כל מה שחשוב לדעת לגבי ירושה של משק חקלאי (נחלה) בהתאם לחוק הירושה וכללי הפסיקה...
ירושה של משק חקלאי או נחלה - זכויות חכירה וזכויות בר רשות
ייעוץ ראשוני ללא התחייבות: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
טיפול מקצועי בכל ענייני הצוואה ופתרון סכסוכי צוואה בין יורשים: פנו אלינו
טיפול מקצועי של עו"ד בענייני צוואות
טיפול מקצועי בכל ענייני הצוואה ופתרון סכסוכי צוואה בין יורשים: פנו אלינו

ירושה של משק חקלאי - דברים שחשוב לך לדעת!

      06/06/2016 09:53

קבלה של משק חקלאי מקרוב משפחה שנפטר, לפי חוק הירושה או בהתאם לצוואה שהשאיר אחריו המנוח, הנה נושא מורכב יותר מאשר ירושה של דירת מגורים לדוגמא, ובנושא זה נרחיב ונסביר בסקירה המעניינת שלפניך.

משק חקלאי או נחלה, הינו קרקע אשר כוללת שני חלקים: חלק המיועד למגורים, וחלק המיועד לעבודות חקלאות לפרנסת בעל המשק.

בית המשפט העליון קבע בהליך ע"א 6483/10 קק"ל נ' ספיר ארבעה תנאים מצטברים שעל הקרקע לעמוד בהם, על מנת שהיא תוגדר כמשק חקלאי: (א) גודל מסוים שנקבע על-ידי שר החקלאות. (ב) בעלות לאומית. (ג) חכירה לתקופה ארוכה. (ד) מטרתה לספק פרנסה מחקלאות למתיישב בה.

המשקים החקלאיים בארץ נמצאים בתוך ישובים המאוגדים באופן שיתופי כלשהו, כגון אגודה חקלאית שיתופית, מושבים, קיבוצים ועוד. זכויות הבעלות על הקרקע של המשק החקלאי שייכות למדינה, ועל כן הקרקע מנוהלת ע"י מינהל מקרקעי ישראל.

רוב הזכויות של בעלי המשקים הנן זכויות של בר רשות בלבד, במסגרת ההסכם המשולש או ההסכם הדו-צדדי, כאשר רק למיעוטם יש זכות חכירה במשק, ראשית או משנית.

ההסכם המשולש הנו הסכם אשר נערך בין מינהל מקרקעי ישראל, הבעלים של הקרקע, אשר מחכיר את הקרקע לסוכנות היהודית, אשר מעניקה לאגודה השיתופית של המושב בו נמצא המשק זכות להשתמש בקרקע כברת-רשות, וזו מעניקה לחבריה, בעלי המשקים, את הזכות להשתמש בקרקע כברי רשות.

ההסכם הדו צדדי הנו הסכם אשר נערך בין המנהל, אשר מחכיר את הקרקע ישירות לאגודה השיתופית של המושב בו נמצא המשק, וזו מעניקה לחבריה, בעלי המשקים, את הזכות להשתמש בקרקע כברי רשות.

הורשת זכויות חכירה במשק חקלאי

על מנת להוריש את זכויות החכירה במשק החקלאי, אזי בדומה להורשה של כל נכס לרבות נכס מקרקעין, גם את הזכויות במשק חקלאי ניתן לכאורה להוריש באמצעות צוואה או באמצעות כללי הירושה על פי הדין, אך זאת בכפוף להוראות הספציפיות שחלות על הורשת המשק החקלאי על פי ההסכמים עם המינהל ונוהליו.

לפיכך, בכל מקרה שבו יש סתירה בין הוראות הצוואה או הוראות הירושה על פי דין לבין הוראות הסכמי המינהל ונוהליו לגבי הורשת המשק החקלאי, אזי תגברנה ההוראות של המינהל.

נקודת המוצא לגבי המשק החקלאי הינה שפיצולו בין יותר מיורש אחד עלול לפגוע בכושרו להתקיים כלכלית באופן עצמאי, ועל כן מן הראוי שהורשת המשק החקלאי תיעשה רק ליורש אחד מבין יורשיו של בעליו המנוח, תוך תשלום פיצוי ליתר היורשים.

בהתאם לכך, קובע סעיף 114 (א) לחוק המקרקעין, תשל"ג-1973 כי: "משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון".

סעיף 114 (ג) לחוק המקרקעין קובע כי: "היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי - בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים".

בנוסף, החלטה מספר 1 של מינהל מקרקעי ישראל קובעת במפורש כי עם מותם של בעלי המשק החקלאי, המשק לא יפוצל בין מספר יורשים, אלא הוא יוענק רק ליורש אחד בלבד, אשר מסוגל לקיים את המשק החקלאי.

עם זאת, מבחינה פרקטית יצויין כי המינהל אינו בודק עובדתית את יכולתם של היורשים לקיים את המשק החקלאי, אלא הוא נוהג להעביר את הזכויות לבן הזוג הנותר בחיים ובהיעדר בן זוג ליורש מוסכם או על פי צו בית משפט.

חלק גדול מההסכמים עם המינהל כולל סעיף דומה לסעיף 114(ג) לחוק המקרקעין אשר קובע כי זכות בן הזוג הנותר בחיים לרשת את המשק קודמת לזכות היורשים האחרים.

לפיכך, בכל מקרה בהן קיימת סתירה בין הוראות הצוואה של בעל המשק להוראות ההסכם עם המינהל, יגברו הוראות המינהל. כתוצאה מכך, הוראות בן הזוג הראשון שנפטר אינן ניתנות למימוש ובן הזוג הנותר בחיים מקבל את הזכויות במלואן, והוא אף יכול לקבוע הוראות לגבי ירושת המשק לפי שיקול דעתו הבלעדי ובניגוד למוריש הראשון.

כך נקבע בין השאר במסגרתו של הליך ע"א 5163/91 שנדון בפני בית המשפט העליון.

הורשת זכויות בר רשות במשק חקלאי

כפי שצויין לעיל, רוב בעלי המשקים מחזיקים בהן כברי רשות בלבד של האגודה השיתופית בה הם חברים. על הפסיקה בעליו של המשק איננו יכול להוריש את זכויות בר הרשות שלו, והן אינן מהוות חלק מעזבונו, כך שיורשיו כפופים להוראות ההסכם המשולש או ההסכם הדו צדדי וזאת כפי שנסביר מיד.

על פי ההסכם המשולש לאחר מותו של אחד מבני הזוג, עוברות הזכויות במשק לבן הזוג הנותר בחיים. לאחר מותו של בן הזוג השני, עוברות הזכויות במשק לבן הממשיך בו בחר בן הזוג השני, וזאת בתנאי שאותו בן ממשיך אושר על ידי האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית והמינהל.

במקרה ולא מונה בן ממשיך, עוברות הזכויות במשק למי מהיורשים שמוכן ומסוגל לקיים את המשק, בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה. בהיעדר הסכמה או במקרה של סכסוך יורשים לגבי זהותו של יורש זה, יכריע בית המשפט בעניין.

הבן הממשיך הנו אחד מילדי בעלי המשק, אשר בונה את ביתו בחלקה שליד בית הוריו ומעבד עמם את המשק. לצורך מינוי הבן הממשיך על ההורים להגיש בקשה למינויו בפני האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית והמינהל, ולקבל את אישורם של כל הגופים הללו לכך.

עוד יש לזכור כי עצם מינויו של הבן הממשיך אינו מקנה לו עדיין זכויות קנייניות במשק, אלא רק לאחר פטירת הוריו, ועל כן רק אז ניתן יהיה לרשום במינהל את זכויותיו במשק.

לעומת זאת, ההסכם הדו צדדי כלל אינו מזכיר כלל את המונח בן ממשיך. על פי הסכם זה לאחר מותו של אחד מבני הזוג, עוברות הזכויות במשק לבן הזוג הנותר בחיים.

לאחר מותו של בן הזוג השני עוברות הזכויות בנחלה למי מהיורשים שמוכן ומסוגל לקיים את המשק, בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה. בהיעדר הסכמה בין היורשים לגבי יורש זה, יכריע בית המשפט לגביו.

כפי שוודאי הבנת מהסקירה הנ"ל, העברה של משק חקלאי בירושה או לפי צוואה הנה נושא מורכב משפטית ומעשית, ולכן ראוי ורצוי לפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה בדיני ירושה.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!

קרא עוד
שייך לנושא:   צוואות   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (4) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 4 reviews

עריכת צוואה לפי חוק גירושין בהליך מהיר תשלומי מזונות נקודות למחשבה על משמורת ילדים ייעוץ משפטי בדיני משפחה הסכם ממון לשקט נפשי גישור ליישוב סכסוכים חלוקת רכוש בהליך גירושין התמודדות עם סכסוכים במשפחה

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותה של עו"ד אורלי מנע-שני החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. ספטמבר 2017
"רציתי להגיד תודה לעורכת הדין מנע-שני ולצוות משרדה הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עו"ד אורלי מנע-שני בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתה של עו"ד מנע-שני יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורכת הדין אורלי מנע-שני הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

ייעוץ משפטי מהיר עם עורך דין אורלי מנע-שני
לשיחה אישית עם עו"ד אורלי מנע-שני בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורכת הדין אורלי מנע-שני:
072-3360526 פקס: 03-5750305
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת המשרד: רח' כנרת 5, מגדל בסר 3 קומה 23, בני ברק.

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון