גירושין לאחר נישואים אזרחיים

נכון להיום בדרך כלל לא ניתן לערוך בארץ נישואים אזרחיים כי אם רק בחו"ל. יחד עם זאת, המדינה מכירה פורמאלית בנישואים אזרחיים שנעשו בחו"ל.

לשם כך על בני הזוג שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל לפנות למשרד הפנים עם שובם ארצה, ולבקש לשנות את הסטטוס האישי בתעודות הזהות שלהם ל-נשוי / נשואה בהסתמך על תעודת הנישואין שלהם מחו"ל.

עם שינוי הסטטוס כאמור הם יחשבו כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין.

ומה קורה כאשר הנישואים האזרחיים עולים על שרטון ובני הזוג מבקשים להתגרש? האם גם לשם גירושין עליהם לפתוח בהליכים אזרחיים?

במקרה כזה יש להבדיל בין מקרה בו שני בני הזוג הינם בני אותה הדת, לבין מקרה בו בני הזוג הינם בני דתות שונות. בסקירה שלפניך נעסוק במקרה בו שני בני הזוג הינם יהודיים, ובמקרה בו רק אחד מהם הינו יהודי, אולם העקרונות רלוונטיים לגבי בני כל הדתות המוכרות בארץ.

במקרה הראשון, כאשר שני בני הזוג שנישאו בנישואים אזרחיים הינם יהודיים, אזי בניגוד אולי למה שמקובל לחשוב, יהא גם עליהם לנהל הליך גירושין כדין וזאת באמצעות בית הדין הרבני.

כלומר, מבחינת ההלכה לא משנה באיזה אופן בני הזוג נישאו, בין אם בטקס דתי כדת משה בישראל ובין אם בטקס אזרחי, עדיין ובכל מקרה, על מנת להתגרש כדת וכדין יהא עליהם להתגרש במסגרת בית הדין הרבני.

עם זאת קיים הבדל בעניין זה באשר לאופן הליך הגירושין, אשר נובע מהסיבה בגינה בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים.

במידה ובני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים מתוך אידיאולוגיה ובחירה, הליך הגירושין הינו פשוט יותר, וזאת ללא צורך לקיים את כל הלכות הגירושין אשר חלות על נישואים דתיים.

כתוצאה מכך, בני הזוג יכולים להתגרש באמצעות קבלת פסק דין לגירושין בלבד ללא צורך במתן גט. לשם קבלת פסק הדין די בכך שבני הזוג יביעו בפני בית הדין את רצונם להתגרש, וכן יוכיחו שאין סיכוי לקיום שלום בית ביניהם.

כלומר, אין צורך במתן גט, אין צורך בהסכמה ואין צורך בהוכחת קיומה של עילת גירושין וכדומה.

לעומת זאת במידה ובני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים מתוך אילוץ וכורח, אזי מבחינת ההלכה הם נחשבים כספק נשואים דבר אשר מצריך מתן גט לחומרא.

כלומר, מבחינה הלכתית רואים בהם כבני זוג נשואים לכאורה ועל כן, על מנת להתגרש כדין חלים עליהם כל הלכות הגירושין אשר חלות על נישואים דתיים, לרבות בכל הקשור למתן הגט, הוכחת קיום עילת גירושין לכפיית הגט וכדומה.

יחד עם זאת, במקרים קיצוניים בהם אין אפשרות לסידור הגט, עקב היעלמו של אחד הצדדים או סרבנות בלתי מוצדקת למתן הגט, אזי בית הדין ישקול את אפשרות התרת הנישואין ללא מתן גט, וזאת לאחר בחינה מדוקדקת של הדרך בה נערכו הנישואים האזרחיים.

במקרה השני, כאשר רק אחד מבני הזוג שנישאו בנישואים אזרחיים הנו יהודי אזי לא יהא עליהם לנהל הליך גירושין, כי אם הליך להתרת נישואין, וזאת בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית), תשכ"ט-1959.

לשם כך יש להגיש תביעה בפני בית המשפט לענייני משפחה בצירוף מסמכים שונים, כגון תצהירים, טפסים, תעודת נישואין ועוד.

במידה ואי יהדותו של בן הזוג הזר הינה ודאית לחלוטין, יבוצע הליך התרת הנישואין במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, מאחר וההלכה איננה מכירה בנישואים בין יהודי לבין מי שאיננו יהודי.

אולם במידה וקיים ספק לגבי אי יהדותו של בן הזוג הזר, כך שיתכן שהוא אולי בכל זאת יהודי, יפנה בית המשפט את בקשת התרת הנישואין לבית הדין הרבני הגדול על מנת שהוא יכריע בעניין זה, ויקבע האם יש צורך בהתרת נישואין או בגירושין וזאת כדי לא לפגוע בסיכוייו להינשא מחדש.

במידה ובית הדין הרבני הגדול יסבור כי אי היהדות של בן הזוג הזר איננה ודאית, אזי הוא יורה על הצורך בעריכת טקס גירושין באמצעות בית הדין הרבני.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!