כפיית גט על אישה עקב התנהלות חמורה בהליך הגירושין

בהליך הנ"ל האישה הסכימה בתחילה לגירושין, אך לאחר שבשלב מסויים היא החליפה עורך דין מסיבותיה היא, הגישה לפתע תביעה לשלום בית, בטענה שהיא אוהבת את בעלה בכל מאודה, ומוכנה לעשות הכל על מנת לשפר את יחסיהם. ברם, בית הדין קבע שתביעת שלום הבית הוגשה שלא בתום לב וכצעד טקטי בלבד.

עוד נקבע כי האישה למעשה מעוניינת בגירושין באופן מוצהר, אלא שהיא לא מוכנה לקבל את גיטה כל עוד לא יסודר הנושא הרכושי. לפיכך, ניתן להחיל על הצדדים את הילכת רבינו ירוחם הידועה שכאשר שני הצדדים מורדים זה בזה, דהיינו ששניהם אינם רוצים זה את זה, אלא שאחד מהצדדים מעכב את הגט, מחייבים אותו לקבל גט.

עם זאת, בית הדין הרבני הדגיש כי חיוב האישה לקבל את גיטה מתחיל כבר מראשית הליך התביעה לגירושין שהגיש הבעל, נוכח ההתנהגות הקשה שהיא הפגינה כלפי בעלה, ובמיוחד לאור תלונות הסרק שהיא הגישה כלפיו.

בית הדין ציין שהתופעה של הגשת תלונות שווא במשטרה והוצאת צווי הרחקה של נשים כנגד בעליהן מנוצלת היום כשימוש שיטתי במאבקי הגירושין בין בני הזוג.

האישה מגישה תלונת שווא כנגד בעלה כביכול על אלימות, ובכך זוכה כבר בתחילת המאבק לעליונות מול הבעל, שמתבטאת בראשונה בעליונות מורלית, ובשנית מביאה לתוצאות מעשיות לטובת האישה, שיוצרות לבעל קושי להתמודד אחר כך מולם.

כך ובין השאר יצירת המצב שהאישה נשארת בבית לבדה עקב הרחקתו של הבעל מהבית, וממילא גם גורמת לכך שהמשמורת הזמנית מוענקת מידית לאם.

הרחקת הבעל מהבית כאמור היא מכה מורלית קשה לבעל שגורמת לטראומה נפשית קשה לזמן ממושך, שהרי מהרגע שבו מגיעה המשטרה לביתם של בני הזוג מתבצעת אוטומטית הפרדה בין בני-הזוג, בכך שהבעל נלקח ע"י השוטרים לתחנת המשטרה לחקירה.

אין צורך להאריך כמה השפלה טמונה בעצם הוצאת הבעל מביתו כאשר הוא מלווה בשוטרים ובפרט אם זה נעשה בפרהסיה לעיני שכניו ואנשים נוספים הנמצאים בסביבה כאשר הוא מוכנס לניידת המשטרה, וחשוד באלימות במשפחה.

פעמים שהבעל בתום החקירה במשטרה נעצר ולו לזמן קצר ואין צורך להכביר במילים איזו חוויה מפוקפקת זה לשהות בתא מעצר בפרט לאדם נורמטיבי, ובמיוחד אם הוא בעל מעמד חברתי.

בתום החקירה, גם אם לא מתבצע מעצר, יורחק הבעל ע"י המשטרה מאשתו / ביתו לכמה ימים. במקביל ממליצה המשטרה לאישה לפנות לערכאות משפטיות לשם הוצאת צו הגנה. גם אם החוקר לא מוצא שום סיבה משמעותית להרחיק את הבעל מביתו, ממליצים לשמור מרחק לפרק זמן עד שהמתח ירגע.

מלבד זאת, אם הליך הגשת התלונה נגמר בקול ענות חלושה, האישה מנצלת את המצב הנחות שהבעל מורחק מהבית ולו לימים ספורים כדי להשחיר את פניו בפני הערכאה שבה מתנהל הליך הגירושין והופכת את הבעל כביכול לאיש מסוכן.

אם ולאחר שהורחק הבעל מהבית, האישה ממשיכה את הליך ההרחקה על ידי הגשת בקשה לבית הדין או לבית המשפט לענייני משפחה לשם מתן צו הגנה, ברוב המקרים ינתן צו הגנה כנגד הבעל במעמד צד אחד לתקופה של עד 7 ימים.

במהלך או בתום 7 ימים אלו על הערכאה השיפוטית לקיים דיון בנושא זה, כך שהבעל מושלך למאבק משפטי נוסף מלבד מאבק הגירושין, כעת במישור הפלילי.

כאשר הבעל צריך להתמודד מול שתי חזיתות משפטיות, נעשית ההתמודדות הרבה יותר קשה ומורכבת, ואף כרוכה בהוצאות כפולות.

יתרה מכך, בית הדין קבע כי הגשת תלונת סרק כנגד הבעל אף מהווה אלימות פיזית, היות והאישה באמצעות זרועות החוק משליכה את הבעל מן הבית.

לאור האמור לעיל, קבע בית הדין כי במקרה דנן קיימות מספר עילות הלכתיות לחיוב האישה במתן גט:

• אישה רעה - קרי אישה בעלת מידות רעות, כגון כעסנית ורגזנית. המדובר באישה שאינה מעוניינת לפרק את חייה המשותפים עם בעלה, אולם אופייה הקשה והבלתי מרוסן גורם לה להשתלח בבעלה שכמובן סובל מכך מאד.
• עוברת על דת משה ויהודית - קרי אישה שנוהגת לקלל את בעלה ולהשפילו מתוך כוונה לפגוע בזוגיות, ומתוך ידיעה שעל ידי כך בעלה יסלוד ממנה וממילא תבוא לסיומה מערכת הנישואין. כך גם אישה שבאופן שיטתי מגישה תלונות שקריות למשטרה כנגד הבעל, שכל מטרתן לפגוע בבעל, להרחיקו מהבית, ולפרק את חייו המשותפים עמה. זו אישה רעה עם ההידור של עוברת על דת, שיכול הבעל לגרשה בעל כרחה ללא התראה.
• מורדת - אישה הגורמת להרחקתו של הבעל מהבית ללא סיבה המצדיקה זאת, דינה כמורדת, מפני שעל ידי הרחקתו היא מונעת מבעלה יחסי אישות.
• מוציאה שם רע על בעלה - אין חולק שמעצר הבעל והרחקתו מהבית על ידי המשטרה פוגעים בשמו הטוב. לפיכך כאשר האישה גורמת לבעלה להיות מושמץ בפי הבריות ללא שיש הצדקה להרחיק את הבעל כאחד העבריינים, זו עילה לחייב את האישה בגט.
• אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת - אישה אשר גורמת לבעלה לחיות בחיי צער בלתי נסבלים, מאחר והבעל צריך להיות כל הזמן במתח שמא תתפתח מצד האישה התפרצות או קטטה, ואז מיידית תוזמן משטרה.

בית הדין סייג את דבריו והבהיר שלא בכל מקרה של תלונות סרק יחייבו את האישה בגט, אלא יש לבחון את הרקע הספציפי להגשת התלונה.

עם זאת, במקרה זה, מדובר בבעל שאין לו שום עבר פלילי, ועבורו ההליך היה רצח אופי של ממש, שקשה מאד להתאושש ממנו.

בית הדין הדגיש כי כשבני זוג רבים, צריך לדעת איך לריב, וכי על בית הדין להפסיק את יצר ההרס הקיים במקרה זה, גם אם הוא כבר נהפך לאידיאולוגיה, ובעיקר בגלל הילדים שמתפוררים בתווך.

בסיכומו של דבר, בית הדין חייב את בני הזוג להתגרש, תוך דחיית שלום הבית של האישה.

קריאה נוספת בנושא:

• חיוב במתן גט מיידי
• בית הדין הרבני כפה על אישה לתת גט לבעלה העגון
• האשה חוייבה בקבלת גט ומזונותיה נשללו