החוק להסדר התדיינויות בסכסוכים בין בני המשפחה

החוק נועד על מנת לצמצם את מירוץ הסמכויות, על ידי כך שהוא מאפשר לאנשים ליישב את הסכסוך ביניהם בשקט וברוגע ובמסגרת הליך של הידברות, וזאת מבלי להיזקק לערכאות.

למעשה החוק מאפשר לבני זוג ליישב את הסכסוך ביניהם במעין הליך גישור במסגרת יחידת הסיוע לערכאות המשפטיות, וזאת מבלי להיזקק לערכאות המשפטיות עצמן, ומתוך הכרה בכך שההתדיינויות במסגרתן גורמות לא פעם לעוגמת נפש לבני הזוג, ובעיקר לילדיהם.

יחידת הסיוע הנה יחידה הנמצאת ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים, ואשר תפקידה להביא את הצדדים להסכמות ביניהם באמצעות אנשי טיפול מקצועיים מטעמה.

יובהר כי חוק זה הינו בגדר הוראת שעה ועל כן, נכון לחודש מרץ 2016, תחילתו של החוק הנה מיום 17.7.2016 והוא יהיה בתוקף למשך 3 שנים, דהיינו, עד ליום 17.7.2019 וזאת בהתאם לסעיפים 7 ו-8 לחוק.

עם זאת, לגבי בית דין דתי שעדיין לא הוקמה לידו יחידת סיוע, החוק יחול רק לאחר הקמת יחידת הסיוע, ובהתאם להוראות סעיף 7 לחוק.

התביעות שניתן להיעזר לגביהן ביחידת הסיוע

סעיף 2 לחוק מגדיר את התובענות בסכסוכים משפחתיים שניתן להיעזר בהן ביחידות הסיוע, כתובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעניינים האלה:

• ענייני נישואין והליכי גירושין.
• יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה הנוגעת לענייני ירושה.
• מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד.
• כל עניין הנוגע לילדים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991.
• אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.

אופן ניהול ההליך במסגרת יחידת הסיוע

בהתאם לסעיף 3 לחוק, מי שמעוניין להגיש תביעה בעניין של סכסוך משפחתי בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, יגיש תחילה בפניו בקשה ליישוב הסכסוך, אשר לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.

בעקבות הגשת הבקשה הצדדים יוזמנו ליחידת הסיוע של אותה ערכאה לצורך קיום פגישות במסגרתה.

במילים פשוטות: מי שמעוניין להגיש תביעה בעניין משפחתי יגיש קודם לכן את הבקשה ליישוב הסכסוך, אשר תהווה מעין הזמנה לצד השני לפתוח את ההליך בדרך של גישור באמצעות יחידת הסיוע.

צד שהוזמן להגיע ליחידת הסיוע מחוייב להגיע אליה באופן אישי, הואיל ודין הזמנה כזו כדין הזמנה לבית המשפט. בהתאם לשיקול דעתה של יחידת הסיוע, ניתן לכלול בפגישות גם עורך דין ביחידת הסיוע, שהנו בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום ישוב סכסוכים בהסכמה.

יחידת הסיוע תקיים עם הצדדים 4 פגישות מהו"ת קרי: מידע, הכרות, ותיאום וזאת כפי שנפרט להלן.

מידע: מתן מידע לצדדים על ההליכים המשפטיים הקיימים לעניין ישוב סכסוך משפחתי, ועל השלכות ההליכים הללו לרבות השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות.

בנוסף, ינתן להם מידע על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ולהתמודדות עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי.

היכרות: ביצוע היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את הצרכים שלהם ושל ילדיהם, וכן כדי לסייע להם לבחור את הדרכים המתאימות להם ליישוב הסכסוך בהסכמה ולהתמודדות עם השלכותיו.

תיאום: תיאום עם הצדדים לצורך קביעת תוכנית מתאימה להמשך ההליך, כולל קביעת הסדרים זמניים בעניין מזונות או הסדרי ראיית ילדים ועוד.

בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים לגבי סוג הליך ישוב הסכסוך בהסכמה שמתאים להם. תוך 10 ימים לאחר מכן, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע האם הוא מעוניין להמשיך בהליך באמצעות יחידת הסיוע או שהוא מעוניין בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.

פגישות המהו"ת תתקיימנה תוך 45 יום ממועד הגשת הבקשה, אם כי ניתן להאריך תקופה זו ל-60 יום. במהלך תקופת קיום פגישות המהו"ת וכן במהלך 10 הימים שלאחר מכן לצורך מתן ההודעה כאמור, וכן ב-15 הימים שלאחר מכן, וכן בכל תקופה אחרת שהצדדים יסכימו לה בכתב, לא יוכלו הצדדים להגיש כתבי תביעה ולנהל הליכים משפטיים ביניהם.

הוראה זו נקבעה על מנת להבטיח שתקופה זו תשמש לצורך ניסיון אמיתי וכנה לפתרון הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט, וזאת מבלי שכל אחד מהצדדים יחשוש שהצד השני נוקט בהליכים מאחורי גבו.

עם זאת, כל אחד מהם יוכל להגיש בקשות לצווים דחופים לשמירת המצב הקיים ולעיכוב יציאה מהארץ, על מנת למנוע מצב של ניצול לרעה של ההליך במסגרת יחידת הסיוע.

במידה והצדדים לא יגיעו חלילה להסדר מוסכם ביניהם במסגרת התקופה שבה הם מנועים מלהגיש תביעה משפטית, רשאי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש תוך 15 ימים תביעה משפטית בעניין הסכסוך. ובמידה והוא לא עשה כן רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניין זה.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!