מתי חל מועד הקרע הלכה למעשה?

בהקשר זה התעוררה השאלה מהו המועד שבו יש לבצע את הסדר איזון המשאבים ולחלק את הרכוש המשותף בין הצדדים.

ככלל, סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע כי המועד בו יש לבצע את איזון המשאבים יהיה במועד פקיעת הנישואין, דהיינו, מועד קבלת פסק דין לגירושין. יחד עם זאת, החוק גם מקנה מספר אפשרויות להקדמת מועד זה.

כך, לדוגמא, סעיף 5א(א) לחוק מאפשר להקדים את מועד ביצוע איזון המשאבים כך שהוא יבוצע גם לפני הגירושין וזאת בתנאי שחלפה כבר שנה מיום פתיחת הליך הגירושין או פתיחת הליך תביעה כלשהו לחלוקת הרכוש בין הצדדים או במידה וקיים קרע עמוק בין הצדדים הנמשך לפחות 9 חודשים.

סעיף 5א(ב) לחוק אף מאפשר לבית המשפט לקצר תקופות אלו ואפילו לוותר על קיום התנאים האלו וזאת במידה ובן הזוג של מבקש הקדמת ביצוע איזון המשאבים נהג כלפיו באלימות וננקטו כנגדו הליכים משפטיים שונים עקב כך כגון מעצר, הגשת כתב אישום והוצאת צו הרחקה.

סעיף 8 לחוק מסמיך את בית המשפט, לבקשת אחד מבני הזוג לקבוע הסדר איזון משאבים אשר סוטה מהכללים הקבועים בסעיף 5 לחוק וזאת בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

עם זאת, הפסיקה הכירה באפשרות להקדים את מועד ביצוע איזון המשאבים ממועד הגט למועד שבו חל קרע בין בני זוג וזאת עוד בטרם נחקק סעיף 5(א) לחוק בשנת 2008.

מועד הקרע נקבע כמועד שבו פסק משק הבית של הצדדים מלתפקד כיחידה כלכלית משותפת וזאת בהתאם לנסיבות כל מקרה בין אם במועד הפרידה בפועל, בין אם במועד הגשת התובענות לבית המשפט ובין במועד אחר בנסיבות אשר מצביעות על ההפרדה הרכושית והכלכלית בפועל ובלבד שהמדובר בקרע סופי שאינו ניתן לאיחוי.

הכללים לקביעת מועד הקרע

במסגרת הליך תמ"ש 59054-06-15 פלונית נ' פלוני אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע סקר בית המשפט את הכללים שגובשו בפסיקה לגבי קביעת מועד הקרע וזאת כמפורט להלן:

• ככלל, יש לערוך את איזון המשאבים נכון למועד פקיעת הנישואין וסטייה ממועד זה תיעשה בנסיבות מיוחדות בלבד.
  
• פירוד פיזי ו / או רכושי יכול להוות שיקול בקביעת מועד קרע מוקדם ממועד פקיעת הנישואין.
  
• סירוב למתן גט, בשים לב לנסיבותיו אינו משפיע על קביעת מועד האיזון, אלא במקום בו הסירוב למתן גט גורם להתעשרות ו / או לנזק של הסרבן על חשבון בן הזוג האחר.
  
  יש הסוברים גם כי בנסיבות מיוחדות של סרבנות גט ממושכת שכל תכליתה השגת יתרון כלכלי ומשיקולי צדק והגינות בית המשפט יכול לקבוע את מועד הקרע באופן שיפעל לרעת הסרבן ולטובת בן הזוג שמוכן להתגרש.

• מועד הקרע יכול לחול גם בנקודת הזמן שבה חל שבר בלתי ניתן לאיחוי ביחסי הצדדים וכן בנקודת הזמן שבה הגיעו הנישואין לסיומם דה פקטו והפכו למרוקנים מתוכן.

• ניתן לראות בבני זוג כפרודים לצורך קביעת מועד הקרע אף אם הם נשואים וחיים תחת קורת גג אחת.

• בגידה כשלעצמה אינה מהווה נקודת זמן הקובעת את מועד הקרע לצורך איזון המשאבים ואין בה כשלעצמה כדי להוות נסיבה מיוחדת המצדיקה את הקדמת מועד האיזון.
  
  קביעה הפוכה יש בה כדי לחתור תחת הרעיון הבסיסי כי שאלת האשם בכישלון הנישואין אינה רלוונטית לסוגיה הרכושית שבין בני הזוג.
  
  ייתכן מצב שבו מעשה הבגידה יגרום לבן הזוג הנבגד לפעול לסיום הקשר ולפירוד פיזי ורכושי ובמקרה כזה יכול ומועד הבגידה ייחשב גם כמועד הקרע לצורך איזון המשאבים, אולם מקום שבו אקט הבגידה לא הביא לפירוד של בני הזוג, פיזי ו / או כלכלי והדבר לא ייחשב כנסיבה מיוחדת לצורך הקדמת מועד האיזון.

• אין בעובדה כי בן זוג לא תרם כלכלית לתא המשפחתי כדי להשפיע על מועד הקרע לצורך איזון המשאבים והדבר לא ייחשב כנסיבה מיוחדת המאפשרת סטייה מהכלל הקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון.
  
  שכן, חוק יחסי ממון קובע איזון כלכלי בין בני הזוג מבלי לבחון את תרומתו הכלכלית היחסית של כל בן זוג לתא המשפחתי.
  
  תרומתו של בן זוג לתא המשפחתי איננה נבחנת רק בתרומתו הכלכלית ויכולה ללבוש צורות אחרות, כגון טיפול בילדים הקטינים וניהול משק הבית.

בית המשפט הבהיר כי אין המדובר ברשימה סגורה וכי יש לבחון כל מקרה לגופו וכי הנטל להוכחת קיומה של נסיבה מיוחדת שיש בה כדי להקדים את מועד איזון המשאבים ממועד פקיעת הנישואין מוטל על הטוען לכך, שכן מדובר בחריג לכלל הקבוע בסעיף 5 לחוק.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!