טוען רבני - מי הוא ומהן סמכויותיו?

בנוסף לכך בתי הדין מוסמכים לדון בענייני אפוטרופסות, ענייני צוואה וירושה, וכל זאת בתנאי שניתנה הסכמת כל הצדדים לכך.

הטוענים הרבניים מוסמכים, איפוא, לייצג בעלי דין בפני בית הדין הרבני בכל ההליכים הללו. בפועל, הטוענים הרבנים מייצגים לקוחות בעיקר בדיני אישיות ומשפחה, אולם הינם מוסמכים לייצג לקוחות גם בדיני ממונות, גיור, והוכחת יהדותו של האדם.

מטבע הדברים על הטוען הרבני להיות בקי בהלכה ובדין העברי בכל הקשור להליכים הללו, ובמיוחד בספרי חושן המשפט ואבן העזר, תקנות בתי הדין הרבנים ובסדרי הדין החלים עליהם.

אגב, מקצוע הטוען הרבני איננו נזכר במסורת ההלכתית בה מקובל שבעלי הדין מייצגים את עצמם בפני בית הדין. עם זאת, בהלכה מוכר תחום המכונה הרשאה, ולפיו כל אדם רשאי למנות אדם אחר שיבצע במקומו פעולות משפטיות. מונח זה יכול איפוא לשמש לכאורה כבסיס ההלכתי למינוי טוען רבני בפני בית הדין.

קבלת רשיון טוען רבני

רק מי שקיבל רישיון טוען רבני מוסמך לשמש ככזה וזאת כפי שנקבע בתקנות הטוענים הרבניים, תשס"א-2001.

רישיון הטוען הרבני ניתן על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, ואופן קבלתו מוסדר במסגרת תקנות אלו.

תקנה 1 לתקנות אלו קובעת כי מי שאיננו עורך דין לא יצג בפני בתי הדין הרבניים אדם אחר, אלא אם כן קיבל רישיון של טוען רבני. מכאן נובע כי רק עורך דין או טוען רבני רשאים לייצג בפני בתי הדין הרבניים.

התנאים לכשירותו של אדם לשמש כטוען רבני מפורטים במסגרת תקנה 2 לתקנות כדלקמן:

• תושב ישראל.
• לאחר גיל 18, למד במשך לפחות 4 שנים בישיבה גבוהה, או במשך 3 שנים במוסד חינוכי, שבית הדין הרבני הגדול הכיר בו לעניין זה, והינו זכאי לקבל ממנו תעודת גמר.
• עמד בבחינות שערכה ועדה בוחנת שמינה נשיא בית הדין הגדול כולל בחינה בתחום המעשי של המקצוע.
• מבחינת אופיו ואורח חייו, הוא ראוי לשמש טוען רבני.

תנאי הלימודים בישיבה גבוהה או במוסד חינוכי תורני מוכר ע"י בית הדין הרבני הגדול, מנעו מנשים לשמש כטוענות רבניות.

ברם פסיקת בג"צ 6300/93 המכון להכשרת טוענות בית דין נ' השר לענייני דתות, שינתה את הקריטריונים בעניין ההכרה במוסדות חינוכיים, באופן שאיפשר להכשיר גם נשים לשמש כטוענות רבניות.

פסק הדין ביטל למעשה חלק מהקריטריונים שהציבה מועצת הרבנות הראשית להכרה במוסד כמוסמך להכשיר טוענים רבניים, אשר הקשו על מוסדות שהכשירו נשים כטוענות רבניות לקבל הכרה כמוסמכים לעשות כן.

קביעה תקדימית זו חוללה מפנה חשוב ומשמעותי ביותר בכל הקשור לייצוג בפני בתי הדין הרבניים בכלל וייצוג נשים בפרט, שכן תחום דיני המשפחה הינו תחום הידוע ברגישותו הרבה.

ברם, באופן טבעי, נשים רבות מתקשות לפתוח את סגור ליבן בפני טוען רבני או עורך דין גבר בכל הקשור לנושאים האישיים-אינטימיים שכרוכים בתחום זה.

בעיה זו מוחמרת שבעתיים כאשר המדובר בנשים המגיעות מהמגזר הדתי-חרדי, ואשר מורגלות להקפיד על דיסקרטיות רבה בכל הקשור ליחסיהם האישיים.

כתוצאה מכך אותן נשים עלולות שלא לפרוש בפני הגורם שמייצג אותן את כל הפרטים הרלוונטיים לניהול התיק שלהן, דבר שעלול חלילה להביא לעיוות הדין בעניינן. לפיכך, האפשרות שגם נשים תשמשנה כטוענות רבניות מהווה פתרון הולם בכל הקשור לייצוגן של נשים הללו, מאחר וקל להן הרבה יותר לשתף פעולה בעניין זה עם נשים כמוהן.

בנוסף, מאחר שטוענות הרבניות צריכות גם לגלות בקיאות בכל הקשור לדין העברי בתחום דיני המשפחה, יכולות הנשים לפנות אליהן גם על מנת לברר עמן סוגיות הלכתיות שונות. אפשרות זו חוסכת מהן את הצורך לפנות לרבנים גבריים במיוחד כאשר מדובר בסוגיות בנושאים נשיים מובהקים.

בעוד שבשנים הראשונות לפעילותן, ניכרה חשדנות מסויימת כלפי טוענות רבניות, הרי שכיום רווחת ההכרה כי טוב הוא שאישה תייצג את רעותה. כיום משמשות נשים רבות כטוענות רבניות, בעיקר מקרב הציבור הדתי לאומי.

עוד יצויין כי כללי האתיקה המקצועיים אשר חלים על עורכי דין העוסקים בדיני משפחה חלים גם על טוענים רבניים, בשינויים המחוייבים, וזאת על פי כאמור בתקנה 15(ג) לתקנות הטוענים הרבניים.

בהתאם לכך, גם הטוענים הרבניים מחוייבים לפעול שלא בניגוד אינטרסים, תוך שמירת חסיון הלקוח וכדומה. עם זאת, לטוענים הרבניים יש בית דין משמעתי וכן לשכה משלהם.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!