×
רוצה להיפגש עם עורך דין מבלי לצאת מהבית?
לאור המצב בישראל ועל מנת לאפשר לך להמשיך ולקבל שירות משפטי מעולה, תוך שמירה על בריאותך ועל בריאות הציבור, משרד גוטמן צברי מפעיל שירות דיגיטלי אישי ומתקדם.
מהיום ניתן לנהל פגישת וידיאו עם עורך דין ממשרדנו, להתייעץ ולקבל תשובות - מבלי לצאת מהבית!
לקבלת מידע נוסף ותיאום פגישת וידאו פני/ה אלינו:
שלח פרטים
בית הדין הרבני הגדול הורה לשלול דמי כתובה מאישה שהסתירה מידע לגבי בעיות נפשיות מהן סבלה לפני השידוך, כאשר הדבר נוגד את כללי ההלכה היהודית...
שלילת דמי כתובה מחרדית שהסתירה את בעיותיה הנפשיות בעת השידוך
לוגו דיני משפחה בכבוד הדדי
ייעוץ עורך דין בטלפון: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
רגע לפני שמתגרשים חשוב לגבש אסטרטגיה שתתאים בדיוק לך: פנו אלינו
גירושין עם עורך דין מנוסה
רגע לפני שמתגרשים חשוב לגבש אסטרטגיה שתתאים בדיוק לך: פנו אלינו

הסתרת מידע על בעיות נפשיות בעת השידוך

      17/06/2020 12:29

ככלל, על מנת שבעל יהיה פטור מתשלום דמי הכתובה לאשה במהלך הגירושים, עליו להוכיח שקיימת עילה ספציפית אשר לפי ההלכה פוטרת אותו מתשלום דמי הכתובה.

מדובר, למשל, בעילות כגון בגידה, מרידה / סירוב לקיים חיי אישות, וכן טענה בדבר קיום מום חמור אצל האשה, אשר מקשה על קיום יחסים נורמליים בין בני הזוג, או מום שהוסתר מהבעל לפני הנישואים, והוא לא יכול היה לדעת עליו.

בהקשר זה התעוררה השאלה כיצד יש לסווג בעיה נפשית מסויימת של אשה, שהוסתרה מהבעל במהלך הליך השידוך המקובל בחברה החרדית, כמום אשר מצדיק מתן פטור מתשלום דמי הכתובה או לאו.

בפסק הדין שניתן ביום 5.3.2020 בתיק 1127602-5 פלוני נ' פלונית קבע בית הדין הרבני הגדול שהסיווג של בעיה נפשית שעולה כדי עילת מום שמקנה פטור מתשלום דמי כתובה בחברה החרדית, לא יקבע לפי השאלה האם אותה בעיה נפשית הוגדרה באופן קליני כמחלת נפש לפי חוות דעת פסיכיאטרית, אלא לפי השאלה האם בעיה זו נחשבת בחברה החרדית כמום שהיה על האשה לספר עליו לבעל במהלך השידוך, והאם הבעל היה מסרב להמשיך בהליך השידוך ולהינשא לאשה במידה ונודע לו על כך.

בסקירה שלפניך נסביר את פסיקתו המעניינת של בית הדין הרבני הגדול ומשמעותה כלפי נשים וגברים שנמצאים לפני שידוך, בעיקר בקרב המגזר הדתי.

פרידה וגירושין: דיון משפטי בנושא הסתרת המידע

תיק זה עסק בשני בני זוג חרדיים שנישאו בשידוך, כמקובל במגזר זה, כאשר רק במהלך ימי שבע הברכות, שנחגגים בשבוע שלאחר החתונה, התברר לבעל שהאשה סבלה לפני השידוך מבעיות נפשיות מסויימות שגרמו לה לחרדת מגע, בעטיין היא קיבלה במשך שנתיים טיפול פסיכולוגי, כמו גם כדורים פסיכיאטריים נוגדי חרדה ודיכאון, אותם היא הפסיקה ליטול רק שבועיים לפני הנישואין.

בעקבות זאת עזב הבעל את האשה באופן מיידי והם התגרשו מתוך הסכמה שהכתובה, שנקבעה בסך של 52,000$ תידון בנפרד ולאחר הגירושין.

המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים לגבי הכתובה עסקה בשאלה האם הבעיות הנפשיות של האשה עולות כדי טענת מום שמצדיק את שלילת תשלום דמי הכתובה מהאשה, או לאו.

האשה טענה שהיא זכאית לתשלום דמי הכתובה, מאחר שבמהלך שבע הברכות היא סיפרה לבעל שבעבר היו לה חרדות ממגע, בגינן היא טופלה בעבר בכדורים, אולם כיום מצבה הנפשי תקין.

כראיה הציגה האשה שתי חוות דעת פסיכיאטריות, אחת מטעם מומחית מטעם בית המשפט והשניה מטעם הפסיכיאטרית שטיפלה בה, אשר קבעו שאין לה כלל מחלות נפש, אלא רק קשיים שנבעו ממשקעי העבר, שטופלו והסתיימו.

בהמשך לכך האשה טענה כי היא זכאית לקבל את דמי הכתובה ודרשה לחייב את הבעל בתשלום מלוא דמי הכתובה.

הבעל טען שהוא פטור מתשלום דמי הכתובה, מאחר שהאשה עדיין סובלת מבעיות נפשיות, בגינן אף הומלץ לה להימנע מכניסה להריון. עוד טען הבעל שלחוות הדעת הפסיכיאטריות אין כל ערך, מאחר שהן הוזמנו ושולמו על ידי האשה, מה גם שגם הן מפרטות מגוון בעיות נפשיות חמורות שיש לה, כגון התקפי חרדה, תנודות במצבי הרוח, משקעים מהעבר ועוד.

בית הדין הרבני האזורי קבע, בהסתמך על שתי חוות הדעת הפסיכיאטריות, שלא הוכח כלל שהאשה הנה חולת נפש, אלא שהיא סבלה רק ממצוקה נפשית זמנית וחולפת ממנה היא נרפאה, ואין חשש שהיא תחזור לקדמותה, על כן על הבעל לשלם לאשה את דמי הכתובה.

דעת הרוב קבעה שעל הבעל לשלם לאשה את מלוא דמי הכתובה ואילו דעת המיעוט קבעה שעליו לשלם לה רק שני שליש מדמי הכתובה, משום שגם אם מדובר בבעיה נפשית זמנית, היה על האשה בכל זאת לספר עליה לבעל במהלך השידוך.

מה נחשב בחברה החרדית למום שמצריך גילוי?

הבעל לא ויתר והגיש ערעור על פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בפני בית הדין הרבני הגדול, שקיבל את הערעור בקובעו שהבעל הוכיח קיומה של עילת מום שמקנה לו פטור מתשלום דמי כתובה לאשה.

בית הדין הגדול הבהיר שהוא אינו חולק כלל על חוות הדעת הפסיכיאטריות שקבעו שהאשה אינה חולת נפש ושאין לו ספק שהיא אינה חולת נפש, אלא שקביעתו מנומקת במישור העובדתי ובהתאמה לחברה, לרקע ולסביבה החרדית שבהם הצדדים חיים, ובדרך הנהוגה והמקובלת שבה צדדים שכאלה נכנסים לקשר מחייב של אירוסין ונישואין.

כלומר, השאלה שעומדת לדיון בתיק זה, אינה האם התנהגות מסוימת מוגדרת מההיבט הקליני כמחלת נפש או לא, אלא האם מצבה הנפשי של האישה טרם הנישואין, כפי שהיה, והטיפול האינטנסיבי שקיבלה, שבו שולב טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי במשך כשנתיים רצופות, נחשב כמום בחברה החרדית, שהיה עליה לספר עליו לבעל.

עוד נקבע שככלל, חרדת מגע מהווה הפרעה ומכשול גדול בחיי האישות, שהנם אחד היסודות העיקריים של חיי הנישואין.

ברם, מחוות הדעת עולה שהטיפול התרופתי של האשה בחרדת המגע שלה הופסק לפני הנישואים רק בגלל שהיא ביקשה שלא להיכנס לנישואין כשהיא נוטלת תרופות, דבר שמהווה הוכחה לכך שבחברה החרדית טיפול תרופתי מסוג זה אכן נחשב כמום.

בנוסף, חוות הדעת אינן מבטיחות שהאשה נרפאה לחלוטין מחרדת המגע ושאין שום חשש שהיא לא תשוב ותתפרץ בהמשך, זאת בניגוד לקביעת בית הדין האזורי.

בית הדין הגדול הוסיף והדגיש שבחברה החרדית הנישואים מבוססים על הליך השידוך ולא על היכרות ארוכת טווח בין הצדדים.

במסגרת הליך השידוך מוגשות הצעות שידוך למטרת נישואין לכל צד בנפרד, כאשר לאחר מכן כל צד עורך בירור נרחב ומעמיק על הצד השני ועל משפחתו, שכולל גם בירור יסודי על עברו ומצבו הרפואי.

אם הבירור עולה יפה ומגיעים למסקנה שההצעה מתאימה להמשך הקשר, יוביל הדבר אחר כך לכמה פגישות היכרות קצרות בין הצדדים ולבסוף לנישואין.

כלומר, שידוך מסוג זה שיוצא אל הפועל מבוסס בעיקרו על בירור מקיף מקדים, אמון הדדי והתרשמות כללית המושגת על ידי כמה פגישות קצרות.

לפיכך, גם אם מבחינה רפואית אשה שנוטלת תרופות פסיכיאטריות במשך שנתיים רצופות לפני הנישואין, אינה בהכרח חולת נפש עדיין, לפי המקובל ולנורמות שיש בחברה החרדית, אין ספק שמבחינה הלכתית, מדובר במום שיש לדווח עליו לצד שכנגד ולקבל את הסכמתו במהלך השידוך ולפני האירוסים.

במקרה דנן מדובר בבחור צעיר ובריא, שזו היתה לו הצעת השידוך הראשונה שקיבל ואין ספק שלו האשה היתה מספרת לו על מצבה הנפשי והטיפול הנפשי והתרופתי שהיא קיבלה במשך שנתיים לפני היכרותם, הוא לא היה מוכן להינשא לה.

העובדה שהוא עזב אותה מיד לאחר שנודע לו על כך וכבר במהלך שבע הברכות, מהווה ראיה קריטית לכך.

הקריטריונים להוכחת קיומה של עילת מום

לסיכום, בית הדין הרבני הגדול קבע שהמדדים להגדרת מום כעילה שמקנה פטור מתשלום דמי כתובה הנם כדלקמן:

  • האם רוב בני האדם מאותה קבוצה חברתית שאליה משתייכים הצדדים, לפי הנורמות המקובלות אצלם, היו מקפידים על כגון זה?
  • אם הנתונים היו נודעים להם לפני האירוסין, האם הם היו מסכימים להמשיך את ההליך ולבסוף להינשא?

במקרה דנן, אין ספק שבחברה החרדית היו מקפידים בעניין זה ולא היו מסכימים להמשיך בהליך השידוך ולהינשא.

לפיכך, ברור שבחברה החרדית מצבה של האשה עונה להגדרה ההלכתית של מום, ומאחר שהבעל לא ידע על כך קודם לאירוסין ולנישואין והאישה לא סיפרה לו על כך, אין מקום לחייבו בתשלום דמי הכתובה.

קראו עוד: האם צריך לשלם את הכתובה גם אם הסכום מופרז?

קרא עוד
שייך לנושא:   גירושין   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews


קראו את ההמלצות עלינו:
"כשצריך לפרגן: תודה ענקית לעורכת הדין גיטי גוטמן, שליוותה אותי בתהליך הגירושין המורכב שעברתי ובפירוק העסק המשפחתי. עורכת הדין גוטמן התנהלה בצורה מקצועית, נתנה יחס אישי והובילה אותי למחוזות של שקט נפשי"
לילי ס. אוגוסט 2019
"תודה מיוחדת לעו"ד גלית צברי, שפתרה סכסוך משפחתי על ירושת אבינו המנוח, למרות חילוקי דעות שאיימו לפרק את המשפחה ולמרות הקשיים והמהמורות שהיו בדרכנו. אחרי 4 וחצי חודשים נושא הירושה הוסדר על הצד הטוב יותר"
עמי א. ספטמבר 2019
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכות עורכת הדין במשרד גוטמן צברי החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. אפריל 2019
"רציתי להגיד תודה לעו"ד גיטי גוטמן ולצוות משרדה הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2019
"הגענו למשרד עורכות דין גוטמן צברי בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתן של עורכות הדין במשרד יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2018
"גלית היקרה: תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2018
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עו"ד גיטי גוטמן הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2018

לשיחת ייעוץ אישית בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת של עו"ד מנוסה? פנה/י אלינו:
072-3360526
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת: דרך בגין 144א ת"א

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון