ככלל, על מנת שבעל יהיה פטור מתשלום דמי הכתובה לאשה במהלך הגירושים, עליו להוכיח שקיימת עילה ספציפית אשר לפי ההלכה פוטרת אותו מתשלום דמי הכתובה.
מדובר, למשל, בעילות כגון בגידה, מרידה / סירוב לקיים חיי אישות, וכן טענה בדבר קיום מום חמור אצל האשה, אשר מקשה על קיום יחסים נורמליים בין בני הזוג, או מום שהוסתר מהבעל לפני הנישואים, והוא לא יכול היה לדעת עליו.
בהקשר זה התעוררה השאלה כיצד יש לסווג בעיה נפשית מסויימת של אשה, שהוסתרה מהבעל במהלך הליך השידוך המקובל בחברה החרדית, כמום אשר מצדיק מתן פטור מתשלום דמי הכתובה או לאו.
בפסק הדין שניתן ביום 5.3.2020 בתיק 1127602-5 פלוני נ' פלונית קבע בית הדין הרבני הגדול שהסיווג של בעיה נפשית שעולה כדי עילת מום שמקנה פטור מתשלום דמי כתובה בחברה החרדית, לא יקבע לפי השאלה האם אותה בעיה נפשית הוגדרה באופן קליני כמחלת נפש לפי חוות דעת פסיכיאטרית, אלא לפי השאלה האם בעיה זו נחשבת בחברה החרדית כמום שהיה על האשה לספר עליו לבעל במהלך השידוך, והאם הבעל היה מסרב להמשיך בהליך השידוך ולהינשא לאשה במידה ונודע לו על כך.
בסקירה שלפניך נסביר את פסיקתו המעניינת של בית הדין הרבני הגדול ומשמעותה כלפי נשים וגברים שנמצאים לפני שידוך, בעיקר בקרב המגזר הדתי.
תיק זה עסק בשני בני זוג חרדיים שנישאו בשידוך, כמקובל במגזר זה, כאשר רק במהלך ימי שבע הברכות, שנחגגים בשבוע שלאחר החתונה, התברר לבעל שהאשה סבלה לפני השידוך מבעיות נפשיות מסויימות שגרמו לה לחרדת מגע, בעטיין היא קיבלה במשך שנתיים טיפול פסיכולוגי, כמו גם כדורים פסיכיאטריים נוגדי חרדה ודיכאון, אותם היא הפסיקה ליטול רק שבועיים לפני הנישואין.
בעקבות זאת עזב הבעל את האשה באופן מיידי והם התגרשו מתוך הסכמה שהכתובה, שנקבעה בסך של 52,000$ תידון בנפרד ולאחר הגירושין.
המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים לגבי הכתובה עסקה בשאלה האם הבעיות הנפשיות של האשה עולות כדי טענת מום שמצדיק את שלילת תשלום דמי הכתובה מהאשה, או לאו.
האשה טענה שהיא זכאית לתשלום דמי הכתובה, מאחר שבמהלך שבע הברכות היא סיפרה לבעל שבעבר היו לה חרדות ממגע, בגינן היא טופלה בעבר בכדורים, אולם כיום מצבה הנפשי תקין.
כראיה הציגה האשה שתי חוות דעת פסיכיאטריות, אחת מטעם מומחית מטעם בית המשפט והשניה מטעם הפסיכיאטרית שטיפלה בה, אשר קבעו שאין לה כלל מחלות נפש, אלא רק קשיים שנבעו ממשקעי העבר, שטופלו והסתיימו.
בהמשך לכך האשה טענה כי היא זכאית לקבל את דמי הכתובה ודרשה לחייב את הבעל בתשלום מלוא דמי הכתובה.
הבעל טען שהוא פטור מתשלום דמי הכתובה, מאחר שהאשה עדיין סובלת מבעיות נפשיות, בגינן אף הומלץ לה להימנע מכניסה להריון. עוד טען הבעל שלחוות הדעת הפסיכיאטריות אין כל ערך, מאחר שהן הוזמנו ושולמו על ידי האשה, מה גם שגם הן מפרטות מגוון בעיות נפשיות חמורות שיש לה, כגון התקפי חרדה, תנודות במצבי הרוח, משקעים מהעבר ועוד.
בית הדין הרבני האזורי קבע, בהסתמך על שתי חוות הדעת הפסיכיאטריות, שלא הוכח כלל שהאשה הנה חולת נפש, אלא שהיא סבלה רק ממצוקה נפשית זמנית וחולפת ממנה היא נרפאה, ואין חשש שהיא תחזור לקדמותה, על כן על הבעל לשלם לאשה את דמי הכתובה.
דעת הרוב קבעה שעל הבעל לשלם לאשה את מלוא דמי הכתובה ואילו דעת המיעוט קבעה שעליו לשלם לה רק שני שליש מדמי הכתובה, משום שגם אם מדובר בבעיה נפשית זמנית, היה על האשה בכל זאת לספר עליה לבעל במהלך השידוך.
הבעל לא ויתר והגיש ערעור על פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בפני בית הדין הרבני הגדול, שקיבל את הערעור בקובעו שהבעל הוכיח קיומה של עילת מום שמקנה לו פטור מתשלום דמי כתובה לאשה.
בית הדין הגדול הבהיר שהוא אינו חולק כלל על חוות הדעת הפסיכיאטריות שקבעו שהאשה אינה חולת נפש ושאין לו ספק שהיא אינה חולת נפש, אלא שקביעתו מנומקת במישור העובדתי ובהתאמה לחברה, לרקע ולסביבה החרדית שבהם הצדדים חיים, ובדרך הנהוגה והמקובלת שבה צדדים שכאלה נכנסים לקשר מחייב של אירוסין ונישואין.
כלומר, השאלה שעומדת לדיון בתיק זה, אינה האם התנהגות מסוימת מוגדרת מההיבט הקליני כמחלת נפש או לא, אלא האם מצבה הנפשי של האישה טרם הנישואין, כפי שהיה, והטיפול האינטנסיבי שקיבלה, שבו שולב טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי במשך כשנתיים רצופות, נחשב כמום בחברה החרדית, שהיה עליה לספר עליו לבעל.
עוד נקבע שככלל, חרדת מגע מהווה הפרעה ומכשול גדול בחיי האישות, שהנם אחד היסודות העיקריים של חיי הנישואין.
ברם, מחוות הדעת עולה שהטיפול התרופתי של האשה בחרדת המגע שלה הופסק לפני הנישואים רק בגלל שהיא ביקשה שלא להיכנס לנישואין כשהיא נוטלת תרופות, דבר שמהווה הוכחה לכך שבחברה החרדית טיפול תרופתי מסוג זה אכן נחשב כמום.
בנוסף, חוות הדעת אינן מבטיחות שהאשה נרפאה לחלוטין מחרדת המגע ושאין שום חשש שהיא לא תשוב ותתפרץ בהמשך, זאת בניגוד לקביעת בית הדין האזורי.
בית הדין הגדול הוסיף והדגיש שבחברה החרדית הנישואים מבוססים על הליך השידוך ולא על היכרות ארוכת טווח בין הצדדים.
במסגרת הליך השידוך מוגשות הצעות שידוך למטרת נישואין לכל צד בנפרד, כאשר לאחר מכן כל צד עורך בירור נרחב ומעמיק על הצד השני ועל משפחתו, שכולל גם בירור יסודי על עברו ומצבו הרפואי.
אם הבירור עולה יפה ומגיעים למסקנה שההצעה מתאימה להמשך הקשר, יוביל הדבר אחר כך לכמה פגישות היכרות קצרות בין הצדדים ולבסוף לנישואין.
כלומר, שידוך מסוג זה שיוצא אל הפועל מבוסס בעיקרו על בירור מקיף מקדים, אמון הדדי והתרשמות כללית המושגת על ידי כמה פגישות קצרות.
לפיכך, גם אם מבחינה רפואית אשה שנוטלת תרופות פסיכיאטריות במשך שנתיים רצופות לפני הנישואין, אינה בהכרח חולת נפש עדיין, לפי המקובל ולנורמות שיש בחברה החרדית, אין ספק שמבחינה הלכתית, מדובר במום שיש לדווח עליו לצד שכנגד ולקבל את הסכמתו במהלך השידוך ולפני האירוסים.
במקרה דנן מדובר בבחור צעיר ובריא, שזו היתה לו הצעת השידוך הראשונה שקיבל ואין ספק שלו האשה היתה מספרת לו על מצבה הנפשי והטיפול הנפשי והתרופתי שהיא קיבלה במשך שנתיים לפני היכרותם, הוא לא היה מוכן להינשא לה.
העובדה שהוא עזב אותה מיד לאחר שנודע לו על כך וכבר במהלך שבע הברכות, מהווה ראיה קריטית לכך.
לסיכום, בית הדין הרבני הגדול קבע שהמדדים להגדרת מום כעילה שמקנה פטור מתשלום דמי כתובה הנם כדלקמן:
במקרה דנן, אין ספק שבחברה החרדית היו מקפידים בעניין זה ולא היו מסכימים להמשיך בהליך השידוך ולהינשא.
לפיכך, ברור שבחברה החרדית מצבה של האשה עונה להגדרה ההלכתית של מום, ומאחר שהבעל לא ידע על כך קודם לאירוסין ולנישואין והאישה לא סיפרה לו על כך, אין מקום לחייבו בתשלום דמי הכתובה.
קראו עוד: האם צריך לשלם את הכתובה גם אם הסכום מופרז?
קראו אודות משרד עורכי הדין המוביל בישראל ומתמחה בדיני משפחה וגירושין.
קרא/י עוד..בית הדין הרבני הבהיר ופירש את הקריטריונים הנדרשים לצורך אישור ההסכם
קרא/י עוד..מציאות החיים מוכיחה לנו בכל פעם כי רק עו"ד מעולה ינסח עבורך את ההסכם הראוי!
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני חייבים לאשר כל הסכם גירושין תקף!
קרא/י עוד..על בית המשפט ובית הדין הרבני חובה לוודא עם הצדדים לפני אישור הסכם גירושין!
קרא/י עוד..כיצד יפסוק בית המשפט בבואו לפרש הסכם גירושין חתום, שקיבל תוקף של פסק דין?
קרא/י עוד..על האם להעביר דירה לילדים לאחר מותה - האם תנאי זה תקף ואינו סותר את החוק?
קרא/י עוד..פסק דין חשוב של בית הדין הרבני, בתביעת גירושין בה ייצגנו את הבעל. פסק הדין המלא
קרא/י עוד..הכירו את האפשרות לבטל ולהפסיק את תשלום המזונות לאישה שהנה סרבנית גט...
קרא/י עוד..דיון בהחלטת בית הדין הרבני לכפות גט על אישה עקב התנהלותה הקיצונית בהליך...
קרא/י עוד..פסק דין נדיר, חשוב ומעניין של בית הדין הרבני חייב אישה לתת גט לבעלה העגון...
קרא/י עוד..כלים מעשיים שיעזרו לך לנסות ולהציל את חיי הנישואין ולמנוע פרידה וגירושין...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני דחה תביעת אשה לחלקה בדירת ירושה ותשלום דמי כתובה...
קרא/י עוד..באילו מקרים האשה יכולה לתבוע תשלום של של דמי הכתובה? בית הדין הרבני הכריע...
קרא/י עוד..התחייבת לעבור בדיקה והפרת את ההתחייבות? זה יכול לעלות הרבה כסף...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק בתביעת גירושין, בה הוכח כי הבעל בגד באשתו...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני דחה טענות הבעל למעשה כיעור וכי האשה עוברת על הדת היהודית...
קרא/י עוד..בני זוג יהודים יכולים לבחור להתגרש בבית הדין הרבני ולפי העילות הקבועות בהלכה...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני חייב את הבעל לתת לאשתו גט מיידי בעילת מאיסות!
קרא/י עוד..בית הדין הרבני חייב בעל אלים ומסוכן לתת גט מיידי בשל פיקוח נפש וסכנה אמיתית...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני קבע כי עילת המיאוס משמשת כעילה עצמאית לתביעת הגירושין...
קרא/י עוד..למרות שההסכם קיבל תוקף של פסק דין, עדיין ניתן לפעול לצורך ביטולו בבית המשפט
קרא/י עוד..הגרוש תבע לבטל את הסכם הגירושין ובית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו!
קרא/י עוד..יותר ויותר זוגות מוצאים את עצמם בפתיחת הליכי גירושין בשל משבר הקורונה...
קרא/י עוד..מה הם הגורמים שמובילים יותר ויותר זוגות דתיים לפירוק התא המשפחתי וגירושין?
קרא/י עוד..