בחסות הקורונה: יותר מקרים של אלימות במשפחה

חוסר האיזון בין הכמות ההולכת וגוברת של המשפחות אשר נזקקות לסיוע לבין המערכת הקורסת תחת העומס, מעלה תמונת מצב מדאיגה ושם בסימן שאלה את גורל המשפחות ביום שאחרי.

למה דווקא בתקופה הזו הכל גועש?

השהות הממושכת 24/7 באותו הבית בלי פתחי מילוט, היא לא ממש המתכון לזוגיות בריאה ומאושרת. למרבה הצער, נראה שהשילוב בין דוחק פיזי, חרדה כלכלית ומצב מנטלי רגיש, פוגע קשות במשפחות שכבר היו חלק ממעגל האלימות ואף מכניס משפחות חדשות אל אותו לופ כואב.

לא ניכנס לדיון בנוגע לשאלה האם בכל אחד מאיתנו טמון יצר אלים, אלא נתמקד בכך שמצבי משבר מטבעם מחריפים התנהגויות קיצוניות.

המתח והפחד שמציפים אותנו בין מהדורות החדשות הבלתי פוסקות, התוכן שקופץ בניוזפיד שלנו בפייסבוק והודעות שרשרת בוואטסאפ שלא מי יודע מה עוזרות להרגיע את הפאניקה, גורמים לחוסר נחת, הן ברמה האישית והן ברמה הזוגית והמשפחתית.

בנוסף לכל אלו, טיפול אינטנסיבי בילדים שלא יכולים לצאת להתאוורר והניסיון להצליח לעבוד מהבית תוך כדי (לאלו מבנינו שעדיין לא הוצאו לחל"ת או פוטרו), מצמצמים את הזמן הפנוי ומכניסים את התא המשפחתי כולו למערבולת. מערבולת מהירה, שבה כל משפט שנזרק לאוויר יכול בקלות להצית מריבה סוערת.

את כל הכעסים שנצברים בתוך הבית אין איפה לפרוק בחוץ, כמו בשגרה שבה ניתן לצאת לעבודה, להיפגש עם חברים או סתם להסתובב בחוף הים או בשמורת טבע.

בתקופה הזו שבה גם ככה הרגשות גועשים, אנשים שלא מסוגלים לתקשר את המצוקה שהם חווים, עלולים לתרגם אותה לכדי התנהגויות אלימות ובשלב הזה אלימות בין ארבעה קירות היא לא רק סיסמא ומדובר בפצצה מתקתקת ומסוכנת, לא פחות מהקורונה עצמה.

איך אפשר לזהות שזאת אכן אלימות?

נשים שחוות אלימות לא תמיד יודעות לזהות אותה כשהיא מגיעה וגרוע מכך, גם אלו שכן מבינות שהן חיות עם בן זוג אלים, לא בהכרח מוכנות להודות בקול רם בבעיה ולבקש עזרה.

חשוב להבין שיש מגוון סוגי אלימות, לאו דווקא פיזית ובכלל זאת אלימות מילולית, נפשית, מינית וכלכלית.

האלימות יכולה להיות מופגנת כלפיי האישה ו/או כלפיי הילדים. אלימות פיזית קל יותר לזהות, אבל לאלימות במשפחה כאמור יש פנים רבות ולא רק סימנים כחולים על הידיים מהווים עדות לקיומה של אלימות.

אלימות במשפחה באה לידי ביטוי גם במילים ובמעשים. לדוגמא, אם בן הזוג שלך משפיל ומקטין אותך, מקלקל, צועק, זורק חפצים שלך, אם הוא מונע ממך גישה לחשבון הבנק המשותף, אם הוא מנהל אחרייך מעקבים אובססיביים ודורש גישה לנייד שלך, מאיים עלייך שיפגע בך או בעצמו אם לא תעשי כך וכך, אם הוא מכריח אותך לקיים עמו יחסי מין וכן הלאה.

לרוב אלימות לא מגיעה יש מאין וכמעט תמיד קיימים תמרורי אזהרה מקדימים. לכן, אם את מרגישה שבן זוגך נוהג כלפייך ו/או כלפיי הילדים באופן אלים, כדאי מאוד להציף את הדברים ולא לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח בתקווה שהיא תיפתר, כי היא לא.

האם להתייחס לזה כאירוע חד פעמי?

אין ספק שמאז שפרצה הקורונה ובמיוחד מאז שהוטל סגר כללי על המדינה, הלך הרוח בבתים של כולנו השתנה מן הקצה אל הקצה. אף אחד לא מורגל בסיטואציה שכזו והאמת המצערת היא שלא כולם יצליחו לעבור את הסגר הזה בשלום, לא רק מבחינה בריאותית.

עבור גברים רבים המחשבה על להישאר בבית עם האישה והילדים כל היום, בלי יכולת לצאת, היא לא פחות מכניסה לכלא וכשהם נאלצים להפוך את "הסיוט" למציאות, הם מאבדים את הצפון.

נשים שחוות אלימות בפעם הראשונה בימים אלו, ממהרות לקטלג את האלימות כאירוע חד פעמי ומוצאות תירוצים: 'אולי זו תגובת לחץ בגלל מצב הקיצון שאנחנו נמצאים בו', 'כדאי שאתן לדברים להירגע', 'כשהקורונה תיגמר הוא יחזור לעצמו' ועוד כהנה וכהנה.

יתרה מכך, גם אלו שכן מבינות שהבית שלהן הפך למקום אלים, לא בהכרח יודעות מה לעשות כדי שהדברים ישתנו. שכן, אין זמן פנוי בלי שבן הזוג בסביבה, ללכת לאמא או לחברה זו לא אופציה שבאה בחשבון, שלא נדבר על לברוח מהבית, כי הרי לאן כבר תוכלי ללכת כשכל המדינה בהסגר.

קראו על הקשר בין הקורונה להליכי הגירושין בישראל

למי ניתן לפנות בשביל לקבל עזרה?

אם את מרגישה שמאז הקורונה השהות בבית עם בעלך הפכה בלתי נסבלת ונתונה לאלימות מצדו ולא משנה אם 'זה היה רק פעם אחת' או אם מדובר על אלימות מילולית, רגשית, כלכלית ו/או פיזית - חשוב שתדעי שיש מה לעשות.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל שירותי סיוע, חירום והגנה לנפגעות אלימות וביניהם קווי חירום למניעת אלימות במשפחה וילדים בסיכון בטלפון 077-9208560, מקלטים לנשים מוכות, דירות מעבר וכיוצא בזה. במידת הצורך, גם בימים אלו ניתן להוציא צו הגנה ורצוי לעשות זאת בייצוג של עורך דין המתמחה בדיני משפחה כמובן.

מה שכן, במידה ובן זוגך מודע להתקפי הזעם שלו (או להתנהגות אלימה אחרת שהוא נוקט כלפייך ו/או כלפי הילדים) ומגלה נכונות לשתף פעולה כדי לפתור את המצב, ניתן לפנות לייעוץ זוגי או גישור אונליין.

כיוון שבימים אלו לא ניתן לצאת מהבית, תוכלי ליצור קשר אישי עם אחת מעורכות הדין במשרד לקבלת ייעוץ משפטי בזמן ובמקום שנוח לך, בדיסקרטיות מלאה ובאמצעות שיחת וידאו בזמן ובמקום שיתאימו לך.

בסופו של יום, זה ממש לא משנה באיזו דרך תבחרי לפעול כדי לשים סוף לאלימות שאת חווה מצד בעלך, העיקר שלא תיכנעי לחיים תחת טרור.

גם בימי הקורונה ועל אחת כמה אם הבית שלך הפך לכלא שאין יוצא ממנו ואין בא, אין סיבה שתקבלי את האלימות כעובדה מוגמרת ותעברי עליה בשתיקה. אפשר וצריך למגר את האלימות מהבית שלך ויפה שעה אחת קודם לפני שיהיה מאוחר.

הקורונה אולי לא תהרוג אותך, אלימות במשפחה דווקא כן. אל תישארי עם זה לבד!

עוד בנושא: 5 טיפים שיעזרו לכם לעבור את תקופת הסגר בשלום