כידוע, כאשר אחד ההורים או שניהם חוזרים בתשובה, יש לכך בדרך כלל גם השפעות על אופן חינוך ילדיהם.
השפעות אלו מתבטאות לא רק באופן חינוך הילדים בין כתלי הבית, אלא גם בהעברת הילדים ממוסדות חינוך חילוניים למוסדות חינוך דתיים.
ככל שהילדים הנם קטנים יותר בגילם, סביר שהם יסכימו למעבר זה ללא כל התנגדות.
אולם, ככל שהילדים גדולים יותר וככל שהאישיות שלהם מגובשת יותר, ייתכן והם יתנגדו למהלך זה.
בנסיבות אלו מתעוררת השאלה: האם לילד יש זכות לבחור ללמוד בבית ספר חילוני בניגוד לדעת הורהו שחזר בתשובה, כאשר הוא מעוניין ללמוד בבית ספר דתי?
שאלה כזו נדונה במסגרת הליך תמ"ש 51250-03-16 א.כ. נ' ת.ל אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
כעבור שנה נוספת הם התגרשו והילד הועבר למשמורת יחידנית של אמו.
כאשר הילד הגיע לגיל 4, האישה חזרה בתשובה, אך הילד המשיך להתחנך במסגרות לימוד חילוניות.
כאשר הילד הגיע לכיתה ד', העבירה אותו האם בהסכמת האב לבית ספר שבו לומדים יחדיו ילדים חילוניים, דתיים ומסורתיים, בהסכמת האב.
כאשר מלאו לילד 12 שנים, האם ביקשה לרשום אותו לישיבה שבה הדרישות הדתיות מחמירות יותר.
בעקבות זאת הגיש האב לבית המשפט בקשה לאפשר לילד לעבור ללמוד בבית ספר חילוני, לפי בחירת הילד.
האב נימק זאת בטענה לפיה הילד איננו מעוניין ללמוד בישיבה, כאשר גם במהלך כל השנים עד אז הילד סירב לחבוש כיפה, ללבוש ציצית ולהתפלל בבית הספר, תוך תלונות באוזניו כי כל זמנו סובב סביב בית הספר והדת.
האם התנגדה לבקשה בטענה כי היא מעולם לא הכריחה את הילד לחבוש כיפה או ללבוש ציצית, זאת משום שקיבל פטור מתפילות וימשיך לקבל פטור זה גם בישיבה.
עוד טענה האם כי הילד אף הצהיר כי לאחר שיחגוג בר מצווה הוא מתכוון לשמור שבת גם אצל אביו, כך שניתן להבין כי אורח החיים הדתי שהוא מנהל בבית עם אימו הנו משמעותי עבורו, על כן השתלבותו בישיבה תקל עליו בשמירת אורח חייו הדתי.
קראו עוד מידע בנושא: הילדים בהליך הגירושין
העובדת הסוציאלית של יחידת הסיוע של בית המשפט התרשמה כי הילד הנו נער עדין ושליו, הבורר את מילותיו בקפידה ומתנסח ברהיטות שאינה אופיינית לבני גילו, כמו כן התרשמה שהנער הנו נער נבון וסקרן, שמעלה שאלות ותהיות בשאלות האמונה, קיום המצוות וקבלת האחר.
הילד סיפר לעו"ס כי יש לו קשר טוב ומשמעותי עם שני הוריו, אך הוא נקלע לעימותים עם אמו על רקע אי רצונו להתפלל ולהניח תפילין ואף נענש על ידה עקב כך.
עוד טען הילד כי הוא איננו רוצה ללמוד בישיבה בשנה הבאה וגם לא בבית ספר ממלכתי-דתי, אלא מעדיף ללמוד בבית ספר חילוני.
הילד הסביר כי קשה לו עם תפילות הבוקר וכי בעבר הרשו לו לעשות דברים אחרים במקום להתפלל וכיום לא מוכנים שהוא ייצא מהכיתה, כאשר הוא אינו חש בנוח בשונותו זו.
הילד גם ביקש שעובדת יחידת הסיוע תסביר להוריו כי הוא מבקש לעבור בית ספר נוכח יחס המורים, מיעוט הילדים, התפילות שאינו מחובר אליהן ושעות הלימודים הרבות הקשורות בדת.
הילד ביקש לעבור לאחד משני בתי ספר חילוניים הסמוכים לביתו ושבהם יש לו חברים, כאשר הוא אף ציין שהוא מאמין שההחלטה האמורה צריכה להיות שלו.
בשיחה שנערכה עם הילד בלשכת השופטת, הוסיף וטען הילד כי הוא רוצה לעבור לגור עם אביו, מאחר שאמו מצפה שיקיים בבית מצוות כגון לחבוש כיפה ולהניח תפילין, דבר הוגרם לו לחשוש שאם הוא ימשיך להתגורר אצלה, היא לא תאפשר לו לקיים את אורח החיים שהוא מבקש לנהל.
בהחלטתו קבע בית המשפט כי בדעתו לכבד את רצונו של הילד להתחנך בבית ספר חילוני.
בית המשפט ציין כי מדיווח יחידת הסיוע ומהתרשמותו שלי מהשיחה שהוא עצמו ערך עם הילד, עולה כי מדובר בנער מיוחד, בוגר ורגיש, החווה מציאות מורכבת נוכח הגירושים של ההורים ותהליך חזרתה של האם בתשובה.
הילד מביע התנגדות להמשך הלימודים במוסד חינוכי דתי, מאחר והוא אינו מזדהה עם אורח החיים של האם ועם בית הספר בו הוא מתחנך, כאשר המעבר לבית ספר חילוני יביא עימו הקלה משמעותית עבורו.
עוד ציין בית המשפט כי הוא התרשם שהילד נחוש ומגובש בעמדתו לעבור לבית ספר חילוני וכי אי כיבוד רצונו עלול לפגוע בקשר שלו עם אימו, כמו גם לפגיעה בשלומו הרגשי ובהתפתחותו התקינה.
יש מוצא: הגשת ערעור על פסק דין בענייני משפחה
בית המשפט ביסס את קביעתו בדבר כיבוד רצון הילד על דברי החקיקה הבאים:
(א) תקנה 258לג2 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, אשר קובעת בין היתר כי כאשר מדובר בתובענה בענייני חינוך הילד, יתן בית המשפט לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו או רצונותיו בעניין הנדון בפניו וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד.
הבעת רגשותיו של הילד מצידו תתקיים אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתגרם לו משלילתה.
(ב) סעיף 12 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, אשר גם ישראל חתומה עליה משנת 1990, קובע כי יש להבטיח לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביא דעה כזו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד.
(ג) סעיף 14 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד הנ"ל קובע את החובה לכבד את זכות הילד לחופש מחשבה, מצפון ודת, כמו כן את החובה לכבד את זכות ההורים לספק הכוונה לילד במימוש זכויותיו באופן המתיישב עם התפתחותו הטבעית.
החופש לתת ביטוי לדת או לאמונה יהיה כפוף רק למגבלות הנקבעות בחוק והדרושות לשמירה על בטיחות, סדר, בריאות הציבור או המוסר, או על זכויות היסוד והחירויות של הזולת.
מדברי החקיקה הללו עולה כי יש לאפשר לילד להביע את דעתו, לאחר מכן יש לתת לדעתו את המשקל הראוי לה ולוודא כי היא איננה נוגדת את טובת הילד.
בנסיבות המקרה דנן קבע בית המשפט כי חרף התנגדותה של האם לכבד את רצון בנה, הוא מוצא לנכון לכבד את רצונו, שכן מדובר בנער מתבגר המעצב את זהותו בנסיבות חייו המורכבות.
הילד אינו מבקש לעזוב את אורח החיים הדתי אותו הוא מנהל בבית אימו ואף הביע רצון לקראת בר המצווה, להתחיל לשמור שבת גם בבית אביו.
לפיכך, העובדה כי הילד מסרב להמשיך ללמוד במסגרת חינוכית דתית, אין בה כדי ללמד על כך שבדעתו שלא לקיים עוד אורח חיים דתי, או שלא לכבד את אורח חייה של אימו שעה שהוא מתגורר עימה.
קראו עוד בנושא: פתרון סכסוכים בין הורים לילדים
אכן, רצונו של הילד אינו חזות הכל, אולם בנסיבות המקרה דנן בית המשפט שוכנע, לאחר ששמע את הילד והתרשם מעומק אישיותו, מבגרותו ומנימוקיו, כי רצונו לעבור למוסד חינוכי חילוני הנו רצון עצמאי ואותנטי ויש לכבדו.
בהתאם לאמור לעיל, ניתן לאביו של הילד צו אשר מתיר לו לרשום את הילד לאחד מבתי הספר החילוניים בהתאם לרצון הילד, זאת בהסתמך על חתימת האב בלבד.
בית המשפט קבע כי כשאין סכנה לאשה, אין סיבה להוציא צו הגנה כנגד הגרוש...
קרא/י עוד..הכירו את ההליך המשפטי לצורך הוצאת צו הגנה במקרים של אלימות קשה במשפחה...
קרא/י עוד..האם יכול להיות שהבגידה משתלמת? הכירו את ההלכה הנהוגה בבית המשפט בישראל.
קרא/י עוד..הקשר הזוגי בעידן האינטרנט. נקודות למחשבה והדרך לחזור לאינטימיות זוגית...
קרא/י עוד..אחת מכל 3 נשים בישראל סובלת מאלימות כלכלית מצד בן הזוג. מה אפשר לעשות?
קרא/י עוד..מסמך משפטי מחייב המגדיר את אופן גידול הילד/ים על ידי זוג הורים ללא קשר ממוסד...
קרא/י עוד..הכירו את הדרך החוקית לחיות במשפחה חד מינית, להביא ילדים ולקבל הכרה רשמית...
קרא/י עוד..מה משמעות המושג הורה פסיכולוגי ומה הן הזכויות של הורה פסיכולוגי בענייני משפחה.
קרא/י עוד..בית המשפט הורה לחסן את הילדים למרות שאביהם התנגד שיעברו את החיסון...
קרא/י עוד..איך קובעים מה יהיה שם משפחתו של הילד בכל אותם מקרים שההורים אינם נשואים...
קרא/י עוד..עשור של שינויים חשובים בתחום דיני המשפחה בישראל. עורכי הדין מסבירים...
קרא/י עוד..כיצד מתייחסת היהדות למקרים של בגידה? מתי אפשר לכפות גירושין או לשלול מזונות?
קרא/י עוד..בית המשפט קבע: סעיף 55 לחוק הירושה חל גם לגבי ידועים בציבור בני אותו מין...
קרא/י עוד..הכירו את הזכויות המלאות של זוגות חד מיניים בישראל בהתאם לחוק ולפסיקה...
קרא/י עוד..ההבדלים העיקריים בין ערכאות השיפוט המקבילות בכל הנוגע לדיני המשפחה...
קרא/י עוד..בית המשפט דחה תביעה של בן שניסה לבטל ייפוי כח מתמשך שעליו חתמה אמו...
קרא/י עוד..האם בגידת אשה יכולה לשלול כוונת שיתוף בדירת מגורים? בג"צ פסק והכריע בשאלה...
קרא/י עוד..בכל שנה יותר ויותר זוגות מתגרשים בגלל אלימות מילולית. מה קורה בזוגיות שלך?
קרא/י עוד..עד מתי תמשיכי לסלוח ולהאמין לו שזה לא יקרה שוב? הנה כמה דברים שחשוב שתדעי
קרא/י עוד..בית המשפט קבע כי לא ניתן למנות אפוטרופוס למי שחתם על יפוי כח מתמשך!
קרא/י עוד..כל התשובות לכל השאלות בנושא עריכת ייפוי כוח מתמשך, לכל מקרה שלא יבוא...
קרא/י עוד..הסבתא ערכה הסכם מתנה ובית המשפט ביטל אותה בשל היותה דמנטית...
קרא/י עוד..יש הרבה יותר סיבות הגיוניות "למה לא להתחתן" ובכל זאת, רוב הזוגות מתחתנים...
קרא/י עוד..הכירו את הדרך החוקית לצורך בדיקת אבהות והכרעה שיפוטית לגבי זהות האב...
קרא/י עוד..הידעת? קיימת אפשרות לקביעת אבהות רק על סמך מסמכים וראיות בפני בית המשפט...
קרא/י עוד..