באילו מקרים ניתן יהיה לבטל סעיפי צוואה בשל הצורך להגביל את שלטון היד המתה (המצווה שהלך לעולמו) בחיים...
הגבלת שלטון היד המתה מחד ועקרון כיבוד רצון המת מאידך
ייעוץ ראשוני חינם בטלפון: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
טיפול מקצועי בכל ענייני הצוואה ופתרון סכסוכי צוואה בין יורשים: פנו אלינו
טיפול מקצועי של עו"ד בענייני צוואות
טיפול מקצועי בכל ענייני הצוואה ופתרון סכסוכי צוואה בין יורשים: פנו אלינו

הגבלת שלטון היד המתה בחיים

      07/01/2019 17:21

שלטון היד המתה או שלטון המת על החי או שלטון הרפאים, הנם כולם ביטויים שנועדו לבטא את הדילמה המשפטית לגבי השאלה כיצד יש לנהוג בהוראות צוואה שאינן בלתי חוקיות או בלתי מוסריות אך עם זאת הן מתנות את העברת הירושה ליורשים על פי הצוואה בתנאים שלמעשה מכתיבים להם כיצד לנהל את חייהם, וזאת באופן שיוצר את התחושה כאילו המת מנסה לשלוט בחייהם ממקום רבצו בקברו.

מדובר למשל בתנאים לפיהם הירושה תעבור ליורשים רק בתנאי שהם יתחתנו, או בתנאי שהם לא יתגרשו או בתנאי שהם לא יתחתנו בשנית, או בתנאי שהם יעשו הסכם ממון לפני שהם יתחתנו, או בתנאי שהם ישתקעו בישראל וכדומה.

הדילמה בעניין זה מתעוררת נוכח עקרון העל של דיני פרשנות הצוואות בארץ בדבר כיבוד רצון המת, ואשר שואף לפרש את צוואת המנוח ולקיימה באופן התואם ביותר את רצונו.

עקרון זה מחייב לכאורה לכבד את רצון המת גם כאשר הוא מתנה את הירושה בתנאים שאינם בדיוק נוחים ליורשים.

כאשר מדובר בתנאים שלכאורה כבר מתערבים יתר על המידה בחייהם של היורשים, עולה בכל זאת השאלה היכן עובר קו הגבול בין העיקרון שמצווה עלינו לכבד את רצון המת, מצד אחד, לבין הצורך להגביל את אחיזתו של המת בקרוביו החיים שנים לאחר מותו, מצד שני.

השופט ברק הגדיר זאת במילים הבאות:

"השאלה הנה, אם ראוי הוא - כעניין של מדיניות משפטית - לאפשר למצווה לשלוט על גורל עזבונו למשך זמן רב אחרי מותו. זוהי השאלה הקלאסית של "שליטת המת על החיים" (mortmias) או כוחה של "היד המתה" (mortua manus) או בלשונו של השופט י' קיסטר "שלטון הרפאים". כך נקבע על ידו בהליך רע"א 3130/05 יורשי המנוחה א.ר. ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי כמנהל עיזבון המנוחה מ.ר. ז"ל.

כפי שציין השופט ברק, הביטוי שלטון הרפאים הוטבע לראשונה בפסיקה על ידי השופט קיסטר וזאת במסגרת הליך בר"ע 108/75 גרייבר נ' גרייבר.

תיק זה עסק בצוואתו של מנוח בשם יוסף גרייבר, אשר הוריש את כל רכושו לאשתו ולשלושת בניו, מתוכם הוא הוריש לבנו גד את החלק הגדול ביותר. יחד עם זאת, האב המנוח התנה את ההורשה לבנו גד בכך שאם הוא יתגרש מאשתו, אזי הוא ינושל מהירושה וחלקו בירושה יועבר לילדיו.

ברם, גד הפר את התנאי והתגרש מאשתו וזאת אף בטרם חלפה שנה ממותו של אביו. לאחר הליך הגירושין, גרושתו הגישה תביעה להעברת חלקו לילדיהם, תביעתה התקבלה ועקב כך הוא נושל מהירושה של אביו.

גד הגיש ערעור בפני בית המשפט העליון בטענה לפיה יש לבטל את התנאי בצוואת אביו מאחר והוא פוגע בחירותו ולמעשה מכתיב לו את אורח חייו.

בית המשפט העליון דחה את ערעורו בטענה לפיה בכל צוואה קיים למעשה שלטון הרפאים של המת וכי במקרה הנדון צוואת האב לא חרגה מהמותר.

כך פסק בית המשפט בפסק דינו המרתק:

"אין לבנו של מוריש כל זכות לדרוש שאביו יצווה לו משהו ... אף אם נראית הצוואה כבלתי סבירה בעיני המתנגדות, הרי שחזקה שמשקפת היא את רצונה וכל טיעון בדבר אי סבירות הצוואה חותר למעשה תחת אותו עקרון של "כיבוד רצון המת". אין צורך לומר כי אדם רשאי לצוות את רכושו כרצונו, וחוק הירושה אף אינו מגביל את חירותו של מצווה להפלות בין ילדיו".

בית המשפט העליון חזר וקבע בהליך ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' פליציה בינשטוק כי "עקרון יסוד הוא במשפט הצוואות – והוא ראשון ומעלה בין הנעלים – כי "מצווה לקיים דברי המת". מכירים אנו בזכותו של אדם – ואדם הוא כל אחד מאיתנו – לשלוט על חלוקת נכסיו לאחר מוות, וכי על פיו יישק דבר ... נכבד רצונו של אדם בצוואתו, ויהא רצונו שרירותי, בלתי סביר, מקפח, אף אכזרי ככל שיהיה".

מקרים בהם ניתן להגביל את שלטון היד המתה

בצד עקרון כיבוד רצון המת, קיימת בכל זאת רתיעה מסויימת במסגרת חוק הירושה מרעיון שלטון המת על החי, ושאיפה להגביל אותה בנסיבות מסויימות.

כך לדוגמא, קובע סעיף 42 לחוק הירושה בדבר יורש אחר יורש, כי "המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון, השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר".

בהליך ע"א 8704/99 בן ציון נ' ההסתדרות הכללית של העובדים, הבהיר ביהמ"ש העליון כי מסעיף זה אנו למדים כי אין המוריש רשאי לקבוע קביעות עתידיות עד אין סוף, אלא הוא רשאי לצוות מה ייעשה ברכושו רק בנוגע לשני יורשים, חוץ מאשר במקרה שיורש שלישי, או יורשים נוספים שאחריו, היו בחיים בשעת עשיית הצוואה.

עוד הובהר כי סעיף זה מתייחס לשאלת גבול כוחו של המוריש לשלוט על נכסים מקברו וכי הרתיעה משלטון המת על החי Dead hand, או שלטון רפאים, מבוססת על מספר סיבות.

סיבות אלו עוסקות בעיקרן בטענות כלכליות של הפיכת נכסים לנכסים מוגבלים מבחינת עבירותם וסחרותם, ובדבר מניעת החלטות בנוגע לנכסים ומה יעשה בהם על ידי אנשים חיים, כך שגורלם של נכסים נקבע בנקודת זמן מסוימת שאינה יכולה לקחת בחשבון את מצב הדברים בעתיד.

הוראות נוספות של חוק הירושה אשר עוסקות בזכות המנוח לקבוע תנאים לקבלת הירושה במסגרת צוואתו קבועות במסגרת סעיפים 43–45 לחוק הירושה.

סעיף 43 לחוק הירושה בדבר יורש על תנאי דוחה, קובע שהמצווה רשאי לצוות שהיורש יזכה בחלקו בירושה רק בהתקיים תנאי מסויים או בהגיע מועד מסויים.

סעיף 44 לחוק הירושה, בדבר יורש על תנאי מפסיק, אשר קובע כי המצווה יחדל מלהנות מלזכות בחלקו בירושה בהתקיים תנאי מסויים או בהגיע מועד מסויים.

סעיף 45 לחוק הירושה בדבר חיובי יורש, קובע שהמצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העיזבון.

על רקע הסעיפים התעוררה בפסיקה השאלה כיצד יש לפרש הוראה בצוואה אשר מטילה על היורש חיוב כלשהו.

שאלה זו נדונה בין השאר במסגרת הליך ע"ש (י-ם) 39/84 גלעד ספרמן ואח' נ' הממונה על המרשם. תיק זה עסק בצוואה של מנוחה שהורישה דירה לבנה בתנאי שהוא לא ימכור אותה לדייר שמתגורר בה.

רצה הגורל ו-6 שנים לאחר פטירתה העביר בנה את הדירה לבנו, אשר מכר בו ביום את הדירה לדייר שהתגורר בה. מכירת הדירה באמצעות בנו של בנה של המנוחה עוררה את השאלה האם המדובר בעקיפה של החיוב שהטילה המצווה על בנה בדבר אי מכירת הדירה לדייר שמתגורר בה ולמעשה הפרה של חיוב זה.

בית המשפט קבע שיש לפרש את התנאים שמגבילים את כוחו של היורש להשתמש בנכסים שהוא מקבל בעיזבון באופן מצומצם ולא להרחיב את תחולתם.

כך נכתב בפסק הדין החשוב:

"מוטב לפרש צוואה בצורה דווקנית ולהגביל, למימדים סבירים, את שליטת המתים על החיים ... האיסורים שקבעה המנוחה – איסורים אישיים המה, ואין הם מהווים שיעבוד או הגבלה לצמיתות על זכויות הבעלות בדירות שאליהן התייחסו”.

בהתאם לכך נקבע שמכירת הדירה באמצעות בנו של היורש איננה מהווה עקיפה אסורה של התנאי שקבעה המנוחה בצוואתה.

מקרים נוספים שנדונו בפסיקה קבעו אף הם שיש לתחום ולהגביל את שליטת המתים על החיים בנסיבות מסויימות.

כך לדוגמא נקבע לגבי צוואה שבמסגרתה הוריש איש אמיד את כל רכושו הרב לאשתו השניה וזאת בתנאי שהיא לא תינשא לבן זוג אחר לאחר לכתו לעולמו וכי אם היא בכל זאת תינשא לאדם אחר, יעבור כל הרכוש שהוא הוריש לה לילדיו מנישואיו הראשונים.

כעבור 16 שנה האשה נישאה בשנית ועקב כך הגישו ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים תביעה לפיה יש להעביר אליהם את הרכוש שהוריש לה אביהם.

בית המשפט דחה את תביעתם בקובעו שיש לתחום בזמן סביר את התנאי המגביל של המנוח ולא יותר מחלוף 5 שנים לאחר פטירתו, מאחר ואין זה מוסרי לאפשר לו להגביל את זכותה לפתוח דף חדש בחייה עם בן זוג אחר וזאת עד לסוף ימיה, וזאת לאור סעיף 34 לחוק הירושה שקובע שניתן לבטל הוראת צוואה בלתי מוסרית.

במקרה אחר נדונה צוואה לפיה המנוחה הורישה את כל רכושה רק לאחת משתי בנותיה, מאחר ובתה השניה התנכרה לה בעקבות סכסוך שאירע בין המנוחה לבעלה, אבי הבנות.

יחד עם זאת, האם גם מינתה מנהלי עיזבון והורתה להם להעביר את עזבונה לאותה בת רק עם הגיעה לגיל 25 ואף זאת בתנאי שיוכח להם שהיא עצמאית דיה בגיל זה כדי לנהל לבדה את נכסי העיזבון וכן בתנאי שאין לה תנאי עם אחותה ו/או בני משפחה אחרים של האב.

בית המשפט אשר נדרש לדון בתקפות הוראה זו, קבע כי שני התנאים בדבר הגעה של הבת לגיל 25 וכן בתנאי הוכחת יכולתה העצמאית לנהל את הנכסים הנם תנאים סבירים וראויים, מאחר והם נועדו להבטיח את טובתה של הבת.

לעומת זאת, התנאי השלישי, שלמעשה מאלץ את אותה הבת לנתק את הקשר עם אחותה ולבני משפחתו של אביה וזאת לכל החיים הנו בלתי מוסרי ולכן בטל.

קראו עוד בנושא: דרכים להגן על צוואה מפני ביטולה בעתיד

קרא עוד
שייך לנושא:   צוואות   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

עריכת צוואה לפי חוק גירושין בהליך מהיר גישור ליישוב סכסוכים נקודות למחשבה על משמורת ילדים ייעוץ משפטי בדיני משפחה תשלומי מזונות התמודדות עם סכסוכים במשפחה הסכם ממון לשקט נפשי חלוקת רכוש בהליך גירושין

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותו של עו"ד שי מויאל החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. אפריל 2018
"רציתי להגיד תודה לעורך הדין שי מויאל ולצוות משרדו הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עורך דין שי מויאל בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתו של עורך דין שי מויאל יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורך הדין שי מויאל הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

לשיחה אישית עם עו"ד שי מויאל בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורך הדין שי מויאל:
072-3360526 מספר פקס: 073-3982517
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת: החרש 16, נס ציונה

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון