משמעותה החוקית של ירושה דיגיטלית

מאחר וסוגיית הירושה הדיגיטלית הנה סוגייה חדשה יחסית, פרי המהפכה הטכנולוגית שמתרחשת בשנים האחרונות, היבטיה המשפטיים טרם הוסדרו במלואם וזאת הן בארץ והן בעולם.

נכון לכתיבת מאמר זה (ספטמבר 2016) לא קיימת עדיין בדין הישראלי התייחסות מפורשת אשר מסדירה את נושא הירושה הדיגיטלית. חוק הירושה, תשכ"ה-1965 איננו מגדיר מה כולל עזבונו של המנוח אלא רק מציין בפשטות ובאופן לקוני בסעיף 1 כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו ותו לא.

המצב החוקי בישראל בנוגע לירושה דיגיטלית

למעשה, המצב החוקי בארץ כיום, בדומה לרוב מדינות העולם אינו מכיר בירושה דיגיטלית אשר אינה בעלת שווי כספי ממשי ומוכח וזאת למעט במידה והדבר הוזכר במפורש בצוואה של בעל הנכסים הדיגיטליים.

במידה והדבר לא נעשה לא יוכלו קרובי משפחתו של המנוח, למשל, לקבל על פי החוק מהרשתות החברתיות, לרבות פייסבוק, את הסיסמא ושם המשתמש של המנוח וזאת מתוך גישה אשר דוגלת בשמירת הפרטיות של המנוח.

התוצאה של מצב זה הנה כי במידה והמנוח לא הותיר צוואה לא ניתן לכלול את הירושה הדיגיטלית במסגרת צו הירושה ובמידה והמנוח הותיר צוואה אך לא הזכיר בה את הירושה הדיגיטלית לא ניתן לכלול אותה במסגרת צו קיום הצוואה.

רק במידה והמנוח ציין במפורש את הירושה הדיגיטלית במסגרת צוואתו ניתן יהיה לכלול אותה במסגרת צו קיום הצוואה.

יחד עם זאת, ישנן בארץ חברות שמנהלות אתרי אינטרנט, כגון תפוז אנשים, קפה דה מרקר, ו-012 מייל אשר מאפשרות לתת את הסיסמאות לפרופילים של משתמשים שלהן נפטרו בכפוף לצו בית משפט וזאת במידה והדבר לא הוסדר בצוואה שלהם.

לפיכך, מומלץ למי שמעוניין להוריש את נכסיו הדיגיטליים הלא מוחשיים לכתוב צוואה במסגרתה יורה במפורש מה ייעשה בנכסים אלו לאחר מותו ולמי הוא מוריש אותם ובין היתר לפרט מי יירש את שמות המשתמש והסיסמאות שלו אשר מאפשרות גישה לחשבונות ולפרופילים האישיים שלו ברחבי הרשת האינטרנטית.

לחילופין, ניתן לאחסן את כל הסיסמאות הדיגיטליות אצל חברות המתמחות בכך, תוך הוראה למסור אותן לאחר מות הלקוח ליורשים שנבחרו על ידו.

קראו בהרחבה: איך אפשר להגן על תוקפה של צוואה?

חשוב להבהיר ולהדגיש בעניין זה כי זכויות הקניין הרוחני הדיגיטלי של המנוח כגון עיצובי גרפיקה ממוחשבת, תוכנות מחשב וחומרים דיגיטליים בעלי זכויות יוצרים כגון חומרים כתובים או יצירות מוזיקה, תועברנה בירושה כמו כל נכס מוחשי אחר בהתאם לאמור בצוואת המנוח או על פי חוק הירושה.

בנוסף, יש להבדיל בעניין זה בין נכסים דיגיטליים לא מוחשיים כגון חשבונות מייל ופייסבוק כפי שצויין לעיל לבין נכסים דיגיטליים מוחשיים כגון המחשב האישי של המנוח אשר בדומה לכל נכס מוחשי אחר יועברו אף הם בירושה בהתאם לאמור בצוואת המנוח או על פי חוק הירושה.

קראו עוד בנושא: יורש אחר יורש

יחד עם זאת יובהר כי העברת המחשב האישי ליורש כלשהו, לדוגמא, אין פירושה גם העברה אוטומטית של זכויות הקניין הרוחני שבתוך המחשב לאותו יורש כך שיש להבדיל ביניהם ולהעביר בנפרד את הזכויות הללו בהתאם לאמור בצוואת המנוח או על פי חוק הירושה.

בנוסף, יש להבדיל בין נכסים דיגיטליים לא מוחשיים המאוכסנים על גבי שרתים ישראליים, עליהם חל הדין הישראלי כאמור לעיל, לבין נכסים דיגיטליים לא מוחשיים המאוכסנים על גבי שרתים בחו"ל עליהם הדין הישראלי איננו חל.

יחד עם זאת, חברות רבות בעולם גיבשו כללי מדיניות לגבי אופן ניהול הנכסים הדיגיטליים של משתמשים שנפטרו ועל כן מומלץ בעת הצורך לברר ראש מהו הנוהל של כל חברה בסוגיה זו.

כך, לדוגמא, חברת פייסבוק, איננה מוסרת לקרובי משפחת המשתמש שנפטר את הסיסמא שלו לפרופיל האישי שלו על מנת שהם יוכלו להכנס אליו ולנהל אותו בעצמם.

יחד עם זאת, פייסבוק מאפשרת להפוך את הפרופיל הפרטי של המשתמש שנפטר לדף הנצחה לזכרו שמאפשר להותיר בו תגובות ותמונות אך זאת רק לאחר שקרוביו דיווחו לה על פטירתו וביקשו זאת ממנה באמצעות שיגור בקשת הנצחה.

כל עוד הדבר לא נעשה ימשיך האתר לאפשר לחברי פייסבוק לכתוב לנפטר ולתייג אותו והוא אף יציע אותו כחבר פוטנציאלי למשתמשים ברשת.

אגב, בעקבות דחיית פייסבוק את בקשת הוריו של סמל בן וענונו ז"ל אשר נהרג במהלך מבצע צוק איתן לקבל את הסיסמא לחשבון הפייסבוק שלו, הגישה חברת הכנסת עדי קול הצעה לתיקון חוק הירושה לפיה יצויין בסעיף 1 לחוק שעזבונו של אדם יכלול גם את נכסיו הדיגיטליים.

בנוסף, חברת הכנסת קול גם הציעה שיתווסף סעיף הסבר שבו יהיה כתוב: "נכס דיגיטלי - לרבות חשבונות דיגיטליים, דואר אלקטרוני, מדיה חברתית, בלוג וכן נכסים נוספים אותם יקבע השר" אולם הצעת חוק זו לא הפכה למוגמרת והמצב החוקי בעניין זה נותר כפי שהנו.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!