בגידות בין בני זוג - דברים שחייבים לדעת!

כלומר, מבחינת יחסו של בית הדין הרבני, קיימת אפליה ברורה בהקשר זה לרעת האישה, בעיקר בכל מה שקשור להיות הבגידה עילה לכפיית גירושין, ותשלום המזונות לאישה.

מעשה הבגידה כעילה לכפיית גירושין

במידה והאישה בגדה, יש להבדיל בין אישה שזנתה תחת בעלה לבין אישה שעשתה מעשי כיעור, כך לפי ההלכה היהודית.

אישה שזנתה תחת בעלה הנה אישה שהוכח באופן נחרץ שהיא בגדה בבעלה וקיימה יחסי מין עם גבר אחר.

הודאת האישה בבגידה איננה מספיקה ודרושים שני עדים לכך. במקרה כזה הדבר מהווה עילה מיידית לגירושין, גם אם הדבר מנוגד לרצון האישה ואף לרצון הבעל, וזאת בהתאם לכלל לפיו האישה אסורה לבעלה ולבועלה.

אישה שעשתה מעשי כיעור הנה אישה שעשתה מעשים שמעלים חשד כבד וחמור שהיא בגדה בבעלה אך אין הוכחה ממשית לכך. במקרה כזה הבעל אינו חייב לגרש את האישה והוא יכול לסלוח לה ולהמשיך לחיות עימה.

במידה והבעל בגד יש להבדיל בין מצב בו הוא בגד באופן חד פעמי בלבד, לבין מצב בו הוא בגד באשתו עם מספר נשים, דבר אשר מזכה אותו בתואר המלבב רועה זונות, או במידה והוא בגד באופן מתמשך עם אישה אחת.

במקרה הראשון הגבר רשאי לבקש סליחה מאשתו ולנסות להגיע עמה לשלום בית. בית הדין בדרך כלל לא יחייבו לתן לה גט ולהתגרש ממנה, במידה והוא ישתכנע שכוונות הגבר הנן כנות.

במקרה השני, בית הדין יתייחס לכך ביותר חומרה ויתכן שהוא יחייב את הבעל הבוגד לתת גט לאישה.

בענין זה קיים הבדל נוסף לגבי הזכות להינשא לצד שעמו נעשה מעשה הבגידה. כאמור, אישה שבגדה אסורה לא רק לבעלה אלא גם לבועלה, ועל כן אסור לה להינשא גם לגבר שעמו היא בגדה.

לעומת זאת, בעל שבגד איננו מוגבל מלהינשא לאישה שעמה הוא בגד.

עוד בנושא: האם אפשר לשקם נישואים אחרי בגידה?

מעשה הבגידה כעילה לאובדן מזונות והשפעה על חלוקת הרכוש

במידה והאישה בגדה, על פי ההלכה היא עלולה לאבד את זכותה לקבלת מזונות מהבעל, אם כי הדבר לא ישפיע על זכות הילדים לקבל מזונות ילדים מאביהם.

לגבי השפעת הבגידה על הזכות לחלוקה שיוויונית של הרכוש, התעוררה מחלוקת בין בית הדין הרבני הגדול, לבית המשפט העליון, אשר הוכרעה במסגרת הליך בג"ץ 8928/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול.

בית הדין הרבני הגדול סבר כי כאשר מדובר בבגידה יש לפסוק חלוקה לא שיוויונית של הרכוש לטובת הצד הנבגד:

"מקרה של בגידה שאנו רואים אותו כנסיבות מיוחדות שלא לדון בו שויון של איזון נכסים אינו מדין קנס על חטא. לא מדובר כאן בחוק דתי וענישה דתית. גם לא משום האשמה של פירוק נישואין גרידא. אלא משום התוצאות הכלכליות הנרחבות של פירוק נישואין ע"י בגידה, כלומר הצד הנבגד יאלץ כתוצאה מההתנהגות החד צדדית הבוגדנית והמפתיעה לבנות לו בית אחר: להינשא מחדש וגם לקנות בית אחר כפשוטו.

מה שאין כן בנישואין שלא צלחו ששם שני הצדדים יש להם חלק בפירוק הנישואין ובאחריות להכרח של בנית בית חדש. האחריות הכלכלית שהוטלה על הצד הנבגד ב"מכה אחת" מזכה אותו להקלות באיזון המשאבים לטובתו בין אם הן מזכויות שנצברו לפני הבגידה או אחריה".

במסגרת ערעור שהוגש, בית המשפט העליון קבע כי בגידה איננה מהווה בגדר נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות סטייה מכלל החלוקה השוויונית, מאחר ואין לשקול שיקולים מוסריים בעת קביעת החלוקה הרכושית בין בני הזוג.

בהתאם לכך נאסר גם על בתי הדין הרבניים להפלות נשים ולשלול מהן זכויות רכושיות עקב בגידה.

במידה והבעל בגד, בדרך כלל הדבר לא ישפיע עליו, אם כי לעיתים בית הדין הרבני יחייב אותו לשלם לאישה את דמי הכתובה ותוספתה.

עוד בנושא: בגידה ממושכת הובילה לחלוקת רכוש לא שוויונית בהליך הגירושין!