חוק הירושה, תשכ"ה-1965 נמנה על החוקים הוותיקים שחוקקה הכנסת. ההליכים לחקיקת חוק זה החלו ביוזמת משרד המשפטים כבר בשנת 1952. כלומר, 4 שנים בלבד לאחר הקמת המדינה, דבר המעיד על חשיבותו הרבה של חוק זה.
מטרת חוק הירושה הינה להסדיר במרוכז את כל נושא דיני ירושה, צוואות, ועזבונות, ולתת מענה כולל ומקיף לכל הסוגיות הכרוכות בנושא זה. במסגרת דברי ההסבר של הצעת חוק הירושה, צויין כי מטרת החוק הינה לכונן דין ישראלי מקורי בתחום דיני הירושה האזרחיים, וזאת במקום דיני הירושה שנותרו בארץ שמתקופת השלטון העותומני ותקופת המנדט הבריטי.
טרם חקיקת החוק, דיני הירושה שלפיהם הכריעו בתי המשפט נבעו במקצתם מהחוק העותומני, מקצתם מפקודות מתקופת המנדט הבריטי, בכפוף לשינויים שנערכו בהן ע"י חקיקת הכנסת, ובמיוחד ע"י חוק שיווי זכות האשה, תשי"א-1951, מקצתם מהמשפט האנגלי, ומקצתם מחוקים של מדינות זרות אחרות.
חוק הירושה נועד להחליף את כל הוראות החיקוקים הללו, במסגרת חוק מרוכז אחד.
אופן הכנת נוסח חוק הירושה התבסס על העקרונות הבאים:
תוכן חוק הירושה התבסס על המקורות הבאים:
המשפט העברי שימש כמקור ראשי של החוק אך לא כמקור מחייב. כלומר, מטרת החוק איננה לשמש כקודיפיקציה של המשפט העברי בדיני ירושה, כי אם רק להסתמך עליו במידת האפשר.
מבחינת השימוש בחוקים של מדינות זרות, נוסח החוק הסתמך על הניסיון המעשי והביסוס המדעי הגלומים בהם כמקור עזר להארה והדרכה.
בהתאם לכך, נוסח החוק עובד בהסתמך רקע השוואתי רחב, על מנת למצוא פתרונות לבעיות השונות, אך לא תוך השוואה פרטנית של סעיפי החוקים השונים. המדינות העיקריות שבחוקיהן נעזר נוסח החוק הינן צרפת, גרמניה, שוייץ, איטליה והמשפט האנגלו-קלאסי.
לאורכו ולעומקו של אתר זה אנו מפרטים ומסבירים אודות רבים מסעיפי החוק, בצורה מקיפה ומעמקיה.
נציין כבר עתה כי סעיפיו העיקריים והחשובים של חוק הירושה עוסקים בנושאים הבאים:
ירושה על פי דין: כאשר נפטר אדם מבלי שהותיר אחריו צוואה תקפה, יחולק עזבונו בהתאם לדין. כלומר, בהתאם לחוק הירושה. החוק מגדיר מספר דרגות של ירושה בהתאם למידת הקרבה המשפחתית של היורשים למנוח. הדרגה הראשונה הכולל את בן הזוג של המוריש, ילדי המוריש וצאצאיהם, כלומר הנכדים והנכדות. הדרגה השניה כוללת את הורי המוריש וצאצאיהם, כלומר אחיו ואחיותיו.
הדרגה השלישית כוללת את הורי ההורים של המוריש, כלומר, הסבים והסבתות, ואת צאצאיהם, כלומר הדודים והדודות.
ככלל, כאשר אם אין בנמצא יורשים כשרים בדרגה אחת, עוברים לדרגה השניה, וכן הלאה. מי שנמצא באותה דרגה חולק את נכסי העיזבון שווה בשווה עם יתר היורשים באותה הדרגה.
זאת, למעט לגבי בן הזוג של המוריש בעת פטירתו, אשר מקבל את נכסי המטלטלין של המוריש, וכן את מחצית הרכוש. במחצית השניה יזכו ילדי המוריש, שיחלקו בה שווה בשווה. כדי לממש את הירושה על פי דין יש להוציא צו ירושה על פי החוק.
ירושה על פי צוואה: חוק הירושה מסדיר את האופן לפיו ניתן לערוך צוואה כדין, וזאת בארבעה אופנים שונים. המדובר בצוואה בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות, ובעל פה/שכיב מרע. החוק מבהיר כי המצווה חייב לערוך את הצוואה מרצונו החופשי והמלא, בהיותו בדיעה צלולה, וללא כל כפייה או השפעה בלתי הוגנת. כדי לממש את הירושה על פי הצוואה, יש להוציא צו קיום צוואה על פי החוק.
ניהול עיזבון המנוח: עיזבון המנוח כולל את סך כל הרכוש שהותיר אחריו המנוח, העיזבון יכול להיות מנוהל ע"י יורשי המנוח בעצמם, או באמצעות מנהל עיזבון שהתמנה לתפקיד זה על ידי בית המשפט. תפקיד מנהל העיזבון הינו לכנס את נכסי העיזבון, לסלק את חובותיו, ולחלק את היתרה בין היורשים, בהתאם להוראות הדין או הצוואה.
מזונות מן העיזבון: במידה והאדם שנפטר הותיר אחריו בן זוג, ילדים או הורים אשר נזקקים לתשלום מזונות, הם יהיו זכאים לקבלת תשלום מזונות מן העיזבון, וזאת גם אם הם אינם יורשים על פי הדין או על פי צוואה.
לדוגמא, אם המנוח הותיר ילד קטין, ולא הזכיר אותו כיורש בצוואה, עדיין יהיה אותו ילד זכאי לתשלום מזונות מן העיזבון.
המזונות מן העיזבון ניתנים לזכאים בתנאים מסוימים ולזמן קצוב כאמור בחוק. באופן כללי, האלמנה זכאית לתשלום מזונות עד שתינשא או תמות בעצמה.
ילדי הנפטר זכאים למזונות עד לגיל 18. הורי הנפטר זכאים למזונות כל ימי חייהם, אך זאת בתנאי שהנפטר פרנס אותם ותמך בהם כלכלית ערב מותו.
סכום המזונות מן העיזבון יפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם למגוון שיקולים כגון שווי העיזבון, החלק בירושה שהזכאים למזונות קיבלו בפועל, רמת החיים של המוריש והזכאים למזונות, הרכוש וההכנסות של הזכאים למזונות ועוד.
במידה ואין מספיק כסף בעיזבון כדי לספק את כלל הזכאים, בית המשפט גם יכריע בסוגיה מי מביניהם יקבלם בפועל.
לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!
חתימה על ייפוי כח מתמשך וצוואה, דווקא בימים של קורונה וחוסר וודאות...
קרא/י עוד..הכירו את הוראות סעיף 8(א) לחוק הירושה ומה בדיוק נחשב לעסקה אסורה בירושה?
קרא/י עוד..בקשה לביטול צו קיום צוואה איננה כפופה לדיני ההתיישנות כי אם לדיני השיהוי...
קרא/י עוד..פסילת צוואה בהתאם להלכה משפטית חשובה, גם כשאין עילה מובהקת לפסלות...
קרא/י עוד..ניכור הורי בגיל השלישי הנה תופעה מצערת, ואנו מציעים דרך משפטית הולמת להתמודד.
קרא/י עוד..האם בכל מקרה של התנגדות לצוואה המתנגד ינושל ויאבד את חלקו?
קרא/י עוד..הורים, בן ואשתו החליטו לערוך צוואה הדדית, שתוקפה עמד למבחן בפני בימ"ש...
קרא/י עוד..בית המשפט הורה לבטל את הצוואה מאחר והתברר כי המנוח לא הבין את תוכנה...
קרא/י עוד..בית המשפט הורה לכבד צוואה מאוחרת ולבטל צוואה הדדית שנערכה לפניה...
קרא/י עוד..הכירו את משמעותו החוקית ותכולתו של הסדר יורש אחר יורש בצוואה הדדית...
קרא/י עוד..הכירו את האפשרות לצוות את רכושו של אדם ליורש ולאחריו ליורש אחר לפי החוק...
קרא/י עוד..בית המשפט הורה כי יש לכבד אות הוראות המצווה ולא הותיר לבטל את הסעיף בצוואה!
קרא/י עוד..בית המשפט דחה התנגדות למתן צו ירושה בטענה שלא הוכח קיום צוואת שכיב מרע...
קרא/י עוד..החוק קובע באילו מקרים קיימת עילה ראויה להגשת התנגדות לקיום צוואה ופסילתה...
קרא/י עוד..הכירו את משמעותו של סעיף 20 לחוק הירושה וכשרותם של העדים לצוואה...
קרא/י עוד..הכירו את הכללים והדרך הנכונה שבה יש לפעול על מנת להביא לפסילתה של צוואה!
קרא/י עוד..מה עולה בגורל החיסיון כאשר המצווה הולך לעולמו לאחר ניסוח צוואה ומה לגבי יורשיו?
קרא/י עוד..האם החיסיון שחל בין עו"ד ללקוח חל גם לאחר שהלקוח נפטר ובעת קיום הצוואה?
קרא/י עוד..הגיע הזמן להתאים גם את חוק הירושה המיתולגי למציאות החיים שלנו...
קרא/י עוד..בית המשפט הורה על קיום צוואתו של קשיש שהלך לעולמו ונישל את בנו מהצוואה...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המנוח היה כשיר לעריכת צוואה למרות הדמנציה...
קרא/י עוד..בימ"ש דן בעניין הוראות צוואה לגבי דירה שהוחלפה בחדשה לאחר כתיבת הצוואה...
קרא/י עוד..בית המשפט הורה על ביטול הוראות צוואה הפוגעות בזכויות היורשים ובתקנת הציבור...
קרא/י עוד..עריכת צוואה עשויה להוות את הגורם המכריע, שימנע סכסוך יורשים מיותר...
קרא/י עוד..איך מתמודדים מול מאבק ירושה, כאשר האשה השניה של המנוח זכתה לעיקר רכושו
קרא/י עוד..