זאת הדרך לקביעת הסדרי ראיה על ילדים להורים חד-מיניים שהחליטו על פרידה...
קביעת הסדרי ראיה בין בני זוג חד מיניים לפי החוק והפסיקה בישראל
ייעוץ ראשוני חינם בטלפון: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
הניסיון המקצועי והוותק שלנו בדיני המשפחה עומדים לרשותך: פנו אלינו
עורך דין מקצועי לדיני משפחה
הניסיון המקצועי והוותק שלנו בדיני המשפחה עומדים לרשותך: פנו אלינו

קביעת הסדרי ראיה בין בני זוג חד מיניים

      22/04/2018 11:54

ממש בדומה לפרידה של בני זוג נשואים במשפחה הטרוסקסואלית, במידה ולבני הזוג חד מיניים שהחליטו להיפרד זה מזה או זו מזו יש ילדים אותם הם מגדלים במשותף, יש לדון במסגרת הליך הפרידה ביניהם גם בסוגית משמורת הילדים וקביעת הסדרי הראיה.

כמובן שבקביעת הסדרי הראיה העתידיים יש להתחשב בהיבט הייחודי של הורות של בני זוג חד מיניים ועל כך נרחיב, נסביר ונדגים מכמה פסקי דין חשובים.

מטבע הדברים ובשונה מילד של בני זוג הטרוסקסואלים, כאשר מדובר בילד של בני זוג חד מיניים, רק אחד מהם יכול להיות הורה ביולוגי של הילד. אולם, לרוב גם בן הזוג השני נוטל חלק פעיל בגידול הילד ומשמש לו כהורה נוסף לכל דבר ועניין. הורה כזה מכונה גם הורה חברתי.

עורכי דין מנוסים בתחום דיני המשפחה ממליצים תמיד לערוך הסכם מפורט בין בני הזוג, לפני שמביאים ילדים משותפים. הסכם שכזה, למרות שלא קל ליישמו מסיבות אישיות-פסיכולוגיות מגוונות, מבטיח שקט נפשי יחסי ועשוי למנוע חילוקי דעות עתידיים בעניין הילדים.

לכן, בנות ובני זוג שחושבים על הורות חד מינית ורוצים להביא ילדים משותפים צריכים לפנות ולהתייעץ עם עורך דין, על מנת להבין את המשמעות הרבה שבעריכת הסכם משפטי צופה פני עתיד, למרות שממש לא פשוט מצפונית לחשוב על פרידה וגירושין בשלב האופטימי שבו מחליטים להתקדם עם הזוגיות ולהביא ילדים משותפים.

ניסיון החיים מוכיח כי זה הצעד הנכון והמתבקש על מנת להבטיח במידת האפשר את טובת הילדים גם במקרה, שלא יבוא, של פרידת ההורים מכל סיבה שהיא.

בסקירה המפורטת שלפניך נסביר על מעמדו של הורה חברתי והורה ביולוגי בעת פרידת בני זוג מאותו המין. כמו כן, נסביר את ההלכה המשפטית בנושא קביעת הסדרי הראיה במקרה של פרידת ההורים ונביא דוגמאות מפסקי דין חשובים.

הדרך החוקית להכרעה בשאלת הסדרי הראיה

במידה וההורה החברתי ירצה לעגן באופן משפטי את הקשר בינו לבין הילד ובאופן שיקנה לו את אותם הזכויות וחובות שיש להורה ביולוגי כלפי ילדו לפי החוק, הוא יוכל לעשות זאת באמצעות שתי דרכים, פרי הפסיקה בארץ: צו אימוץ או צו הורות פסיקתי.

צו כזה יעניק להורה החברתי את אותן הזכויות והחובות שיש לכל הורה ביולוגי כלפי ילדו, גם במקרה שההורה החברתי ייפרד מההורה הביולוגי של הילד.

בדומה לבני זוג הטרוסקסואליים, גם כאשר בני זוג חד מיניים מחליטים להיפרד, הם יכולים להסדיר את הסוגיות שכרוכות בפרידה שלהם ולרבות סוגיית המשמורת על הילדים והסדרי הראיה, במסגרת הסכם חוזי מפורט ובהיעדר הסכם כאמור, באמצעות הכרעה של בית המשפט לענייני משפחה.

במידה ובני הזוג החד מיניים יחליטו לערוך הסכם ביניהם, הם יכולים לדוגמא, לקבוע במסגרתו שהמשמורת הבלעדית על הילד תוקנה להורה הביולוגי ואילו בן הזוג השני יזכה להסדרי ראיה, או ששניהם יחלקו משמורת משותפת על הילדים.

במידה ובני הזוג ירצו לתת להסכם שלהם תוקף מחייב כשל פסק דין, עליהם להביא את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין המעניין במסגרת הליך רע"א 6854/00 היועמ"ש לממשלה נ' זמר.

הסדרי ראיה לבני זוג חד מיני כשאין הסכם כתוב

ניסיון החיים מלמד כי ברוב המקרים של פרידת בני ובנות זוג חד מיניים אין הסכם כתוב שמסדיר את ענייניהם המשותפים, לא כל שכן הסכם בעניין הסדרי ראיית הילדים במקרה של פרידה.

בהיעדר הסכם כאמור בין בני הזוג, יצטרך בית המשפט לענייני משפחה להכריע בסוגיית הסדרי הראיה וזאת בהתאם לעקרון החשוב לפיו טובת הילדים תמיד מעל לכל עקרון אחר.

במידה ולבן הזוג השני יש צו אימוץ או צו הורות פסיקתי, אזי, כאמור, מעמדו הנו למעשה כשל ההורה הביולוגי של הילד, כך שגם הוא יוכל לתבוע הסדרי ראיה עם הילד או אף משמורת משותפת על הילד, במידה וירצה בכך.

במידה ולבן הזוג השני אין צו אימוץ או צו הורות פסיקתי לגבי הילד, הוא גם יהיה זכאי להגיש תביעה לשמירת קשר עם הילד ולהסדרי ראיה עמו, למרות שהקשר המשפטי בינו לבין הילד לא עוגן באמצעות צו כאמור.

יחד עם זאת, על מנת לזכות בתביעה זו, עליו להוכיח שהוא היה שותף באופן פעיל ומשמעותי בגידול הילד עד לפרידה מההורה הביולוגי של הילד. כך נקבע בפסק הדין אשר ניתן ביום 20.2.2018 בהליך רמ"ש 1256-02-18 מ. ואחרים נגד מ. ואחרים אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

עמדת בית המשפט בקביעת הסדרי ראיה לזוג חד מיני

ניתן לקבוע כי הליך רמ"ש 1256-02-18 מהווה דוגמא עדכנית וחשובה. ההליך תיאר מערכת יחסים של בנות זוג שחיו יחדיו במשך יותר מ-11 שנים ברציפות. במהלך הזוגיות שלהן נולד לאחת מהן ילד שנולד מתרומת זרע שנרכש על ידי שתיהן.

השתיים גם התגוררו עם הילד בבית הוריה של בת הזוג. כאשר הילד הגיע לגיל 4.5 החליטו השתיים להיפרד מסיבות שונות ומגוונות.

בתחילה הסכימה האם הביולוגית שבת זוגתה לשעבר תשמור על קשר עם הילד, אולם כעבור חצי שנה היא חזרה בה מהסכמה זו מסיבות שפירטה בפני בית המשפט.

בת הזוג הגישה באמצעות עורך דינה תביעה למשמורת משותפת על הילד וקביעת הסדרי ראיה וכן בקשה למתן צו זמני לקביעת מפגשים בינה לילד וזאת בפני בית המשפט לענייני משפחה בעיר ראשון לציון.

בת הזוג טענה כי הילד בא לעולם לפי רצון משותף של שתיהן, תוך מתן עזרה נפשית וכלכלית שלה ושל משפחתה לאם. עוד טענה בת הזוג כי היא טיפלה בילד כהורה לכל דבר ועניין במשך 4.5 שנים, ועל כן היא זכאית, כמו שהילד זכאי, להמשך הקשר ביניהם, גם אם היא נפרדה מהאם הביולוגית שלו.

מנגד, טענה האם הביולוגית שהילד נולד ביוזמתה וברצונה להביא לעולם ילד בהורות יחידנית ללא כל שותפות הורית עם בת הזוג וזאת למרות שהן היו בקשר זוגי באותה העת.

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נתן ביום 25.1.2018 החלטה במסגרתה הוא נעתר לבקשה למתן צו זמני וקבע הסדרי שהות בין בת הזוג לילד בתדירות של אחת לשבוע, מסיום המסגרת החינוכית של הילד ועד לשעה 19:30 בערב, וכן התיר לבת הזוג לתת לילד בסיום כל מפגש מתנה שערכה לא יעלה על 100 שקלים.

בנוסף, בית המשפט הורה לצדדים לפנות להדרכה הורית ולדווח אודות התקדמות הטיפול תוך 60 יום.

ההחלטה ניתנה לפני שנשמעו ראיות בתיק, אבל לאחר שהתקבלו תסקיר, עמדת האפוטרופוס לדין שמונתה לילד וחוות דעת של מומחית שמונתה מטעם בית המשפט, כאשר כולם תמכו בחידוש הקשר בין בת הזוג לילד באופן מדוד והדרגתי.

חוות הדעת של המומחית גם טענה שהילד רוצה לפגוש את בת הזוג וכי האינטראקציה ביניהם הנה טובה, חיובית וחשובה.

בית המשפט לענייני משפחה נימק את החלטתו בכך שאי קביעת זמני שהות מסויימים בין הילד לבת הזוג כבר בשלב זה עלול להביא למצב שבו עם סיום ההליך, במועד עתידי לא ידוע, לא ניתן יהיה עוד לחדש את הקשר במידה שתיטיב עם הילד וכי ואין מקום לקרוע את הילד מדמות שמוכרת לו, הואיל והדבר עלול לגרום לו לנזק, מה גם שעד אז הילד עלול להיות מוסת על ידי אמו כנגד בת הזוג, כך שהוא לא ירצה עוד לפגוש את בת הזוג.

מטבע הדברים, האם הביולוגית לא השלימה עם פסק דין זה של בית המשפט לענייני משפחה והגישה ערעור על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בלוד.

בכתב הערעור שהגישה העלתה טענה לפיה הצו הזמני מהווה למעשה פסק דין סופי וגורם נזק בלתי הפיך לילד, וכי זכויותיה כאם ביולוגית צריכות לגבור על זכותה של בת הזוג, שלה אין כל מעמד ביחס אליו.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור האם הביולוגית.

תחילה קבע בית המשפט המחוזי באופן כללי כי לבת הזוג יש זכות להגיש תביעה לשמירת קשר עם הילד, וזאת למרות שהיא איננה אמו הביולוגית ולמרות שהקשר המשפטי ביניהם לא עוגן באמצעות צו אימוץ או צו הורות פסיקתי.

כך עולה מפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בתיק בע"מ 4890/14 שם נקבע כי "אין לומר כי לא ניתן להכיר במשמורת משותפת של בני אותו המין ביחס לילדים אשר הובאו למסגרת הקשר המשותף".

בנוסף הבהיר בית המשפט המחוזי כי הסוגיה העומדת לדיון איננה סוגיה עקרונית-חוקתית-מוסרית, כפי שמנסה האם הביולוגית לשוות לנושא, אלא סוגיה נקודתית של מאזן הנוחות. כלומר, יש לבחון מה הנזק שיגרם לילד ולבת הזוג אם לא ינתן הצו הזמני לעומת הנזק שייגרם לילד ולאמו אם הצו כן ינתן והכל כאשר טובת הילד גוברת על כל השיקולים האחרים.

בהסתמך על הנתונים שהובאו בפני בית המשפט לענייני משפחה, קבע בית המשפט המחוזי כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה היתה נכונה, הואיל ונתונים אלו אכן מביאים לתוצאה לפיה יש לשמר את הקשר בין בת הזוג לקטין ברמה מדודה עד למתן פסק הדין הסופי בתיק.

לעומת זאת, ניתוק ממושך בין הקטין לבת הזוג יביא לאיון ההליך המשפטי. שכן, עד שיינתן פסק דין בעתיד בלתי נראה לעין, יגדל הילד, דמות בת הזוג עלולה להישכח ממנו, הוא יהיה נתון להשפעה מתמשכת של האם הביולוגית וקיים חשש ממשי כי לא תהיה עוד כל תוחלת לפסק הדין שיינתן.

במידה ובית המשפט לענייני משפחה בכל זאת יפסוק בסופו של דבר כי יש לנתק את הקשר בין הילד לבת הזוג, תוצאה שסיכוייה לא נראים גבוהים במיוחד, הרי שניתן יהיה להכין אותו לפרידה.

מעבר לכך ואולי גם חשוב יותר, תוצאה זו עולה בקנה אחד עם טובת הילד וזהו השיקול המרכזי והעליון, לאור חוות הדעת אשר תיארה את המפגש המרגש בין הילד לבין בת הזוג לאחר תקופת נתק, ואת הקושי של שניהם ואף יותר של הילד, להתנתק זה מזו בסיום המפגש.

הסדרי ראיית ילדים של זוג חד מיני

כפי שהסברנו בהרחבה מן הפסיקה העדכנית בישראל של שנת 2018 עולה כי כאשר מדובר בסוגיות משמורת ובכלל זאת קביעת הסדרי ראיה על ילדים של בני זוג חד מיניים, אזי במידה ולבן הזוג שאיננו ההורה הביולוגי של הילד יש צו אימוץ או צו הורות פסיקתי לגבי הילד, מעמדו בעניין זה הנו כשל הורה ביולוגי לכל דבר ועניין.

במידה ולבן הזוג או בת הזוג שאינם ההורים הביולוגיים אין צו כזה, יהיה צורך להוכיח כי הוא או היא היו שותפים מלאים ופעילים בגידולו של הילד עד לפרידה מההורה הביולוגי של הילד, כדי לזכות בצו שמאפשר לשמור על קשר עם הילד גם לאחר הפרידה, והכל בכפוף לעקרון העל של טובת הילד שחל בכל מקרה.

אם את או אתה נמצאים בזוגיות חד מינית והחלטת שהגיע הזמן להביא ילדים, חשוב לפנות, ביחד עם בת או בן הזוג, להתייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה ולהבין את האפשרויות העומדות בפניך בכל הנוגע לעריכת הסכם מתאים טרום השלב ההורי ולכל מקרה שלא יבוא.

הגם שזה נראה מאד לא סקסי ו"לא מתאים" בשלב הזה של מערכת היחסים, ניסיון החיים מוכיח פעם אחר פעם עד כמה צודקים אותם בני זוג שעורכים הסכמים מסודרים ביניהם בעניין חלוקת הרכוש המשותף וחשוב מכך, לגבי הסדרי הראיה של הילדים במקרה של פרידה עתידית.

מקובל להסכים שהרבה יותר קל ומהיר להגיע להסכמות בכל נושא בימים כתיקונם, בעוד שלאחר מריבה או סכסוך, כשמחליטים על גירושין ופרידה, לרוב כמות אי ההסכמות ונקודות המחלוקות רבה ונראית בלתי אפשרית לגישור.

הדברים נכונים שבעתיים כאשר חושבים על הנושא בצורה שקולה, בעת שמקבלים החלטה להביא ילדים משותפים ובמקביל מבקשים להגיע להסכמות ברורות לגבי טובת הילדים גם במקרה של פרידה.

אנחנו מזמינים אותך לפנות ולקבל ייעוץ משפטי אישי בנושא

קרא עוד
שייך לנושא:   דיני משפחה   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

ייעוץ משפטי בדיני משפחה גישור ליישוב סכסוכים התמודדות עם סכסוכים במשפחה נקודות למחשבה על משמורת ילדים הסכם ממון לשקט נפשי חלוקת רכוש בהליך גירושין עריכת צוואה לפי חוק גירושין בהליך מהיר תשלומי מזונות

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותה של עו"ד יפית ברדס-רוקח החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. אפריל 2018
"רציתי להגיד תודה לעורכת הדין יפית ברדס-רוקח ולצוות משרדה הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עו"ד יפית ברדס-רוקח בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתה של עו"ד יפית ברדס-רוקח יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורכת הדין יפית ברדס-רוקח הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

לשיחה אישית עם עו"ד יפית ברדס-רוקח בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורכת הדין יפית ברדס-רוקח:
072-3360526 פקס: 03-5757210
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת המשרד: רח' בן גוריון 1 מגדל ב.ס.ר 2 קומה 4 בני ברק.

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון