הכירו את הכללים לקביעת דמי המזונות ומשך התשלום לאישה לפי ההלכה היהודית...
קביעת מזונות אישה לפי כללי ההלכה היהודית ודין תורה
ייעוץ ראשוני ללא התחייבות: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
הגיע הזמן לדון בתשלומי המזונות ואנחנו כאן בשביל לדאוג לך: פנו אלינו
ייעוץ משפטי בנושא מזונות
הגיע הזמן לדון בתשלומי המזונות ואנחנו כאן בשביל לדאוג לך: פנו אלינו

מזונות אישה לפי ההלכה היהודית

      18/02/2016 10:34

החיוב בתשלום מזונות האישה נובע מסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, אשר קובע כי: "אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

כאשר מדובר בבני זוג יהודיים יש לפנות בעניין מזונות האישה להלכה היהודית, ובסקירה שלפניך נסביר את הכללים המרכזיים לקביעת התשלום.

על פי ההלכה חובת המזונות של הבעל כלפי אשתו חלה עליו כל עוד הם נשואים ועד למתן הגט בפועל.

לפיכך, על הבעל לשלם לאשתו מזונות לפי מעמדה וכבודה, בהתאם לרמת החיים לה הורגלה, וזאת כל עוד הם נשואים, ולרבות במשך תקופת פרידתם ועד למתן הגט, אך הוא איננו חייב לשלם לה מזונות לאחר הגירושים.

החיוב במזונות אישה לאחר הגירושים יכול להיעשות, אם כך, רק בהסכמת הבעל, לרבות מכח הסכם גירושין או הסכם ממון שנערך לפני הגירושין.

עילות לשלילת הזכאות למזונות אישה

הדין העברי מכיר במספר עילות שיש בהן כדי לפטור את הבעל מחובתו למזונות אשתו.

העיקריות שבהן הן נאיפת האישה, מרידתה ועזיבתה את בית הצדדים. זאת כפי שנקבע בהליכים ע"א 634/61 מקייטן נ' מקייטן, ע"א 256/65 מילר נ' מילר וכן בג"ץ 206/70 שרגאי נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים ואח'.

זכותה של האישה למזונות בדין הדתי היהודי נובעת מעצם הנישואין. לפיכך זכות זו פוקעת אם האישה נחשבת מורדת על פי הדין העברי או שיש מקום לחייבה בגט במסגרת עילה קלאסית, למשל בשל אירוע של בגידה.

בנוסף, בדרך כלל האישה זכאית למזונות רק אם היא חיה עם בעלה. אם הם חיים בנפרד, יש להתחקות אחר סיבת הפירוד.

ככלל האישה מאבדת את זכותה למזונות אם היא זו שעזבה את הבית, אלא אם כן ניתן לומר כי המניעה ממנו, כלומר שהיה לה טעם טוב לעשות כן.

בהליך ע"א 256/65 מילר נ' מילר נקבע כי על מנת לשכנע את בית המשפט כי עזיבת האישה את הבית הייתה מוצדקת, נטל ההוכחה המוטל על האישה הוא קל מאד, כמשקלה של נוצה.

כלומר הנחת המוצא בעת פסיקת מזונות אישה היא כי אם האישה עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת ו/או הביאה בעצמה לפירוד ו/או חויבה לקבל גט וסירבה לקבלו, כי אז אין לחייב את הבעל לזון אותה. עם זאת, אם הבעל הוא שעזב את הבית הרי שעל פניו אין עילה לשלילת מזונות אישה.

במסגרת הליך תמ"ש 33045-03-14 פלונית נ' אלמוני נדונה תביעת מזונות אישה בפני בית המשפט לענייני משפחה בת"א, בנסיבות בהן הבעל הוא שעזב את ביתם המשותף.

לאחר שמיעת הראיות הגיע בית המשפט למסקנה כי אף אחד מהצדדים לא הצליח להוכיח באופן חד משמעי כי הטעם לפירוד נעוץ בצד שכנגד. בנסיבות העניין מחמת הספק וכאשר הבעל הוא זה אשר עזב את דירת המגורים, קבע בית המשפט כי אין מקום לשלול את זכותה של האישה לתשלום מזונות אישה מכוח נישואיה לבעלה כדין.

אופן קביעת סכום מזונות האישה לפי דין תורה

משנמצא כי עומדת לאישה הזכות לקבלת מזונותיה יש לכמת את גובה הסכומים להם היא זכאית.

על פי ההלכה היהודית יש לפסוק מזונות לאישה על פי רמת החיים לה הורגלה תוך ישום הכלל עולה עמו ואינה יורדת עמו. כך נקבע למשל בהליך ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס.

בהתאם לכלל עולה עמו ואינה יורדת עמו על הבעל לשלם לאישה מזונות לפחות באותה רמת חיים שבה היא חייתה בעת שהם חיו יחדיו או אף לפני נישואיהם.

כמו כן האישה זכאית לעלות ברמת חייה לאחר גירושיה במידה וגם הבעל עלה ברמת בחייו, וזאת בהתאם לכלל לפי עושרו ולפי כבודו.

סכום מזונות אישה אמור לכסות את כל צרכי האישה, לרבות מזון, ביגוד והנעלה, הוצאות מגורים, הוצאות רכב, צרכים נשיים וקוסמטיים וכל שאר ההוצאות שהאישה הוציאה בתקופת הנישואים.

במסגרת הליך תמ"ש 33045-03-14 שנזכר לעיל תבעה האישה תשלום מזונות בסך חודשי של כ-32,000 ₪ בצירוף הוצאות רפואיות חריגות.

לטענת האישה, היא ובעלה חיו ברמת חיים גבוהה ביותר אשר מומנה כולה על ידי בעלה בלבד. עוד טענה האישה כי בעלה נהג להפקיד חשבון בנק המשותף שלהם, אשר שימש למחייתם, כספים בסך של 40,000-50,000 ₪ מדי חודש וכי חלק מהוצאות הצדדים אף מומנו ע"י הבעל באמצעות חשבון בנק פרטי נוסף משלו.

הבעל הכחיש את טענת האישה לגבי רמת החיים הגבוהה אותה קיימו, וטען כי בשנה החולפת טרם הגשת התביעה עמדו כל הכנסותיו החודשיות על סך כולל של 12,333 ₪ נטו בלבד.

ברם, טענותיו של הבעל בדבר הכנסותיו לא עלו בקנה אחד עם דפי החשבון המשותף של הצדדים, מהם עלה שבשנים 2010, 2012 ו-2013 הבעל הפקיד מדי חודש סך של כ-30,000–50,000 ₪ ואילו בשנת 2011 הוא הפקיד מדי חודש סך ממוצע של מעל 100,000 ₪.

עוד טען הבעל כי לא כל הסכומים שנמשכו מהחשבון המשותף שימשו למחייתם וכי ממוצע הכספים ששימשו למחייתם עומד על סך של 15,000 ₪ לחודש, ומכאן שהוצאותיה של האישה למימון מחייתה הנן בסך חודשי של 7,500 ₪ בלבד.

בית המשפט קבע בעניין זה כי במהלך השנה שקדמה לפירוד, נמשכו מתוך החשבון המשותף כספים בסך ממוצע של כ-15,666 ₪ מדי חודש למחייתם של הצדדים. יחד עם זאת החשבון המשותף לא היה המקור היחיד ממנו מומנו צרכי הצדדים, הואיל והבעל מימן את צרכיהם גם מחשבונו הפרטי.

האישה טענה כי הבעל מימן מתוך החשבון הפרטי שלו הוצאות רבות בהיקפים גדולים מאד. הבעל טען שהמדובר היה בסכומים פעוטים עבור בתי קפה ומסעדות בסך כולל של כ-550 ₪ לחודש, אולם הוא לא הציג פירוט דפי תנועות בחשבון הפרטי שלו ודפי כרטיס האשראי המשויך אליו לתקופה הרלוונטית, ולכל הפחות למשך מלוא השנה שקדמה לפירוד.

לפיכך קבע בית המשפט כי מחדלו הנ"ל של הבעל פועל לחובתו, בהתאם להלכה לפיה הימנעות בעל דין מהבאת ראיה רלוונטית פועלת לחובת בעל הדין הנמנע, כאמור בהליך ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני.

בהסתמך על ראיות נוספות שהוגשו בפני בית המשפט נקבע כי האישה זכאית לתשלום מזונות, לא כולל הוצאות מדור, בסך של 23,281 ₪ מדי חודש.

עם זאת, מסכום המזונות לו זכאית האישה יש להפחית את הכנסותיה, על פי הכלל ההלכתי מעשה ידיה תחת מזונותיה.

על פי ההלכה אשר הייתה נהוגה בעבר יכול היה הבעל לקזז מתשלום המזונות שהוא חב לאישה רק את הכנסות האישה מעבודתה, והוא לא יכול היה את לקזז הכנסות האישה מרכושה.

על מנת לתקן מצב זה נחקק סעיף 2א לחוק המזונות, אשר קובע כי: "על אף האמור בחוק שווי זכויות האישה, תשי"א-1951, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון – גם מכל מקור אחר".

בבואו של בית המשפט להכריע בשאלת מזונות אישה עליו לערוך הבחנה בין שני מקרים.

האחד, כאשר האישה עבדה משך כל השנים וחדלה לעבוד או צמצמה את היקף עבודתה לצורך ההליכים המשפטיים.

השני, כאשר האישה לא עבדה אי פעם ויש לה פוטנציאל כושר השתכרות.

על בית המשפט לבחון היטב האם העובדה שהאישה אינה עובדת קשורה בהליכים המשפטיים בינה לבין בן זוגה, כך שמנסה היא להפעיל עליו לחץ כלכלי, או שמא הפסקת עבודתה של האישה אינה תלויה כלל בהליכים המשפטיים ונגרמה מסיבות אובייקטיביות. כך נקבע בבין השאר במסגרת הליך בר"ע 1081/05 פלוני נ' אלמוני.

קראו בהרחבה: בית הדין פסק על הפחתת מזונות ילדים במשמורת משותפת

קביעת פרק הזמן במסגרתו זכאית האישה למזונות

במסגרת פסק הדין אשר ניתן בהליך בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני קבע בית המשפט העליון ברוב קולותיהם של השופטים רובינשטיין וזילברטל, כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לקצוב את מזונותיה של אישה מכוח עקרון תום הלב, גם במקרים בהם לא ניתן חיוב בגט בבית הדין הרבני, וזאת כאשר מדובר בנסיבות בהן ניכר על פניו שהנישואין גוועו ואין להם עוד כל תוחלת.

עם זאת, השופט זילברטל ציין כי יש להימנע מכך בנסיבות בהן קציבת תשלום המזונות תותיר את האישה ללא כל מקור הכנסה.

במסגרת הליך תמ"ש 33045-03-14 שנזכר לעיל, קבע בית המשפט כי הצדדים מצויים בקרע של ממש ואין תוחלת לנישואין, וזאת לאור התרשמותו מעדויות והתנהלות הצדדים לפניו וכן לאור העובדה לפיה הם חיים בפירוד כבר קרוב לשנתיים.

עוד נקבע כי למרות שהאישה קיימה במחיצת הבעל רמת חיים גבוהה ביותר על חשבונו של הבעל, הרי שיש לה נכסים משל עצמה לרבות שני נכסים נדל"ן, פיקדונות כספיים בהיקף גבוה וזכויות סוציאליות, כך שגדיעת תשלומי המזונות לא תותיר אותה רעבה ללחם.

כמו כן, ניתן להתחשב בהכנסות הפוטנציאליות שהאישה יכולה להפיק מנכסי המילוג שלה, לצורך הערכת יכולת הקיום של האישה במסגרת בחינת התנאים לקציבת מזונותיה, כאשר ברור כי הנישואין הסתיימו.

בהתאם לכך נקבע כי הבעל ישלם לאישה מזונות חודשיים במשך שנתיים ממועד הגשת התביעה.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!

קרא עוד
שייך לנושא:   מזונות   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (3) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 3 reviews

תשלומי מזונות הסכם ממון לשקט נפשי ייעוץ משפטי בדיני משפחה התמודדות עם סכסוכים במשפחה נקודות למחשבה על משמורת ילדים עריכת צוואה לפי חוק חלוקת רכוש בהליך גירושין גישור ליישוב סכסוכים גירושין בהליך מהיר

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותה של עו"ד אורלי מנע-שני החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. ספטמבר 2017
"רציתי להגיד תודה לעורכת הדין מנע-שני ולצוות משרדה הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עו"ד אורלי מנע-שני בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתה של עו"ד מנע-שני יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורכת הדין אורלי מנע-שני הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

ייעוץ משפטי מהיר עם עורך דין אורלי מנע-שני
לשיחה אישית עם עו"ד אורלי מנע-שני בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורכת הדין אורלי מנע-שני:
072-3360526 פקס: 03-5750305
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת המשרד: רח' כנרת 5, מגדל בסר 3 קומה 23, בני ברק.

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון