום מכפלת הסכום המיניאלי במספר הילדים, אלא פחות מכך. תשלומי מזונות ילדים צמודים בדרך כלל למדד המחירים לצרכן.
עוד בנושא:
עמדתם העדכנית של בתי המשפט בישראל בכל הנוגע לשינוי תשלומי מזונות הילדים...
קרא/י עוד..בית המשפט הורה על הפחתה משמעותית בתשלומי המזונות בשל שינוי זמני שהות...
קרא/י עוד..הכירו את הדרך המהירה לצורך פניה לבימ"ש והקטנת תשלומי המזונות לילדים...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה מסביר כיצד מחשבים את הכנסת ההורים בהליך הגירושין
קרא/י עוד..הכירו את הזכות הנלווית לתביעת מזונות אישה ו/או ילדים, במסגרת הליך גירושין...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק בעניין תשלומי המזונות תוך הקפדה על הכללים...
קרא/י עוד..בית המשפט חייב אב גרוש בתשלום מזונות זמניים לבנותיו למרות הסדר קינון הורי...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה הכריע בשאלת תשלומי מזונות הילדים בהסדר קינון הורי...
קרא/י עוד..העמדה המהפכנית של הרב אוריאל אליהו לגבי החיוב במזונות ילדים לפי ההלכה...
קרא/י עוד..בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבטל פסק דין הנוגד את הלכת בע"מ 919/15...
קרא/י עוד..האם הליכי פשיטת הרגל של האב הגרוש מהווים עילה להפחתת תשלומי מזונות ילדים
קרא/י עוד..בית המשפט הורה על הפחתה משמעותית בתשלומי המזונות לילדה שעברה את גיל 6
קרא/י עוד..בימ"ש לענייני משפחה ריכך את התנאים לפיהם יורה על הפחתת מזונות הילדים...
קרא/י עוד..המשמורת משותפת וזמני הזהות שווים, כיצד יתחלקו ההורים בתשלומי המזונות?
קרא/י עוד..בימ"ש העליון קבע כי הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי!
קרא/י עוד..בית המשפט העליון קבע קבע הלכה תקדימית וחשובה בדבר חלוקת המזונות...
קרא/י עוד..הוביל את בית המשפט להחלטה על ביטול תשלומי המזונות מצדו של האב...
קרא/י עוד..במקרים קיצוניים ונדירים בלבד ניתן לפנות לבית המשפט לצורך ביטול תשלומי מזונות...
קרא/י עוד..המדריך המלא שמסביר איך לגבות חוב מזונות באמצעות הליכי הוצאה לפועל...
קרא/י עוד..החוק מאפשר לך לפעול בכמה דרכים שונות לצורך גביית דמי המזונות מהגרוש הסרבן...
קרא/י עוד..איך קובעים מתי בדיוק המדובר על הוצאות חריגות ושני ההורים צריכים להתחלק בהן...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק והכריע כי האם תשלם מזונות ילדים לאחר הגירושין...
קרא/י עוד..מה עושים כאשר אב גרוש שנפל לתרדמת נדרש לשלם מזונות? במקרה אשר נדון...
קרא/י עוד..הדין הדתי מדביק פערים: הפחתת מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת...
קרא/י עוד..הדרך החוקית והמהירה להגשת תביעה להגדלת תשלום המזונות לאישה והילדים...
קרא/י עוד..