חזקת הגיל הרך מנציחה את הפערים בין המינים, ולכן עולה השאלה האם לא הגיע הזמן להתקדם...
ביטול חזקת הגיל הרך - האם באמת הגיע הזמן לעשות שינוי?
לוגו דיני משפחה בכבוד הדדי
ייעוץ ראשוני חינם בטלפון: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
אנחנו יודעים שטובת הילדים שלך חשובה יותר מהכל - במיוחד עכשיו: פנו אלינו
ייעוץ משפטי על משמורת ילדים
אנחנו יודעים שטובת הילדים שלך חשובה יותר מהכל - במיוחד עכשיו: פנו אלינו

האם הגיע הזמן לבטל את חזקת הגיל הרך?

      13/07/2016 14:00

אין חולק כי חזקת הגיל הרך אשר מעניקה עדיפות לאם בהליך משמורת ילדים עד לגיל 6, נמנית על הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת במסגרת דיני המשפחה בארץ. שכן, המדובר בחזקה אשר עוסקת בסוגיה רגישה וטעונה במיוחד במסגרת הליכי הגירושין, שממילא נוטים אף הם להיות רגישים וטעונים מטבעם.

חזקה זו מעוגנת במסגרת סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, אשר קובע כי במידה ווהורים לא הגיעו להסכמה ביניהם לגבי משמורת הילדים, אזי בית המשפט יקבע בעניין זה "...כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

הרקע לחקיקת חזקת הגיל הרך נעוץ במציאות מהמציאות ששררה בעבר בארץ, ולרבות במועד חקיקת חוק הכשרות בשנת 1962, בכל הקשור לחלוקת התפקידים המסורתית בין ההורים.

באותה תקופה מקובל היה שעיקר הנטל בטיפול בילדים נפל על האם, שלא פעם שימשה כעקרת בית בלבד ולא יצאה לעבודה מחוץ לביתה, בעוד שהאב הוא שעסק בטיפול בפרנסת המשפחה, וביציאה לעבודה לשם כך. עוד מקובל היה גם להעצים את חשיבותה של האם בכל הקשור לגידול הילדים, תוך המעטה יחסית בחשיבות האב בעניין זה.

בסקירה שלפניך מסביר עורך הדין שי מויאל את הקולות שעולים ומצדדים בביטול חזקת הגיל הרך ואלה המתנגדים לכך.

ברבות השנים, ככל שמעמד האשה בארץ ובעולם הלך והתפתח וככל שיותר ויותר נשים החלו לצאת לעבודה, הן בשל הצורך לסייע בפרנסת המשפחה, והן בשל הצורך במימוש עצמי, חל שינוי במציאות זו.

בנוסף חל גם שינוי בכל הקשור למודעות לחשיבותו של האב בחיי הילד, אשר תרם לכך שיותר ויותר אבות החלו להשקיע הרבה יותר בטיפוח קשריהם עם ילדיהם.

כתוצאה מכך, החלו לעלות טיעונים שונים בעד ביטול חזקת הגיל הרך, אשר טענו בעיקרו של דבר כי נוכח השינויים שאירעו במציאות של חיינו כאמור לעיל, חזקת הגיל הרך איננה רלוונטית עוד לתקופה הנוכחית וכי יש מקום לבטלה, מאחר שהיא מקפחת הן את הילדים עצמם והן את האבות הגרושים.

הטיעונים המרכזיים בעד ביטול חזקת הרך מתבססים בעיקרם על ממצאי וועדת פרופ' דן שניט, אשר פורסמו במסגרת דו"ח ביניים בשנת 2008 ודו"ח סופי בשנת 2011, וכן על נוסח הצעת חוק הורים וילדיהם אשר פורסמה מטעם משרד המשפטים בשנת 2012, ואשר אף היא התבססה על מסקנות דו"ח שניט.

הן דו"ח שניט והן הצעת החוק תומכים בביטול חזקת הגיל הרך תוך העדפת מודל המשמורת המשותפת לשני ההורים יחדיו תחתיה, אם כי יודגש כי שניהם טרם הבשילו עד כה לכדי חוק מחייב.

דו"ח ועדת שניט נימק את המלצתו לביטול חזקת הגיל הרך ולהחלפתה בנוסחה רכה יותר שתאפשר לשני ההורים לממש את אחריותם ההורית, בנימוק לפיו כל ילד הינו אינדיבידואל בפני עצמו ועל כן בעת קביעת המשמורת לגבי הילד אין מקום להחלת חזקת הגיל הרך, אלא יש לבחון באופן אינדיבידואלי מהי טובתו האישית של הילד בעניין זה.

כלומר, עקרון טובת הילד צריך להוות שיקול ראשון במעלה בעניין זה.

לשם כך על בית המשפט להתחשב בפרמטרים הבאים:

  • צרכיו ההתפתחותיים של הילד לפי גילו, מצבו, הבטחת היציבות בחייו וצרכיו המיוחדים.
  • זכותו של הילד כי ישמע קולו עד כמה שגילו וכישוריו מאפשרים את הדבר.
  • נכונות הוריו לשתף פעולה למימוש זכויותיו האמורות ויכולתם לעשות זאת.
  • הזכות של הילד לקשר אישי ישיר וסדיר עם שני הוריו.
  • הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילד לפני הגירושין.
  • נכונות כל אחד מהם לאפשר את הקשר עם בני משפחתו הקרובים - אחיו, אחיותיו והורי הוריו.

הצעת חוק הורים וילדיהם מבססת את ביטול חזקת הגיל הרך על התפיסה לפיה לילד יש זכות ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו ולהתפתחותו, ושיהיה לו קשר אישי, ישיר ורציף עם כל אחד מהם ולא רק עם אמו.

בהתאם לכך קובעת הצעת החוק כי בית המשפט יוכל לקבוע את צורת המשמורת בכל מקרה לגופו, תוך פירוט קווים מנחים להורים ולבית המשפט כיצד לפעול כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם בדבר הסדרת חלוקת האחריות ההורית, מימושה, וכיצד יש להפעיל את עיקרון טובת הילד.

קיימת גם טענה נוספת בעד ביטול חזקת הגיל הרך, אשר טוענת כי החזקה פוגעת לא רק בילדים ובאבות אלא גם באימהות עצמן, מאחר שהיא מקבעת את תפקיד האם כמטפלת העיקרית בילד, ולמעשה מהווה חסם לשינוי חברתי בדבר הגדרת תפקידם של הגבר והאישה בחברה וכהורים.

עוד נטען כי העובדה שלילד יש אב והכרה במעמדו ככזה, לא מייתרת ואף לא ממזערת את האם ואת תפקידה ומשמעותה בחיי הילד. לפיכך, לא רק שביטול החזקה לא יפגע במעמד האמא אלא אף יקדם אותו, וזאת בנוסף לקידום טובת הילד ומתן הגדרה הורית גם לאבא.

נכון לכתיבת סקירה זאת במהלך יולי 2016, חזקת הגיל הרך טרם בוטלה ועדיין נותרה על כנה. בתחילת חודש נובמבר 2015 הופלה הצעת חוק זו על ידי האופוזיציה במסגרת הליך הקריאה הטרומית בכנסת.

ביום 13.6.2016 דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה את הדיון בהצעת החוק, וזאת לבקשת שרת המשפטים, איילת שקד, בטענה שבימים אלו משרד המשפטים מגבש הצעת חוק ממשלתית בנושא זה.

עמדת בית המשפט לענייני משפחה בעניין ביטול החזקה

חשוב להדגיש כי בתי המשפט בארץ החלו יותר ויותר לפסוק משמורת משותפת להורים לגבי ילדים עד גיל 6, בנסיבות המתאימות, וזאת החל משנת 2008 ואילך, ובעקבות פרסום דו"ח הביניים של ועדת שניט בשנה זו.

כך לדוגמא, במסגרת הליך תמ"ש (ת"א) 8309-06-11 ק.ש נ' מ.ע.ב ציין בית המשפט כי לדעתו אין לתת חשיבות לחזקת הגיל הרך, אלא לבחון אך ורק את טובתם של הילדים הקטינים:

"המציאות בה מתפקדת המשפחה הישראלית בשנות האלפיים אינה עולה עוד בקנה אחד עם המציאות, שבמסגרתה גובשה הדוקטרינה של חזקת הגיל הרך. המצב המשפטי המשתקף מסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, התשכ"ב -1962 (להלן: "החוק"), הדן בחזקת הגיל הרך ומעניק עדיפות לאם כמשמורנית, אינו משקף עוד את התיאוריות החברתיות והפסיכולוגיות העכשוויות הנוגעות לענייני משמורת בסכסוכי גירושין, המבטאות נאמנה את צורכיהם וטובתם של הילדים החיים במציאות פלורליסטית שונה מאוד מן המציאות, שלאורה גובשה דוקטרינה זו...

במשפט קטינים, מן המפורסמות שעקרון טובת הילד הינו העיקר ומפניו ייסוגו כל יתר העקרונות. קיים חשש מובנה כי אם וככל שבית המשפט יטה ליתן חשיבות כלשהי לחזקת הגיל הרך, עלול הדבר לפגוע בטובתו של הילד הספציפי...

לפיכך, על בית המשפט לזנוח דעות קדומות והלכי רוח, שייתכן והיו מתאימים לשנים עברו, ולהתמקד בשאלה היחידה העומדת על הפרק – מהי טובתה של הקטינה דא עסקינן? האם, תהא זו טובתה להיות במשמורתה ובהשגחתה העיקרית של אימה או, שמא, אצל אביה או אולי טובתה היא להיות במשמורת משותפת אצל שני הוריה".

לאור האמור לעיל נראה שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בעניין סוגית חזקת הגיל הרך כך שצפויות עוד התפתחויות לגבי מעמדה.

שאלות? ליחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!

קרא עוד
שייך לנושא:   משמורת ילדים   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (4) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 4 reviews

נקודות למחשבה על משמורת ילדים גירושין בהליך מהיר גישור ליישוב סכסוכים עריכת צוואה לפי חוק תשלומי מזונות הסכם ממון לשקט נפשי התמודדות עם סכסוכים במשפחה ייעוץ משפטי בדיני משפחה חלוקת רכוש בהליך גירושין

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותו של עו"ד שי מויאל החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. אפריל 2018
"רציתי להגיד תודה לעורך הדין שי מויאל ולצוות משרדו הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עורך דין שי מויאל בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתו של עורך דין שי מויאל יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורך הדין שי מויאל הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

לשיחה אישית עם עו"ד שי מויאל בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורך הדין שי מויאל:
072-3360526 מספר פקס: 073-3982517
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת: החרש 16, נס ציונה

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון