הליך גישור בדיני משפחה - בהחלט מומלץ!

מאחר והמדובר בסכסוכים הפורצים בין קרובי משפחה, חשוב ליישב סכסוכים אלו לא רק מבחינת הפן המשפטי המובהק, אלא גם באופן מפוייס, אשר ישאף להביא לשיקום היחסים ביניהם, כך שהם יוכלו לתקשר ביניהם ולקיים יחסים תקינים לאחר סיום ההליך.

בהקשר זה, יתרונותיו היחסיים של הליך הגישור באים לידי ביטוי באופן מובהק. וזאת כפי שיפורט להלן.

קראו בהרחבה: מתי ניתן להגיש תביעה בהתאם לחוק גישור חובה

יתרונותיו של הליך הגישור

להליך הגישור יתרונות רבים ומגוונים לעומת ניהול תיק בבית המשפט, כמפורט להלן:

הליך קצר וזול יותר - הליך בית המשפט הינו בדרך כלל הליך ממושך ומייגע, הכרוך באינספור דיונים, פגישות וישיבות בתוך כותלי בית המשפט ומחוצה לו.

דבר זה מייקר בהרבה את עלות הסכסוך מבחינת תשלום שכה"ט, וכמובן מצריך גם בזבוז של זמן יקר ואנרגיות נפשיות רבות. לעומת זאת, הליך הגישור הינו הליך קצר, מהיר וזול בהרבה. בדרך כלל הוא מצריך מספר ספור של פגישות ותו לא, ושכ"ט המגשר נחלק באופן שווה על ידי הצדדים.

פתרון מוסכם - מטרת ההליך בית המשפט הינה בראש ובראשונה להכריע בין העמדות המתנגשות של הצדדים. כלומר, להעדיף עמדה אחת על פני השניה. לעומת זאת, מטרת הליך הגישור לגשר בין העמדות הללו, לפייס בין הצדדים, ולהביאם לפתרון שיוסכם על שניהם, מבלי לנקוט עמדה חד צדדית לטובת מי מהצדדים.

ניסיון החיים מלמד כי צדדים שהגיעו להסכמה בהליך גישור, במקרה של גירושין או סכסוך צוואה לדוגמא, מרגישים הרבה יותר טוב עם עצמם ולו בגלל שהתפשרו והגיעו להסכמות ללא מלחצה מיותרת עם בן או בת משפחה.

סיום הסכסוך - מטבע הדברים, מאחר שהליך בית המשפט מעדיף עמדה אחת על פני השניה, רבים הסיכויים יחסית שהצד שעמדתו לא התקבלה באופן שהוא חש שנגרם לו עוול, יגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט בערכאה הראשונה.

כתוצאה מכך עלולים הצדדים להיגרר לעוד ועוד הליכים משפטיים ארוכים ומייגעים, ותוך בזבוז ניכר של זמן, כסף, ואנרגיות נפשיות. לעומת זאת, הפתרון המוסכם אליו מגיעים במסגרת הליך הגישור, מבטיח ברוב המקרים את סופיות הסכסוך בין הצדדים, ולשביעות רצון שניהם.

גמישות ויצירתיות - הליך בית המשפט הינו הליך נוקשה יחסית, מאחר והוא כפוף להוראות סדרי הדין והראיות. כמו כן, שופטי בתי המשפט כבולים בפסיקתם להוראות הדין המהותי.

לעומת זאת, הליך הגישור הינו בלתי פורמאלי, אשר פטור מסדרי הדין והראיות, וכן אינו כפוף לדין המהותי בהכרח. דבר זה מאפשר לצדדים להגיע לפתרונות יצירתיים וגמישים אשר חורגים מהוראות החוק היבש.

יחסים נאותים בין הצדדים - הליך משפטי המתנהל בבית המשפט, עלול לעתים להעמיק את התהום הפעורה בין הצדדים. שכן לא פעם, ובמיוחד בהליכי גירושין, נוטים הצדדים להחריף עוד יותר את היחסים הקשים ביניהם, על ידי נקיטת פעולות סרק שנועדו להשחיר את פני הצד השני בפני בית המשפט, כגון הגשת תלונות שווא במשטרה וכו.

לעומת זאת, במסגרת הליך הגישור, הצדדים מצווים ומשתדלים להתנהג בצורה תרבותית ומכובדת זה כלפי זה, על מנת להגיע לפשרה מוסכמת ביניהם.

קשר ישיר בין הצדדים - אופיו הנוקשה והמרוחק יחסית הליך בית המשפט איננו מעודד את הצדדים לתקשר ביניהם באופן ישיר. לעומת זאת, הליך הגישור נועד במכוון להפגיש בין הצדדים, ולהגיע לפתרון מוסכם באופן ישיר.

כתוצאה מכך, הליך הגישור מאפשר ומעודד את הצדדים להביע את עמדותיהם בצורה חופשית וגלויה, תוך פתחון הלב.

המגע הישיר בין הצדדים עשוי גם לסייע להם לפרוק את כל המתחים והתסכולים הקיימים ביניהם. כתוצאה מכך עשוי הליך הגישור לא רק לפתור מבחינה משפטית את הסכסוך בין הצדדים, אלא גם להביא לשיקום יחסיהם, באופן שיאפשר להם לתקשר ולקיים יחסים תקינים גם לאחר סיום ההליך. דבר זה נחוץ במיוחד כאשר המדובר בתיקי גירושין בהם יש לצדדים ילדים משותפים.

חסיון וסודיות - הליך הגישור הינו חסוי וסודי. לפיכך, במידה והליך הגישור הופסק מסיבה כלשהי, לא ניתן לחשוף את תוכנו. יתרה מכך: במידה וההליך הופסק לצורך העברת או החזרת התיק לבית המשפט, לא ניתן לחשוף בפני בית המשפט מידע שנמסר במהלך הגישור. חסיון ההליך מבטיח גם שהוא יתנהל באופן פתוח וחופשי מלחצים מיותרים.

מעבר לכך, הסכם גישור יכול לקבל תוקף של פסק דין מבלי שתוכנו יתפרסם ומבלי ש"הכביסה המלוכלכת" של הצדדים המתדיינים תפורסם לעולם.

הליך וולונטרי - בניגוד להליך בית המשפט, הליך הגישור הינו הליך וולונטרי אשר אינו מחייב את הצדדים, אלא עד לאחר חתימתם על הסכם הגישור. לפיכך, כל אחד מהצדדים רשאי בכל שלב במהלך הגישור להודיע כי הוא איננו מעוניין עוד להמשיך בהליך הגישור, וזאת אף מבלי כל צורך לנמק זאת.

כיצד מתנהל הליך הגישור הלכה למעשה?

הפניה לגישור במסגרת הליך גירושין כולה להתקיים או בטרם פנו הצדדים לבית המשפט, או לאחר שהם כבר פנו לבית המשפט. לא פעם בית המשפט יוזם בעצמו את העברת התיק למסלול גישור ומציע זאת לצדדים, במידה והוא נוכח כי הם בשלים ומתאימים לכך.

כמו בכל הליך משפטי, גם הצלחת הליך הגישור תלויה רבות באיכויותיו וכישוריו של המגשר. עקרונית, אין חובה שהמגשר יהיה עורך דין המנוסה בדיני משפחה או אף עורך דין בכלל.

אולם, למותר לציין כי אם רוצים להבטיח את הצלחת ההליך, חשוב מאד שהמגשר יהיה לא רק עורך דין אלא גם ובעיקר עורך דין המתמחה באופן ספציפי בדיני המשפחה.

ראוי להבין כי רק עורך דין המתמצא בנבכי החוק והפסיקה יוכל באמת לזכות באמון הצדדים, לגרום לכך שהם יסמכו עליו ועל הידע המקצועי שלו, ולהביאם לפשרה מוסכמת והוגנת.

בנוסף לבקיאות ולנסיון בדיני משפחה חשוב שהמגשר יהיה גם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, ובעל ניסיון וכישורים בניהול מו"מ רגישים ובעייתיים.

הליך הגישור עצמו הינו כאמור הליך קצר ומהיר יחסית, אשר בדרך כלל מתנהל בפורמט הבא:

הפגישה הראשונה מתקיימת בנוכחות שני הצדדים יחדיו, במטרה לשמוע את טענותיהם ולברר את מידת נכונותם ובשלותם להגיע לפשרה במסגרת הליך הגישור.

שתי הפגישות הבאות מיועדות למפגשי המגשר עם כל אחד מהצדדים בנפרד. בפגישות הלו, כל אחד מהצדדים מביע את טענותיו באופן חופשי וגלוי, ומבלי לחשוש כיצד הדבר יתקבל על ידי הצד השני.

לבסוף המגשר מקיים פגישה נוספת, שוב בנוכחות שני הצדדים, וזאת במטרה להגיע לפתרון שיהיה מסוכם על שניהם באופן מלא.

בתום פגישה זו המגשר מנסח את ההסכם שגובש בין הצדדים, ומגישו בשם הצדדים לאישור בית המשפט לקבלת תוקף כשל פסק דין.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!