האם ידעתם כי בבית הדין הרבני יכולים בני הזוג המתגרשים להסכים על חלוקת הרכוש לפי דין תורה...
חלוקת רכוש לפי דין תורה - באילו מקרים וכיצד תתבצע החלוקה?
ייעוץ ראשוני חינם בטלפון: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
הדרך המהירה והחכמה לחלוקת הרכוש המשותף מתחילה כאן: פנו אלינו
ייעוץ מקצועי לחלוקת רכוש משותף
הדרך המהירה והחכמה לחלוקת הרכוש המשותף מתחילה כאן: פנו אלינו

חלוקת רכוש לפי דין תורה

      15/12/2015 13:44

כלל ידוע הוא כי בהליכי הגירושין בישראל, הסמכות לדון בעניין חלוקת הרכוש נתונה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

בית הדין הרבני ידון בתביעה לחלוקת הרכוש במקרה ובו תביעה זו נכרכה כדין בתביעת הגירושין שהוגשה בפניו, וזאת בתנאי שבן הזוג השני לא הגיש תביעה כזו קודם לכן בפני בית המשפט לענייני משפחה, או במקרה ששני בני הזוג הסכימו כי בית הדין הרבני ידון גם בעניין חלוקת הרכוש .

כעת נשאלת השאלה לפי איזה דין ידון בית הרבני בתביעה לחלוקת רכוש שמונחת בפניו: בהתאם לדין האזרחי-חילוני או בהתאם לדין העברי-דתי?

סעיף 13(ב) לחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973 קובע כך: "בעניין שחוק זה דן בו ינהג גם בית דין דתי לפי הוראות חוק זה, זולת אם הסכימו בעלי הדין לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי".

כלומר, בית הדין הרבני מצווה אף הוא לדון בתביעת חלוקת רכוש לפי חוק יחסי ממון, אלא אם כן שני בני הזוג הסכימו כי התביעה תידון בהתאם לדין העברי הוא דין התורה.

על פי הדין העברי, בעת הגירושים, הבעל חייב בתשלום מזונות האשה וכתובתה, אם כי תשלום הכתובה מתבצע כיום לעתים נדירות ביותר. לגבי הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, הדין העברי מחיל את עקרון הפרדת הנכסים, לפיו כל אחד מבני הזוג לוקח עמו את הנכסים שנרשמו על שמו במהלך הנישואין.

כאן טמון למעשה ההבדל העיקרי בין הדין העברי לדין האזרחי בכל הנוגע לנושא חלוקת רכוש בהליך הגירושין. שכן, בעוד הדין העברי מחיל את כלל הפרדת הנכסים, הדין האזרחי מחיל את הכלל ההפוך בדבר השיתוף בנכסים.

כלל זה מעוגן במסגרת הלכת השיתוף, שהנה יציר הפסיקה וחלה על בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974, וכן במסגרת הסדר איזון המשאבים, שעל פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1974, אשר חל על בני זוג שנישאו לאחר מועד זה.

כלל השיתוף קובע כי הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך הנישואים שלהם משותף לשניהם, ללא קשר לשאלה על שם מי הוא נרשם פורמלית, ועל כן גם הוא יחולק בחלקים שווים ביניהם.

כלל זה נובע מהתפיסה לפיה כאשר בני הזוג מנהלים אורח חיים תקין ומשק בית משותף, לרבות באופן לפיו הבעל עובד מחוץ לבית, ואילו האשה תומכת בו ומטפלת בהחזקת הבית וגידול הילדים, אזי ניתן לומר שהרכוש שנצבר בחיי הנישואים שלהם הינו פרי המאמץ המשותף שלהם, ללא תלות בשאלה על שם מי הוא נרשם.

לכלל זה יש חריג, לפיו אין לכלול בגדר הרכוש המשותף נכסים חיצוניים, דהיינו נכסים שנצברו לפני הנישואין או נכסים שהתקבלו במתנה או ירושה במהלך הנישואין, אלא אם כן גם לגביהם הוכחה כוונה ליצור שיתוף.

אולם, כאמור, הדין העברי איננו מכיר בכלל זה. על פי הדין העברי, חל כלל הפוך, בדבר הפרדת הנכסים. כל בן זוג זכאי לקחת עמו את הנכסים שנרשמו על שמו במהלך הנישואים. מאחר ובלא מעט מקרים נכסים שנרכשים במהלך הנישואין נרשמים על שם הבעל בלבד, התוצאה של החלת הדין העברי הובילה לכך שבמקרים כאלו הועברו כל הנכסים הללו לבעל, בעוד האשה נותרה ללא כלום מהם.

לגבי נכסים שהאשה צברה לפני הנישואין והביאה אותם לנישואים בגדר נדוניה, או נכסים שהיא קיבלה במתנה או במסגרת ירושה במהלך הנישואין, קובעת ההלכה שהם נחלקים לשני סוגים:

נכסי מלוג – נכסים שנשארים רכוש האישה גם במהלך הנישואים, אלא שלבעל יש זכות להנות מפירותיהם, קרי, הרווחים שנובעים מהם. לפיכך, הבעל איננו מקבל עליהם אחריות במהלך הנישואים במידה ונגרם להם נזק כלשהו, או במידה והם אבדו או נגנבו.

בעת הגירושים נכסים אלו חוזרים לאישה, וזאת כפי שהם: אם ערכם ירד האישה הפסידה, ואם ערכם עלה האישה הרוויחה. במידה והאישה נפטרה לפני הבעל הבעל יורש אותם, וכאשר גם הוא נפטר אזי רק בניו מאותה האישה ירשו ממנו נכסים אלו.

נכסי צאן ברזל - נכסים שהופכים להיות רכוש הבעל במהלך הנישואים, כך שיש לו ממילא זכות להנות מפירותיהם. הבעל מקבל עליהם אחריות מלאה במידה והם ניזוקו, אבדו או נגנבו. נכסים אלו נרשמים בכתובה. במקרה של גירושין על הבעל להחזיר לאשה את שווי הנכסים הללו, וזאת כפי שהיה שוויים בשעת הנישואין. זכות זו קיימת לאשה גם בעת פטירת הבעל.

במסגרת הליך בג"צ 1000/92 בבלי נ. ביה"ד הרבני הגדול נדון מקרה בו תביעת חלוקת הרכוש נכרכה כדין על ידי הבעל בתביעת הגירושין שהוגשה על ידו בפני בית הדין הרבני.

לאורך חיי הנישואים הבעל עבד כטייס ואילו האישה עבדה בתחילה כמורה, אך אחר כך היא שימשה כעקרת בית. בני הזוג צברו רכוש רב בתקופת נישואיהם, אך מרבית הרכוש נרשם על שמו של הבעל בלבד.

מאחר ובני הזוג נישאו לפני יום 11.1974 אזי על פי הדין האזרחי הם היו כפופים להלכת השיתוף להבדיל מהסדר איזון המשאבים, פרי חוק יחסי ממון.

בית הדין הרבני קבע שהוא איננו כפוף לחוק יחסי ממון, כאמור בסעיף 13(ב) לחוק זה, ועל כן הוא רשאי לדון בתביעת חלוקת הרכוש לפי הדין העברי, לרבות לפי כלל הפרדת הנכסים. בהתאם לכך פסק בית הדין שכל הרכוש הרשום על שם הבעל ישאר שלו בלבד, מבלי שהוא יחלוק בו עם האשה.

מאידך, בית המשפט העליון קבע כי כל דין דתי אשר בית הדין הרבני מפעיל, חייב להתאים לעקרון השוויון הקבוע בשיווי זכויות האשה, תשי"א-1951, ולפיכך בית הדין הרבני אינו רשאי לקבוע דיני חלוקת רכוש המבוססים על הפליה לרעת האשה.

עוד נקבע כי כאשר בית הדין הרבני דן בתביעה לחלוקת רכוש אשר נכרכת בתביעת גירושין, עליו לדון בתביעה זו על פי הדין האזרחי הכללי. הדין האזרחי הכללי כולל הן את דברי החקיקה, והן את פסיקת בתי המשפט האזרחיים, הכוללת גם את הלכת השיתוף.

לפיכך, גדר סמכותם של בתי הדין הרבניים איננה כוללת את הכח לשלול זכות קניין המוקנית כבר לבעל הדין לפי המשפט האזרחי, ולרבות מכח הלכת השיתוף אשר התגבשה כעיקרון בדיני הקניין מכח פסיקת בית המשפט העליון וזאת כ-40 שנה לפני פסק הדין שניתן בתיק בבלי. המדובר באמת מידה מושרשת ומקובלת בחלוקת הרכוש בין בני זוג בהליכי גירושין.

הלכת בג"צ בבלי נחשבת לאחת ההלכות המהפכניות ביותר בתולדות בית המשפט העליון. מטבע הדברים, היא לא בדיוק התחבבה על בית הדין הרבני, אשר ראה בה כהתערבות מיותרת של בית המשפט האזרחי בעבודתו ובסמכותו לפסוק על פי הדין העברי. כתוצאה מכך נוטה בית הדין הרבני לעתים פשוט להתעלם מהלכה זו, ולהמשיך ולפסוק לפי הדין העברי.

אולם גם במקרים כאלו ניתן לעתור לבג"צ כנגד בית הדין הרבני, וזאת כפי שנקבע במסגרת הליך בג"צ 5416/09 פלונית נ' פלוני ובית הדין הרבני הגדול, ובג"צ 8214/07 פלונית נ' פלוני וביה"ד הרבני הגדול.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!

קרא עוד
שייך לנושא:   חלוקת רכוש   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (3) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 3 reviews

חלוקת רכוש בהליך גירושין נקודות למחשבה על משמורת ילדים גישור ליישוב סכסוכים תשלומי מזונות גירושין בהליך מהיר ייעוץ משפטי בדיני משפחה עריכת צוואה לפי חוק התמודדות עם סכסוכים במשפחה הסכם ממון לשקט נפשי

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותה של עו"ד יפית ברדס-רוקח החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. אפריל 2018
"רציתי להגיד תודה לעורכת הדין יפית ברדס-רוקח ולצוות משרדה הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עו"ד יפית ברדס-רוקח בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתה של עו"ד יפית ברדס-רוקח יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורכת הדין יפית ברדס-רוקח הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

לשיחה אישית עם עו"ד יפית ברדס-רוקח בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורכת הדין יפית ברדס-רוקח:
072-3360526 פקס: 03-5757210
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת המשרד: רח' בן גוריון 1 מגדל ב.ס.ר 2 קומה 4 בני ברק.

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון