הכירו את משמעותה ההלכתית של הכתובה והיחס כלפיה בבית הדין הרבני מול בימ"ש לענייני משפחה...
כתובה: משמעותה ותפיסתה בבית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה
ייעוץ ראשוני חינם בטלפון: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
רגע לפני שמתגרשים חשוב לגבש אסטרטגיה שתתאים בדיוק לך: פנו אלינו
גירושין עם עורך דין מנוסה
רגע לפני שמתגרשים חשוב לגבש אסטרטגיה שתתאים בדיוק לך: פנו אלינו

מה משמעותה האמיתית של כתובה חתומה לפי ההלכה?

      03/03/2016 11:16

הכתובה הנה מסמך משפטי עתיק יומין על פי ההלכה היהודית, אשר נלווה לטקס הקידושין והנישואין במטרה להבטיח את זכויות הכלה במהלך הנישואין ועם סיומם.

למעשה, הכתובה משמשת כמעין הסכם טרום נישואין בין בני הזוג ושטר החוב של הבעל כלפי אשתו. כיום מקובל שהחתן חותם על הכתובה לפני טקס החופה, בפני שני עדים ולאחר שתנאיה הובהרו לו על ידי הרב, ומוסר אותה לכלה במהלך החופה.

בסקירה שלפניך מסביר עו"ד שי מויאל אודות משמעותה ההלכתית וההתייחסות אליה בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה.

במסגרת מסמך הכתובה מפורטים שני סוגים של התחייבויות הבעל כלפי האשה:

  • חובות הבעל כלפי אשתו במהלך הנישואים, ואשר כוללות, בין היתר, את החובה לכבד את אשתו, לדאוג למזונותיה ולחיות עמה חיי אישות.
  • התחייבותו הכספית של הבעל לתשלום דמי הכתובה בעת סיום הנישואים, במקרה שהיא תגורש על ידו או תתאלמן ממנו. זכות האלמנה מעוגנת גם במסגרת סעיף 104 לחוק הירושה, אשר מבטיח את המגיע לאלמנה מכתובתה.

מטרות הכתובה

הכתובה נולדה בימי קדם, בטרם הונהג חרם דרבנו גרשום, במהלכם היה הבעל רשאי לפי דין תורה לגרש את אשתו בעל כורחה ובניגוד לרצונה.

בנוסף, חלוקת התפקידים המסורתית המקובלת אז בין בני הזוג היתה שהבעל אחראי לפרנסת המשפחה, בעוד האישה אחראית לניהול משק הבית והטיפול בילדים, מבלי שהייתה לה יכולת השתכרות משלה. כתוצאה מכך האישה הייתה עלולה לצאת מהנישואים ללא כל ביטחון כלכלי.

לפיכך הכתובה נועדה לממש שתי מטרות: הן לשמש ככלי מרתיע כלפי הבעל, על מנת שלא יקל בעיניו לגרש את אשתו והן על מנת להבטיח את בטחונה הכלכלי של האשה בעת סיום הנישואים במקרה של גירושין.

מרכיבי דמי הכתובה

דמי הכתובה מורכבים משלושה סוגי חיובים שונים כמפורט להלן:

  • עיקר הכתובה, הנו הסכום המינימאלי שעל הבעל לשלם לאשה כאשר הנישואין יבואו לסיומם עקב גירושין או פטירת הבעל. הסכום המינימאלי שנקבע בגמרא בעניין זה הינו מאתיים זוזים.
  • תוספת כתובה, הנה סכום גבוה יותר מהסכום המינימלי של עיקר הכתובה, שהבעל רשאי לרשום בכתובה במידה והוא חפץ בכך מרצונו החופשי. שכן, מאחר והסכום המינימאלי של עיקר הכתובה אינו מספיק כדי לקיים את מטרת הכתובה, מקובל שהחתן מוסיף תוספת כתובה, אשר סכומה נקבע לפי שיקול דעתו. דין תוספת כתובה הוא כדין עיקר כתובה, כך שבעת סיום הנישואים על הבעל לשלמה ביחד עם עיקר הכתובה.
  • הנדוניה, הינה סכום הערכת שווי הרכוש שהביאה עמה האשה לנישואין. נכסים אלו נחלקים לשני סוגים: נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל. נכסי מלוג הינם נכסים שנשארים רכוש האשה גם במהלך הנישואים, אלא שלבעל יש זכות להנות מפירותיהם, קרי, הרווחים שנובעים מהם. לפיכך, הבעל איננו מקבל עליהם אחריות במהלך הנישואים במידה ונגרם להם נזק כלשהו, או במידה והם אבדו או נגנבו. בעת סיום הנישואים, נכסים אלו חוזרים לאשה. נכסי צאן ברזל הינם נכסים שהופכים להיות רכוש הבעל ובאחריותו במהלך הנישואים, כך שיש לו ממילא זכות להנות מפירותיהם. הבעל מקבל עליהם אחריות מלאה במידה והם ניזוקו, אבדו או נגנבו. בעת סיום הנישואים על הבעל להחזיר לאשה את שווי הנכסים הללו, וזאת כפי שהיה שוויים בשעת הנישואין.

תביעת הכתובה

סמכות השיפוט הייחודית לדון בתביעת כתובה של אישה במסגרת הליך גירושין הנה של בית הדין הרבני. ככלל, לבית הדין הרבני ישנה סמכות יחודית לדון בענייני נישואין וגירושין כאמור בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים.

על פי הפסיקה, המונח ענייני נישואין וגירושין זכה לפירוש רחב, אשר כולל את מכלול הזכויות והחובות הנובעות ממעמד הנישואים, ולרבות הכתובה. בנוסף, גם סעיף 13(א) לחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973 קובע כי חוק זה אינו בא לשנות מסמכות שיפוטם של בתי הדין הדתיים.

עם יצויין כי בעקבות שינויי העיתים המשמעותיים שאירעו מאז ימי קדם, במהלכם נולדה הכתובה, מקובל לומר כיום שהכתובה איבדה את עיקר חשיבותה כמסמך משפטי.

בעקבות חרם דרבנו גרשום נאסר על הבעל לגרש את אשתו שרירותית ובניגוד לרצונה, מה גם שלרוב הגירושים מתבצעים בהסכמתה, אם לא ביוזמתה. כמו כן, הגירושים בדרך כלל כרוכים בהסדר כספי בין בני הזוג שמייתר את הכתובה. כתוצאה מכך רק לעתים נדירות תובעת האישה את כתובתה במסגרת הליך הגירושים.

לעומת זאת הסמכות לדון בתביעת כתובה מטעם אלמנה, נתונה לבית המשפט לענייני משפחה במסגרת ההליכים לפי חוק הירושה, וזאת אלא אם כן הצדדים הסכימו בכתב לסמכות בית הדין הרבני.

מבחינת הדין המהותי, מאחר ומקורו של מסמך הכתובה הנו בדין היהודי אזי בענייני כתובה יחילו הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה את הדין היהודי.

ההתייחסות השיפוטית לסכום כתובה מופרז

לא פעם הסכומים הנקובים בכתובה הנם סכומים מופרזים ומוגזמים ביותר.

במקרה כזה, נוהגים בתי הדין הרבניים שדנים בתביעות כתובה מכל גירושין שלא לחייב את הבעל בסכומים אלו, ולהתייחס אליהם כאל סכומים שנכתבו ללא גמירות דעת אמיתית אלא רק מתוך מתן כבוד לאשה.

במסגרת הליך 1687-24-1 פלוני נ' פלונית שניתן ע"י ביה"ד הרבני בשנת 2007, נקבע כי הכתובה אמורה לפרנס את האשה במשך שנה.

לפיכך, כתובה בסך 120,000 ₪ המשקפת סכום חודשי של 10,000 שקל לחודש למשך שנה, מהווה פרנסה ראויה, בעוד שסכום כתובה מעל סכום זה הינו סכום מוגזם, ועל כן בית הדין רשאי להתערב ולהפחיתו.

כאשר בית הדין הרבני דן בתביעה בנושא חלוקת רכוש בין בני הזוג, הוא עדיין מצווה לעשות זאת לפי הדין האזרחי המעוגן בחוק יחסי ממון, בהתאם לסעיף 13(ב) לחוק זה, אשר קובע שבית הדין הרבני יפסוק בתביעות חלוקת רכוש לפי חוק יחסי ממון, אלא אם בני הזוג הסכימו להתדיין לפניו לפי הדין הדתי.

בהתאם לכך, גם על בית הדין הרבני לחלק את הרכוש המשותף בין בני הזוג על פי כלל החלוקה השוויונית. לפיכך, גישת בית הדין הרבני הנה שאין זה הוגן שהאשה תקבל בנוסף לחלקה ברכוש, גם את דמי כתובתה המופרזים.

בית הדין יבחן את סכום הכתובה לפי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה, ולרבות היכולת הכלכלית של בני הזוג והיקף הנכסים שכל אחד מהם הכניס לרכוש המשותף.

בנוסף לכך, בית הדין הרבני רשאי לשלול את זכות האישה לכתובתה בשל עילות שונות, לרבות במקרה של בגידה או הכרזתה כמורדת עקב סירובה לקיים עמו יחסי מין.

מבחינת התייחסות בתי המשפט לענייני משפחה לתביעת כתובה מטעם האלמנה בעת הליכי הירושה, נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך בע"מ 9692/02 פלונית נ' פלוני, כי נקיטת סכום עתק בכתובה אין בה כדי להעיד בהכרח על היעדר גמירת דעת.

צריך לזכור כי החתן חותם על שטר הכתובה המוקרא לו ולמוזמנים במעמד החופה ובכך מעיד על גמירת דעת חיצונית. לכן, גם אם הבעל בשיחות פרטיות ציין כי הוא רואה בכתובה התחייבות סימבולית בלבד וגם אם הוסדר הסכם ממון, אין בכך בהכרח כדי לפגוע בתוקף הכתובה.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!

קרא עוד
שייך לנושא:   גירושין   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (5) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 5 reviews

גירושין בהליך מהיר גישור ליישוב סכסוכים נקודות למחשבה על משמורת ילדים הסכם ממון לשקט נפשי חלוקת רכוש בהליך גירושין עריכת צוואה לפי חוק ייעוץ משפטי בדיני משפחה תשלומי מזונות התמודדות עם סכסוכים במשפחה

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותו של עו"ד שי מויאל החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. אפריל 2018
"רציתי להגיד תודה לעורך הדין שי מויאל ולצוות משרדו הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עורך דין שי מויאל בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתו של עורך דין שי מויאל יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורך הדין שי מויאל הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

לשיחה אישית עם עו"ד שי מויאל בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורך הדין שי מויאל:
072-3360526 מספר פקס: 073-3982517
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת: החרש 16, נס ציונה

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון