זכויות ידועים בציבור לפי החוק והפסיקה

עקרונית, בני הזוג הידועים בציבור לא חייבים להיות פנויים כך שהם יכולים להיות נשואים למישהו אחר. אולם, ישנם חוקים אשר מתנים את ההכרה במעמדם כידועים בציבור בתנאי שהנם פנויים.

לדוגמא, חוק הירושה אשר בסעיף 55 מגדיר ידועים בציבור כך: "איש ואשה החיים חיי-משפחה במשק-בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר..."

את החלל אשר קיים בחקיקה בעניין הגדרת מעמד הידועים בציבור מילאה הפסיקה, אשר קבעה כי ידועים בציבור הינם בני זוג שממלאים את שני התנאים המצטברים הבאים: קיום חיי משפחה, וניהול משק בית משותף. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון בהליך ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר.

היסוד של קיום חיי משפחה הוגדר כקיום מערכת יחסים אינטימית בין בני הזוג, אשר מושתתת על חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות וקשירת גורלם זה בזה.

היסוד של ניהול משק בית משותף הוגדר כמשק בית משותף שהינו פועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים, וזאת להבדיל מסתם משק בית משותף הנובע מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני כלשהו.

משק בית משותף הינו שיתוף במקום המגורים, אכילה, שתייה, הלבשה ושאר הצרכים היומיומיים של האדם, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם את חלקו מכספו או מטרחתו, כפי יכולתו ואפשרויותיו.

כאמור, משק בית משותף כולל גם מגורים משותפים של בני הזוג תחת קורת גג אחת, אולם אין המדובר בתנאי הכרחי. כך לדוגמא, במסגרת הליך ע"א 79/83 היועמ"ש נ' שוקרן קבע בית המשפט העליון כי יש להכיר בבני זוג כידועים בציבור, וזאת על אף שהשניים בילו לעיתים בדירת האישה ולעיתים בדירת הגבר.

על מנת שבני זוג יוכרו כידועים בציבור אין גם צורך שהציבור יחשוב בטעות שהם נשואים. כך נקבע במסגרת הליך בג"צ 73/66 זמולון נ' שר הפנים וכן הליך ע"א 621/69 ניסים נ' יוסטר.

מבחינת משך הזמן המינימלי הנדרש לקיום הקשר בין בני הזוג על מנת שהם יוכרו כידועים בציבור לא קיימת בפסיקה הגדרה בעניין זה. במסגרת הליך תמ"ש 4520/05 ש.מ. נ' ע.ק הוסבר כי בפסיקה ישנן מגמות סותרות באשר לפרק הזמן שמהווה מעין כרטיס כניסה למעמד של ידועים בציבור.

כך למשל במסגרת הליך ע"ס 183/99 אהרון נ' הממונה על תשלום הגמלאות, דחה בית הדין לעבודה תביעה של אישה להכרה בה כידועה בציבור לאחר שנתיים ומחצה.

לעומת זאת, בהליך בע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר נקבע כי תקופת זמן של קרוב לשנה וגם קצרה ממנה בהרבה, יכולה להיות מספקת, ובלבד שבמשך כל אותו הזמן התנהלו החיים המשותפים על בסיס אותו קשר עמוק הקיים כרגיל בין בעל לאשה הנשואים כחוק.

במסגרת הליך עז' 3696/90 אמיר נ' זגר אף נדון מקרה קיצוני במסגרתו ניתנה הכרה כידועים בציבור לבני זוג שחיו יחדיו רק שלושה חודשים!

יצויין כי המעמד של ידועים בציבור ניתן גם לבני זוג שהינם בני אותו מין, במידה והקשר ביניהם מקיים אף הוא את שני התנאים המצטברים שלעיל, בדומה לבני זוג שאינם מאותו המין.

הזכויות הניתנות לידועים בציבור

רוב הזכויות הניתנות כיום לזוגות נשואים ניתנות במקביל גם לבני זוג שהנם ידועים בציבור.

מבחינת הזכויות הכלכליות, הזכויות הניתנות לזוגות נשואים, לרבות בכל הקשור לזכויות פנסיה ותשלומי ביטוח הלאומי, ניתנות גם לידועים בציבור.

זאת, למעט לגבי תשלום פיצויי פיטורים במקרה של התפטרות בשל מעבר דירה לצורך מגורים עם ידועים בציבור. בנוסף, מס הכנסה מתייחס לידועים בציבור כאל רווקים לעניין נקודות הזיכוי.

לעומת זאת, קיימים מצבים בהם הידועים בציבור דווקא נהנים מיתרונות שאין לזוגות נשואים. כך, לדוגמא, אישה אלמנה הזכאית לקצבאות שונות או לדמי פנסיה איננה מאבדת אותן במידה והיא חיה עם בן זוג בקשר של ידועים בציבור, להבדיל מאישה שנישאת שוב.

אם חד הורית יכולה להמשיך ולקבל מהביטוח הלאומי את כל הזכויות המגיעות לה בשל מעמדה זה, כל עוד היא לא דיווחה לביטוח הלאומי על מעמדה כידועה בציבור.

כמו כן, כללי החישוב המאוחד של ההכנסה שהמיסוי עליו גבוה אשר חלים על בני זוג נשואים אינם חלים על ידועים בציבור. כתוצאה מכך בני הזוג הידועים בציבור יכולים להגיש דו"חות מס הכנסה נפרדים על מנת לזכות בדרגות מס נמוכות יותר, גם אם הם מנהלים עסק משותף.

מבחינת זכויות הילדים שנולדים לידועים בציבור, אין כל הבדל בינם לבין ילדים של זוגות נשואים ומעמדם זהה, לרבות לעניין אפוטרופסות, חיוב במזונות הילד, משמורת ילדים ובכל הנוגע לדיני הירושה. ילדם של ידועים בציבור יכול גם לשאת את שם משפחתו של אביו אם מי מבני הזוג חפץ בכך.

מבחינת זכויות הירושה, בני זוג ידועים בציבור זכאים לרשת האחד את השני במידה והם חיו חיי משפחה, ניהלו משק בית משותף, ובזמן המוות של המנוח בן הזוג שנשאר בחיים לא היה נשוי לאחר, וזאת אלא אם כן נקבע אחרת במסגרת צוואה שהשאיר המנוח.

כמו כן הם זכאים לקבל מזונות מעיזבון המנוח מבלי שניתן להתנות על כך בצוואה.

באשר לתשלום דמי מזונות בין בני זוג ידועים בציבור: כל עוד בני הזוג חיים יחדיו, הפסיקה מכירה בזכותם ההדדית לקבל מזונות האחד ממשנהו. לגבי בני זוג שנפרדו, עד לאחרונה הזכות למזונות ניתנה רק במידה והדבר הוסדר במסגרת הסכם בניהם. אולם לאחרונה הפסיקה הכירה בתשלום דמי הסתגלות לאחר הפרידה גם ללא הסכם כזה.

כמו כן, בכל הקשור לחלוקת הרכוש המשותף, יש להוכיח כוונה ליצור שיתוף לגבי נכסים פרטיים של מי מבני הזוג. יחד עם זאת נטל ההוכחה המוטל על ידוע בציבור, אשר טוען לשיתוף בנכסי בן זוגו, הינו גבוה יותר מזה שמוטל על בן זוג נשוי.

כדי לקבל את המעמד של ידועים בציבור, יש להוכיח את קיום הקריטריונים שצויינו לעיל ולא תמיד הדבר קל להוכחה, במיוחד במקרה של פרידה או פטירת אחד מבני הזוג.

כדי להתגבר על כך מומלץ להכין הסכם ממון בין בני הזוג הידועים בציבור באמצעות עורך דין המתמחה בדיני משפחה, ואף לאשרו באמצעות בית המשפט לענייני משפחה כדי לתת לו משנה תוקף.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!