הצהרת המצווה בע''פ על ביטול צוואה - תקף ומספיק?

החלופה הראשונה, בדבר ביטול הצוואה באחת הצורות לעריכת צוואה, מתייחסת לארבע הצורות לעריכת צוואה אשר קבועות בחוק הירושה. כלומר, צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה, המכונה גם צוואת שכיב מרע.

משמעות חלופה זו הינה שגם מעשה הביטול של הצוואה צריך לקיים את כל הדרישות המהותיות והצורניות שנקבעו בחוק לעשיית צוואה באותה צורה. כך נקבע בהליך דנ"א 7818/00 אהרן נ' אהרוני.

מכאן נובע כי על מנת לבטל צוואה בעל פה יש לעשות זאת באותה צורה שלפיה נעשתה הצוואה מלכתחילה.

צוואה בעל פה הנה צוואה אשר נעשית על ידי שכיב מרע או על ידי מי שרואה עצמו כשכיב מרע בנסיבות המצדיקות זאת. כדי שאדם ייחשב כמי שרואה עצמו בפני מוות, יש צורך בשני מרכיבים: סכנה אובייקטיבית ממשית למוות וכן תחושה סובייקטיבית של המצווה לפיה הוא עומד למות.

הדרך לעשיית צוואה בעל פה קבועה בסעיף סעיף 23 לחוק הירושה, אשר קובע כך:

(א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה. רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ג) צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

סעיף 23(ג) לחוק הירושה קובע כי צוואה בעל פה מתבטלת מאליה במידה והמצווה נותר בחיים כעבור חודש לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה. מכאן נובע כי ביטול הצוואה בעל פה כאמור בסעיף 36 לחוק, רלוונטי רק במידה והמצווה מעוניין לבטלה לפני שחלף אותו חודש.

הצהרה בפני עדים על הרצון לבטל את הצוואה

אשר לדרך ביטול הצוואה בעל פה, אזי כשם שהמצווה בעל פה עשה את צוואתו באופן לפיו הוא הצהיר בעל פה על תוכן הצוואה בפני שני עדים המבינים את לשונו, כך גם עליו להצהיר בעל פה כי הוא מבטל את צוואתו בפני שני עדים המבינים את לשונו, וזאת כפי שנקבע במסגרת ע"א 719/97 אהרן נ' אהרוני, אשר אושרר במסגרת הליך דנ"א 7818/00 אהרן נ' אהרוני:

"ביטול בעל-פה - כיצד? המצווה הוא שכיב מרע והוא מודיע בעל-פה בפני שני עדים המבינים את לשונו, כי הוא מבטל את צוואתו (ראו סעיף 23 לחוק הירושה)".

כלומר, על מנת לבטל צוואה בעל פה די בכך שהמצווה יצהיר בעל פה בפני שני עדים המבינים את לשונו כי הוא מבטל את צוואתו.

במסגרת הליך ע"א 881/80 גמליאלי נ' מונסוף קבע בית המשפט העליון כי הוראת סעיף 25 לחוק הירושה, אשר מעניקה לבית המשפט שיקול דעת לקיים צוואה על אף שנפלו בה פגמים צורניים מסויימים, חלה גם על ביטול הצוואה.

כלומר, כשם שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לקיים צוואה על אף שנפלו פגמים צורניים מסויימים בעשייתה, כך גם בית המשפט מוסמך להכשיר ביטול צוואה על אף שנפלו פגמים צורניים מסויימים באופן עשיית הביטול.

סעיף 25(א) לחוק הירושה קובע כי לבית המשפט ישנו שיקול דעת לקיים צוואה בעל פה למרות שנפל בה פגם צורני, וזאת בתנאי שהתקיימו בה מרכיבי היסוד של הצוואה, ולבית המשפט לא היה כל ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.

סעיף 25(ב)(4) לחוק קובע כי מרכיבי היסוד של צוואה בעל פה הנם שהצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת מול פני המוות.

במסגרת הליך ת"ע (ת"א) 764/83 עזבון המנוחה בת דור נ' האפוט' הכללי נדונה צוואת שכיב מרע אשר המצווה הצהיר על קיומה בפני שני עדים, אולם אחד העדים לא נכח כעד בפני המצווה בעל פה, אלא רק שימש כעד דרך טלפון.

בית המשפט החליט לקיים צוואה זו למרות פגם זה. לפיכך ניתן לומר כי במידה והמצווה בעל פה הצהיר על בטלות הצוואה שלו בפני שני עדים, כאשר אחד מהם שמע על הצהרת הבטלות דרך הטלפון, יתכן שבית המשפט יכשיר את בטלות הצוואה למרות פגם זה, אם כי הכל כפוף כמובן לנסיבותיו הספציפיות של המקרה.

לסיכום, ניתן להסיק מדוגמאות הפסיקה שהבאנו כי ניתן לבטל צוואה באמצעות הצהרה בעל פה של המצווה, ובתנאי שהצהרתו זו ניתנה בפני עדים ממש כפי שערך צוואה בפני עדים. בכל מקרה של אי הבנה או סכסוך מסתמן בעניין הצוואה, מומלץ בהחלט להקדים ולפנות להתייעצות אישית עם עורך דין מנוסה.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!