חטיפת ילדים על ידי אחד ההורים

במידה וחטיפת הילד נעשתה למדינה זרה בחו"ל היא תטופל בהתאם לחוק הבינלאומי, וכן בכפוף לאמנת האג במידה והמדינה שאליה עבר ההורה עם הילד בחו"ל חתומה אף היא על אמנה זו.

אמנת האג הינה אמנה בינלאומית אשר נועדה להתמודד עם תופעת חטיפת ילדים למדינה זרה ללא רשות ההורה השני. שמה המלא של האמנה הינו האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים משנת 1980.

האמנה מקנה פתרון במקרה של חטיפות ילדים באופן לפיו במידה שהילד נחטף למדינה זרה שאף היא חתומה על אמנת האג, אזי אותה מדינה מחוייבת להפעיל את רשויות החוק המקומיות שלה לשם השבת הילד למדינת מגוריו ממנה נחטף, וזאת בהקדם האפשרי.

ישראל חתמה על האמנה בשנת 1991, ואימצה אותו אל תוך החקיקה הישראלית במסגרת חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991. נוסח האמנה כשלעצמו מופיע בתוספת לחוק זה.

על מנת להפעיל את אמנת האג, יש לפנות אל הרשות המרכזית שהוקמה לשם כך בכל מדינה מתקשרת.

הרשות המרכזית של ישראל הינה המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, אשר הוסמכה לעניין זה ע"י היועמ"ש לממשלה.

המחלקה מטפלת בפניות של הורים ישראלים שילדיהם נחטפו למדינות זרות ע"י ההורה השני, והן בבקשות נכנסות מהורים זרים שילדיהם נחטפו ממדינות שונות לישראל. בנוסף, המחלקה מטפלת במקרים מסוימים גם בבקשות נכנסות ויוצאות בעניין אכיפה ויצירת הסדרי ראייה בין הורים החיים במדינות שונות.

כיצד יש לפעול במקרה של חטיפת ילד למדינה זרה?

במקרה בו נחטף ילד מישראל למדינה זרה על ידי אחד ההורים יש לפנות בהקדם האפשרי ולשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בדיני משפחה.

בהמשך ניתן לפעול באחת משתי הדרכים הבאות:

• פנייה לרשות המרכזית בישראל, אשר בשיתוף עם ההורה תגיש בקשה לרשות המרכזית המקבילה במדינה אליה נחטף הילד, כדי לפתוח בהליכים משפטיים במדינה זו.
• פנייה ישירה לעורך דין פרטי במדינה אליה נחטף הילד, לשם הגשת בקשה באמצעותו לרשות המרכזית במדינה זו.

במקביל יפעל עורך הדין המייצג את ההורה ומתמחה בתיקי אמנת האג, לשם טיפול בכל ההליכים בישראל.

קראו בהרחבה: בית המשפט פסק פיצוי של מעל 2,000,000 ש"ח לאב שבתו נחטפה על ידי אמה

החזרת הילד למדינת מגוריו בהתאם לאמנת האג

מטרת אמנת האג הנה להבטיח שילד אשר נחטף על ידי אחד מהוריו למדינה זרה, יושב למקום מגוריו הטבעי ממנו הורחק שלא כדין, על מנת שבתי המשפט במדינת מגוריו הם שיכריעו בשאלת משמורתו של הילד.

מטרת אמנת האג עולה בקנה אחד עם שני העקרונות הבאים:

• עקרון טובת הילד, לאור הנחת המוצא לפיה חטיפת ילד ממקום מגוריו הטבעי מנוגדת לטובתו.
• עקרון שמירת האכיפה הבינלאומית של זכויות המשמורת בין המדינות המתקשרות באמנה.

בהתאם לאמור לעיל בית המשפט במדינה אליה נחטף הילד אמור לדון בבקשה להחזרתו למדינת מגוריו ממנה נחטף, ובדרך כלל גם לדאוג להחזרתו בהקדם האפשרי למדינת מגוריו, על מנת שבית המשפט שם הוא שיקבע בזכויות המשמורת על הילד.

סעיף 12 לאמנה קובע את הכלל כי במידה וטרם חלפה שנה ממועד חטיפת הילד ועד למועד פתיחת ההליכים במדינה אליה נחטף, אזי על בית המשפט במדינה זו לצוות על החזרת הילד לאלתר. אולם, במידה וכבר חלפה מעבר לשנה, על בית המשפט לבחון האם הילד כבר השתלב בסביבתו החדשה, ורק במידה ולא עליה לצוות על השבתו.

עם זאת סעיף 13 לאמנה קובע כי למרות האמור בסעיף 12, אין להשיב את הילד למדינת מגוריו במידה והוכחו אחד מהחריגים הבאים, אשר נוגדים את טובת הילד:

• ההורה השני לא הפעיל בפועל את זכויות המשמורת שלו לפני החטיפה כך שהוא למעשה היה בנתק עם הילד או שהוא הסכים או השלים עם החטיפה לאחר מעשה.
• קיים חשש חמור שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד את הילד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל.
• הילד מתנגד להחזרתו וכי הוא הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו.

אגב במידה וקיים חשש מלכתחילה לפיו אחד ההורים יחטוף את הילד לחו"ל וזאת במיוחד כשלאותו הורה יש גם אזרחות זרה, מומלץ לפעול למניעת מימוש חשש זה באמצעות הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כלפי הילד הקטין.

במקרה הצורך ניתן לפעול להוצאת צו עיכוב יציאה גם כנגד ההורה השני. לדוגמא, במידה וההורה השני הנו אב שחייב בתשלום דמי מזונות, ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ גם כנגדו, במסגרת הליכי ההוצל"פ שננקטים לצורך גביית חוב המזונות שלו.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!