הסכם בין יורשים לגבי חלוקת עיזבון

משמעות ההסתלקות מהעיזבון הנה שהיורש שמסתלק מהעיזבון מוותר על חלקו בעיזבון, כך שאין רואים בו יורש מלכתחילה.

היורש יכול להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת שאר היורשים של אותו העיזבון, כך שחלקו מתווסף אליהם כפי חלקיהם בעיזבון, או להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת אדם אחר שאינו נמנה על שאר היורשים ובתנאי שהמדובר בבן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

בנקודה זו בא לידי ביטוי ההבדל העיקרי בין הסתלקות מעיזבון לבין הסכם חלוקת עיזבון.

בעוד שבמסגרת הסתלקות מעיזבון ניתן לעשות זאת גם לטובת מי שאינם נמנים על יורשי המוריש ובלבד שהמדובר בבן זוגו, ילדו, או אחיו, אזי הסכם חלוקת עיזבון ניתן לערוך אך ורק בין היורשים, כך שניתן להעביר רק להם את החלק בעיזבון.

כמו כן, ובניגוד להסכם חלוקת עיזבון, כשמדובר בהסתלקות מעיזבון יש להודיע על כך לרשם הירושה או לבית המשפט, אם העניין הועבר אליו.

מתי מתעורר צורך לערוך הסכם חלוקת עיזבון?

יכולות להיות מספר סיבות לעריכת הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים וזאת בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו וכפי שנסביר בהרחבה.

הסיבה הנפוצה והמרכזית לעריכת הסכם חלוקת עיזבון נובעת משיקולי מס ובעיקר מיסוי מקרקעין בגין מכר נכס מקרקעין. עם זאת, על מנת להבטיח שהסכם חלוקת העיזבון אכן יקנה פטור מתשלום מיסים, חשוב ומומלץ מאד לערוך אותו באמצעות עורך דין מנוסה העוסק בתחום דיני המשפחה ובענייני מיסוי.

ככלל, בהתאם לדיני מיסוי המקרקעין, קבלת נכס מקרקעין בירושה איננה נחשבת כעסקה במקרקעין ועל כן הנה פטורה מתשלום מיסי מקרקעין.

בנוסף, ובהתאם לסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, תשכ"ג-1963, גם העברת נכס מקרקעין במסגרת הסכם חלוקת עיזבון לא תיחשב כעסקה במקרקעין, בכפוף לעמידתה בכל תנאי סעיף זה:

לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לענין זה,"חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" - החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור, ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:

(א) לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו.

(ב) טרם הסתיימה חלוקת העזבונות.

כלומר, על מנת שהעברת נכס מקרקעין במסגרת הסכם חלוקת מקרקעין תהיה פטורה ממסי מקרקעין, עליה לעמוד בכל התנאים המצטברים הבאים:

• הסכם חלוקת העיזבון נערך לפני חלוקת העיזבון. כלומר, לפני שההורשה נרשמה בלשכת רישום המקרקעין או במינהל מקרקעי ישראל
• הסכם חלוקת העיזבון נערך אך ורק בין היורשים לבין עצמם
• הסכם חלוקת העיזבון נערך אך ורק לגבי נכסי העיזבון, ללא איזון באמצעות נכסים, כסף או שווה כסף, שמחוץ לעיזבון. כלומר, איזון חלוקת הנכסים באופן שיוויוני נעשה רק באמצעות נכסי העיזבון וללא שימוש במקורות כספיים חיצוניים לו ועצמאיים של היורשים

במסגרת הוראת ביצוע מס' 7/2010 מטעם רשות המיסים הוסבר שחלוקת עיזבון בהתאם להסכם בין היורשים מוגדרת כחלוקה ראשונה וכי חלוקה ראשונה זו לא תוגדר כעסקה במקרקעין בהתאם לחוק ועל כן תהיה פטורה מתשלום מיסים במידה והיא תענה על כל תנאי החוק כפי שצויין לעיל.

סיבה נוספת להסכם חלוקת עיזבון יכולות לנבוע מרצון למנוע שותפות של שני יורשים בשני נכסים וזאת על מנת למנוע סיטואציות שעלולות לעורר ביניהם סכסוך בין היורשים במסגרת השותפות שלהם.

לפיכך, במקום ששניהם ירשו שני נכסים שונים בחלקים שווים ביניהם, ניתן לערוך הסכם לפיו כל אחד מהם ירש נכס אחד. לדוגמא, נניח שהעיזבון כולל שתי חברות. במקום ששני היורשים ירשו יחדיו את שתיהן, ניתן לערוך הסכם לפיו כל אחד מהם ירש חברה אחרת, וינהל אותה לבדו ובנפרד מהיורש האחר.

סיבה נוספת יכולה להיווצר כאשר לאחד היורשים כבר יש חלק משלו באחד מנכסי העיזבון. אם נחזור לדוגמא של שתי החברות, נניח שהמדובר בחברות שלאחד היורשים כבר יש חלק בהם והוא מעוניין להפוך לבעל המניות המלא שלהם.

במקרה כזה ניתן להסכים שהוא יקבל לבדו את שתי החברות הללו, בתמורה לויתורו על חלקו בנכסים אחרים שיעבור ליורש השני.

סיבה נוספת יכולה להיווצר כאשר לכל אחד מהיורשים יש זיקה סנטימנטלית חזקה לנכס אחר, כך שהם מעדיפים שכל אחד מהם ירש במלואו את הנכס שקרוב יותר ללבו מאשר לחלוק יחדיו את שני הנכסים. או כאשר המדובר בנכסים שלא ניתן מבחינה פרקטית או מטעמי נוחות לחלוק בהם.

לדוגמא, נניח שהמנוח הוריש שני שעוני יד, ניתן לקבוע בהסכם שכל אחד מהיורשים ירש שעון יד אחר.

סיבה נוספת יכולה להיווצר כאשר היורשים מעוניינים להימנע מתחולת סעיפים 112–117 לחוק הירושה על העיזבון וזאת לאור סעיף 110(ד) לחוק אשר קובע שסעיפים אלו לא יחולו על חלוקת נכסי עיזבון לפי הסכם בין היורשים.

סעיף 112 עסוק בחלוקת נכס כנגד נכס, סעיף 113 עוסק בנכסים שאינם ניתנים לחלוקה, סעיף 114 עוסק בירושת משק חקלאי, סעיף 115 עוסק בדירת מגורים, סעיף 116 עוסק בחלוקה על-פי הגרלה, וסעיף 117 עוסק בתיאום הזכויות של יורשים אחדים.

עוד בנושא: הסכם ממון וענייני מיסוי מקרקעין

עריכה וניסוח של הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים

נדגיש כי חשוב לנסח את ההסכם האמור אך ורק באמצעות עורך דין מנוסה בדיני ירושה.

בכל מקרה, ישנם מספר דגשים עיקריים שיש לתת עליהם את הדעת בעת עריכת הסכם חלוקת עיזבון על מנת שהוא ייערך כדין וזאת כמפורט להלן:

הצדדים להסכם

כפי שצויין לעיל, הצדדים להסכם יכולים להיות אך ורק היורשים, כולם או חלקם. אין חובה שכל היורשים יהיו צד להסכם.

הסכמת הצדדים

היורשים רשאים לערוך את הסכם חלוקת עיזבון מיוזמתם ובהסכמתם החופשית והמלאה. לחילופין, במידה ומונה מנהל עיזבון, באפשרותו להציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים ולנסות להביאם לידי הסכמה, וזאת כאמור בסעיף 110(ב) לחוק הירושה.

כלומר, מנהל העיזבון אינו יכול לכפות את הצעתו על היורשים. יחד עם זאת, במידה ומנהל העיזבון אינו מצליח לקבל את הסכמת כל היורשים להסכם, באפשרותו להביא את הצעת תוכנית החלוקה לבית המשפט בניסיון לקבל את אישורו לכך, וזאת בהתאם לסעיף 111 לחוק.

כמו כן, במידה ואחד היורשים נעדר והוא לא היה מיוצג כדין ויש צורך בהסכמתו להסכם, ניתן לקבל לשם כך את אישור בית המשפט שיבוא במקום הסכמתו. כך קובע סעיף 110(ג) לחוק הירושה.

היקף ההסכם

ההסכם יכול להתייחס לכל נכסי העיזבון או רק לחלק מהם. אין חובה שהוא יתייחס לכל נכסי העיזבון.

תוקף ההסכם

ההסכם נכנס לתוקף כבר עם חתימתו על ידי היורשים שהינם כל הצדדים להסכם, כך שאין חובה לאשר אותו באמצעות בית המשפט, למעט במקרה בו אחד הצדדים להסכם הנו קטין או חסוי.

יחד עם זאת, ניתן ומומלץ להביא את ההסכם לאישור בית המשפט כדי למנוע מחלוקות עתידיות לגבי תוקף ההסכם, לרבות בגין עילות שמתייחסות לפגם בכריתתו וכפי שיוסבר להלן.

האם ניתן לבטל הסכם חלוקת עיזבון?

הסכם חלוקת עיזבון כפוף אף הוא לדיני חוזים ועל כן ניתן לבטלו בהתאם לכללי ביטול החוזים. זה אומר שכל אחד מהצדדים להסכם או צד שלישי יכולים לפעול לביטולו, בהסכמת הצדדים או באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט אשר מתבססת על עילות ביטול החוזים שקבועות בדיני החוזים.

קיימים שני סוגים עיקריים של עילות לביטול חוזה. עילות ביטול בגין פגם בכריתת החוזה ועילות ביטול בגין הפרת החוזה.

עילות ביטול בגין פגם בכריתת החוזה מתייחסות לפגם שאירע לפני חתימת ההסכם ובעת המו"מ לכריתתו, כגון חוסר תום לב, הטעיה, עושק, מרמה וכדומה.

עילות ביטול החוזה בגין הפרתו מתייחסות לפגם שאירע לאחר חתימת ההסכם, ואשר בגינו אחד מהצדדים מפר את התחייבויותיו לפי ההסכם.

עוד בנושא: הסתלקת מעיזבון והתחרטת? יכול להיות שיש מה לעשות!