איך אפשר להפחית את תשלום המזונות לילדים?

קראו: כללים לקביעת מזונות ילדים במשמורת משותפת

כלומר, סעיף זה מפנה לדין האישי של הילד כאשר מדובר בתביעת מזונות ילדים. לפיכך, כאשר מדובר בילד יהודי, יש לפנות לדין המשפט העברי על פי ההלכה היהודית.

על פי ההלכה היהודית, האב חייב לממן את צרכיהם ההכרחיים של הילדים עד לגיל 15, כאשר בין גיל 6 ל-15 שני ההורים משתתפים בהוצאות מדין צדקה, לפי יחס הכנסותיהם.

מגיל 15 ועד לגיל 18 כל הוצאות הילדים נחשבות כהוצאות מדין צדקה, ועל כן שני ההורים משתתפים בהן יחדיו, לפי יחס הכנסותיהם. מגיל 18 ועד לתום השירות הצבאי האב יכול להיות מחוייב במזונות מכח הפסיקה, וסכומם יהא אז בד"כ כשליש מסכום המזונות ששולם עד אז.

לפיכך, כאשר בית משפט מתבקש לפסוק סכום מזונות ילדים עליו לבדוק את גילאי הילדים, ואת צרכיהם החיוניים וההכרחיים, וזאת כפי שהם היו בתקופת הנישואים של ההורים. לאחר מכן עליו לבחון את מצבם הכלכלי של שני ההורים, ובהתאם לכך לפסוק את סכום המזונות.

יחד עם זאת, יש לזכור כי מאחר שהחיים הינם דינאמיים ומשתנים מעת לעת, כך גם צרכי הילדים שעבורם משולמים מזונות הילדים יכולים להשתנות מעת לעת.

בהתאם לכך, סכום מזונות הילדים אשר נקבע במסגרת פסק הדין או במסגרת הסכם בין ההורים שקיבל תוקף של פסק דין, איננו סכום סופי ומוחלט שלא ניתן לשנותו.

אדרבא, המדובר בסכום שיכול להשתנות בכל עת, לעלות או לרדת, אם כי בכפוף לתנאי העיקרי לפיו נגרם שינוי נסיבות מהותי וכבד משקל אשר מצדיק את השינוי בסכום המזונות לילדים.

כאשר מדובר בבקשה להפחתת סכום המזונות לילדים, המדובר מטבע הדברים בשינוי מהותי אשר מצדיק את הפחתת סכום המזונות המוטל על האב.

חשוב לזכור כי לפי הלכה חדשה של בית המשפט העליון, הסמכות לדון בנושא מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד.

הליך בקשה להפחתת מזונות ילדים

אב אשר מעוניין להפחית את סכום המזונות המוטל עליו, צריך להגיש תביעה להפחתת המזונות בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר במסגרתו נקבע סכום מזונות המקורי.

במסגרת התביעה, על האב להוכיח את קיומם של שלושת התנאים המצטברים הבאים, וזאת כפי שנקבע בהליך ע"א 442/83 קם נ' קם:

• נגרם שינוי מהותי לרעה בנסיבות, אשר בגינו לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין על כנו.
• הצדדים השאירו פתח במפורש או מכללא לשינוי בנסיבות.

ישנם מקרים בהם האב מתחייב במסגרת הסכם גירושין שלא לתבוע בעתיד את הפחתת דמי המזונות. ברם, התחייבות זו אינה מונעת מן האב להגיש תביעה כזו, אלא שאז יהיה עליו לעמוד בנטל הוכחה כבד יותר.

האב פועל בתום לב. כלומר, אין המדובר בניסיון להציג מצג שווא אשר אינו משקף את המציאות כפי שהיא, וזאת על מנת לנקום באם וכדומה.

לגבי השינוי המהותי, על האב להוכיח כי המדובר בשינוי משמעותי, מתמשך ובלתי צפוי. כלומר, שהמדובר בשינוי שלא ניתן היה לצפותו בעת מתן פסק הדין. כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה.

השינוי צריך לרדת לשורשו של אחד מהמרכיבים הבאים: עצם החיוב במזונות, סכום החיוב, צרכי הילד, יכולת הבעל, יכולת האם ורכושו של הילד.

את השינוי המהותי יש להוכיח באמצעות ראיות מוצקות וכבדות משקל. כך לדוגמא, כאשר מדובר בשינוי לרעה במצב הכלכלי של האב עליו להציג בפני בית המשפט תדפיסי חשבונות בנק, צווי עיקול, מכתבים מנושים, תלושי משכורת ועוד.

כאשר מדובר בשינוי לרעה במצבו הבריאותי של האב, עליו להציג מסמכים רפואיים מתאימים, לרבות חוות דעת של מומחה המעידה על פגיעה ביכולתו להתפרנס וכן הלאה.

קראו בהרחבה: האמא תשלם מזונות ילדים כשהאב משמורן יחידי תשלום מזונות ילדים מן העיזבון

דוגמאות למקרים שיאפשרו הפחתה בתשלום המזונות לילדים

הגרושה עבורה להתגורר בקביעות עם בן זוג - בית המשפט העליון קבע כי במקרים מסויימים עובדה זאת יכולה להוות עילה לשינוי בתשלומי מזונות הילדים.

שינוי במצבו הכלכלי של האב - יודגש כי בית המשפט לא יפחית בנקל את דמי המזונות גם במקרה בו מצבו הכלכלי של הגבר קשה מאד.

כך למשל, מצבי פיטורין / התפטרות, אבטלה ואף משבר נפשי של האב המביא לירידה בהכנסותיו, אינם מוכרים בדרך כלל כעילות המצדיקות הפחתת מזונות. זאת מתוך החשש לעודד שימוש בנסיבות כאלו כטקטיקה או מניפולציה להפחתת המזונות, והן מאחר שלרוב המדובר במצבים זמניים יחסית ולא קבועים.

שינוי במצבו הבריאותי של האב - המדובר בשינוי אשר הפחית או ביטל את כושר הפרנסה של האב.

מעבר למשמורת משותפת - נהוג להפחית בדרך כלל בכ-25% מסכום המזונות לאור המעבר ממשמורת יחידנית של האם למשמורת המשותפת לה ולאב, וזאת בשל הגדלת זמני השהייה של הילד אצל האב, אשר מגדילה את ההוצאות האב. כך נקבע למשל בהליך תמ"ש 1707/03 ש.מ. נ' א.ש.א.

קראו בהרחבה: הלכה חדשה בדבר תשלום מזונות ילדים במשמורת משותפת

יחד עם זאת, יצויין כי בשנים האחרונות מתגבשת מגמה חדשה בפסיקה בעניין זה, לפיה השאיפה כיום הנה לחלוקה שוויונית בנטל המזונות ואחריות מגדרית שיוויונית בתשלומי דמי המזונות בהתאם להכנסות ההורים. כך נקבע למשל בפסק דין מעניין בהליך תמ"ש 16785-09-12 ס.ר. (קטין) נ' ד.ר.

בהתאם לכך נקבע כי במידה והוכח כי בעקבות המעבר למשמורת משותפת, בני הזוג נושאים בנטל גידול הילדים באופן שווה, וכי המשכורת של האם שווה לזו של האב או אף עולה עליו, אזי החיוב תשלום המזונות של האב יבוטל כליל.

כך למשל, במסגרת הליך תמ"ש 21412-09-11, וכן בהליך תמ"ש 4881-10-12 נקבע כי בהתחשב בעובדה שהכנסותיהם של ההורים זהה ראוי כי כל אחד מההורים יישא בנטל המזונות שעבור הילדים המצויים בחזקתו.

קראו בהרחבה: בית הדין הרבני אימץ הלכה אזרחית להפחתת מזונות ילדים במשמרות משותפת

במסגרת הליך תמ"ש 49165-10-10 נקבע כי זכות הילדים למזונות הינה זכות עצמאית וכי יש לקזז את דמי המזונות על פי משך הזמן בו הילדים שוהים עם ההורה.

מרדנות של הילדים - המדובר בילדים שמתמרדים ומסרבים להיות בקשר עם האב. יובהר כי בתי המשפט יקבלו עילה זו במקרים נדירים בלבד וכאשר הילד עבר את גיל 14 המדובר בנסיבות בהן הילד מפגין התנהגות מרדנית באופן קיצוני וחמור כלפי אביו, הכוללת סירוב מוחלט להיפגש עימו, אלימות מילולית, זלזול וחוסר כבוד בוטה.

הולדת ילדים חדשים על ידי האב - בתי המשפט בדרך כלל לא יראו בכך כסיבה המצדיקה הפחתת דמי מזונות ובכל מקרה לא באופן משמעותי.

קראו עוד בנושא:

• סקירה משפטית עדכנית [2022] לגבי הפחחת / הגדלת מזונות
• הפחתת מזונות: לאו דווקא בשל שינוי מהותי!
• שינוי זמני שהות מהווה עילה להפחתת מזונות משמעותית
• האם פשיטת רגל של האב תביא בהכרח להפחתת תשלומי מזונות ילדים?
• ניכור הורי בהחלט עשוי להשפיע על תשלומי המזונות
• מתי אפשר לתבוע מזונות ילדים מסבא וסבתא?
• גרושתך גרה עם בן זוג קבוע? תוכל להפחית מזונות!
• הפחתת מזונות משמעותית כשהילדה עברה את גיל 6