לא מדברים על זה: אלימות מילולית בין בני זוג

סימנים לזיהוי של אלימות מילולית

ישנם תמרורי אזהרה שמעידים על אלימות מילולית בתוך מערכת יחסים ואם חלק מהנורות האדומות שיתוארו כאן מופיעות אצלך בקשר, כדאי להבין שמשהו בזוגיות שלך לא תקין.

עם זאת, נסייג ונאמר שלכל מערכת יחסים זוגית יש גבולות שונים ומה שנתפס אצל זוג אחד כאלימות מילולית, עשוי להיתפס אצל האחר כהתלהמות מקובלת.

המוסכמות בין בני הזוג שמגדירות מה מותר ומה אסור להגיד בקול רם שונות ולא תמיד ניתן לתת מענה חד משמעי על השאלה איפה עובר הגבול.

צעקות

כולם מרימים את הקול מידי פעם, גם האנשים הכי רגועים בעולם ולא כל צעקה היא מקרה של אלימות במשפחה. ישנם מצבים שבהם מישהו מבני הזוג מרגיש שאין לו יכולת להכיל את מה שהוא מרגיש בפנים ולכן צועק את שעל ליבו החוצה.

כמובן שאין שום הצדקה לצעקות ותמיד עדיף לדבר בנועם, אך משכבר קרה ומישהו צעק, לא צריך לרוץ למסקנות ולהכריז שזוהי אלימות.

לעומת זאת, אם כל מחלוקת מיד הופכת לריב סוער שמלווה בצעקות קולניות וממושכות, אז כבר יש בעיה והבעיה הזו דורשת התייחסות על מנת שתיפתר.

קללות

'חתיכת אפס', 'כלומניק', 'זבל', 'מניאק', 'בת זונה', 'מטומטמת', 'סתומה' ועוד מגוון גידופים נוראיים נשמעים בין בני זוג בעתות מצוקה ויש כאלו שעבורם קללה פה וקללה שם, זה לא סוף העולם.

יש בני זוג שמשתמשים באלימות מילולית, חד צדדית או הדדית, כדרך קבע והשערות סומרות כששומעים איך הם מדברים זה לזו.

חשוב להבין שקללות הן ההפך הגמור משיח אוהב ומכבד ועל זה אי אפשר להתווכח וכשהן יוצאות מכלל שליטה והופכות לדפוס קבוע, מוכרחים לדבר על זה ולנסות לשנות את התקשורת האלימה והפוגענית.

איומים

'אני אהרוס לך את החיים', 'אני אדקור אותך', 'את לא תראי אור', 'את תעשי רק מה שאני אומר או שאני אחנוק אותך' ועוד שלל איומים מרתיעים, שבמצבים מסוימים אף יוצאים אל הפועל ובאים לכדי מימוש, כלפי האישה ולעיתים גם כלפי הילדים.

לפעמים בן הזוג האלים מאיים שיפגע גם בעצמו וזורק לאוויר משפטים כדוגמת 'אם תעזבי אני אתאבד'.

הפחדות מסוג זה לא באות בחשבון בשום מצב ואם הן חלק מהקשר שבו את חיה, חייבים למגר אותן לאלתר ויפה שעה אחת קודם, לפני שיהיה מאוחר מידי.

קראו בהרחבה על: הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת.

השפלות

'את לא שווה כלום', 'האוכל שאת עושה מגעיל', 'אני בכלל לא נמשך אלייך', 'את אמא גרועה', 'אף אחד אחר לא ירצה אותך' והשפלות נוספות שמגיעות בזמן ריב או כלאחר יד ביומיום, מהוות אלימות מילולית שאסור לשתוק עליה.

אם בן זוגך משפיל אותך, מקטין אותך וגורם להרגיש חסרת ערך, כדאי שתביני שאתם במקום לא טוב ותפעלי באופן מיידי כדי לשפר את המצב ו/או לבחור בכיוונים אחרים.

נקודות תורפה

ככל שמתקרבים גדלה הסכנה, שכן עם הקרבה מגיע גם העירום ואנו נעשים חשופים, תרתי משמע. בן הזוג מכיר את כל נקודות התורפה שלנו והאינטימיות שאמורה להגן עלינו, עלולה לשחק תפקיד אחר לחלוטין.

אם בן הזוג נוטה ללחוץ על נקודות חלשות וכך למוטט אותך, את מוכרחה לשים לזה סוף משתי סיבות: האחת היא שזוהי התנהלות פוגענית ולא מכבדת והשנייה היא שככל שהוא ישתמש יותר בחולשות שלך לרעתך, כך קטנים הסיכויים שתסכימי לשתף אותו בדברים שכואבים לך, מה שמן הסתם יגדיל את המרחק ביניכם וכנראה יצור בור שבעתיד לא בטוח שיהיה ניתן לגשר עליו.

קנאות

קנאה סבירה היא משהו שקיים בין בני זוג והיא אף בריאה, אך לעיתים קנאה יכולה להפוך לאובססיבית ומפחידה.

כאשר בן הזוג מתקשר אלייך כל שעה כדי לדעת איפה את נמצאת, מתחרפן כשאת לא עונה, מחטט לך בטלפון ונמצא בפראנויה תמידית שאולי את חלילה בוגדת בו, אפילו שאת נאמנה לו לחלוטין, זה לא טוב.

הקנאה המדוברת לא רק שאינה מפתחת את הקשר, אלא שהיא באה בעוכריכם. קנאה אובססיבית, כפייתיות ורכושנות מובילות במהירות גם לאלימות מילולית ויכולות להידרדר גם לאלימות פיזית.

שתלטנות

יש דרכים מגוונות להשיג שליטה בקשר ואחת מהן היא להגביל את הצד השני, בין אם זה אומר בלבוש, בעבודה, במפגשים חברתיים ואף במיטה.

שתלטנות בהכרח מחלישה את הנשלט ויוצרת מערכת יחסים לא שוויונית, שבה צד אחד מפעיל והצד השני מופעל, כנוע, מפוחד ומבטל את עצמו.

שתלטנות הרבה פעמים עוברת גם מהמישור המילולי למישור הפרקטי ודוגמא לכך ניתן לראות כשבן הזוג מגביל אותך מלעשות מה שאת אוהבת, מנסה לחנך ולשנות אותך ו/או כשקיימת אלימות כלכלית, כשהבעל מגביל את הגישה של האישה לחשבון הבנק וכך הלאה.

התקפי זעם

יש אנשים חמומי מזג שנוטים לצאת משליטה ולאבד את זה. בין אם מול חברים או משפחה ובמיוחד בתוך קשרים אינטימיים, שאז הקרבה גדולה יותר וכך גם המתחים.

התקפי זעם מאפיינים אנשים שסובלים ממצבי רוח קיצוניים שבאים לידי ביטוי בכך שרגע אחד את המלכה שלו והוא מוכן לקטוף לך את הירח ורגע אחרי הוא מתעמר בך כאילו היית האויב הכי גדול שלו.

התקפי זעם הם בעיה מוכרת ויש דרכים לטפל בה. בכל מקרה, אם את בן זוג מפנה כלפייך התקפי זעם שחוזרים על עצמם, הוא ו/או אתם צריכים לפנות לטיפול זוגי ומהר, לפני שההתקף הבא יעבור שלב ויהפוך מהתבטאויות מילוליות קשות לאלימות פיזית.

אגב, בהקשר זה ראוי לציין שבמידה ולבני הזוג יש ילדים, התקפי הזעם יכולים להיות מופנים גם כלפיהם ואז לא רק בן/ת הזוג נמצא בסכנה, אלא גם הילדים.

מי שלא יודע לנשום לפני שהוא מדבר היום, לא ידע איך לעצור את היד המתנופפת מחר וככל שהזמן יחלוף והתקפי הזעם ימשכו, כך הם ילכו ויתרבו ולא להפך.

האשמות

הטחת האשמות היא טקטיקה ידועה ומניפולטיבית שהרבה גברים אלימים משתמשים בה. אם הוא צועק, מקלל, משפיל או יורד עלייך ואחר כך מתרץ את התנהגותו בסיבות הזויות כמו 'את זו שמביאה אותי למצבים האלו', גם זו אלימות.

גבר שנוהג כך לא רק שאיננו לוקח אחריות על מעשיו, אלא שהוא נותן להם צידוק ואף מחמיר וטוען שאת לא בסדר ובגללך זה קורה.

בכל אופן, לא משנה מה את עשית, אין שום לגיטימציה להשתמש באלימות מילולית ו/או אלימות מכל סוג שהיא ואם בן זוגך מפנה כלפייך אצבע מאשימה בכל פעם שהוא שוגה, היחסים שלכם זקוקים לסיוע.

חרטה חוזרת

הרומנטיקן המתנצל זו המסכה הטובה ביותר שגבר אלים יכול לעטות על עצמו לאחר התנהגות בלתי מרוסנת, מילולית או פיזית.

'התנהגתי כמו חרא', 'אני מצטער יפה שלי' ועוד גינוני חרטה וצער יוכלו לפצות על פליטת פה חד פעמית, על סשן צעקות מוגזם ואף על יותר מזה, בנסיבות מסוימות.

אבל ויש פה אבל גדול. אם הגבר שלך מתנהג כמו ילד מופרע ונוהג בך באלימות מילולית בכל פעם שאתם רבים, מתווכחים או אפילו כשאין טריגר ברור להתנהגותו, החרטה שלו לא שווה כלום ואת חייבת להבין שללא התערבות מקצועית, למרבה הצער, המצב פשוט לא עומד להשתנות.

דרכים להתמודדות עם שיח זוגי אלים

אלימות מילולית פוגעת בשני הצדדים, גם בצד היורה וגם בצד הסופג. היא מערערת קשות את הדימוי העצמי, מפרה איזון, אמון ושלווה בין בני הזוג ויוצרת כעס, תסכול, שנאה וכאב.

אלימות שכזו לרוב תהיה מלווה בהתעמרות רגשית, נפשית, כלכלית, מינית ופיזית ותגבה במשך הזמן קורבנות.

אין צורך להרחיב בנוגע להשלכות הקשות של אלימות מילולית בין בני זוג, גם ברמה הזוגית וגם בהקשר לילדים, שבוודאות יושפעו לרעה מתקשורת אלימה בין הוריהם, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין.

נרצה להתעכב דווקא על הדרכים שיכולות לעזור למנוע את אותה אלימות ולייצר תקשורת בריאה וחיובית. התשובה לשאלה מתי ואיך מפסיקים את המילים הקשות, היא כשמישהו מבני הזוג אומר עד כאן ואז יש שתי אופציות, לנסות לעבוד יחד על הדברים ולפתור אותם או להיפרד.

השלב הראשון בדרך לפתרון הוא להודות בכך שיש בעיה והסיסמה המוכרת שמודעות לבעיה מהווה 50% בדרך לפתרונה, רלוונטית מאוד לעניינו.

אם שני הצדדים, הפוגע והנפגע, יכירו בכך שהיחסים שלהם מתנהלים בצורה אלימה, יהיה הרבה יותר פשוט להתחיל לקדם תהליך לשיקום הקשר.

מומלץ מאוד לצאת אל המסע הזה בליווי של איש מקצוע מנוסה, מגשר המתמחה בפתרון סכסוכים בין בבני זוג, יועץ זוגי, פסיכולוג או כל אוטוריטה מקצועית אחרת עם מומחיות בתחום.

לא אחת יתברר שהצד האלים צריך לעבור תהליך אישי לפני שנכנסים יחדיו לספת הטיפולים ובכל אופן, כך או כך, השינוי לא יקרה ברגע וכדי להצליח להירפא מאלימות מילולית, שני בני הזוג צריכים זמן וסבלנות.

תהליך זוגי נכון יסייע לברר מהיכן נובעת התקשורת האלימות ומה מוביל לזה. האם היא היתה שם מאז ומתמיד, כיוון שלאחד מבני הזוג יש בסיס עקום שעמו הגיע מלכתחילה לקשר או שמא התקשורת האלימה התפתחה עם הזמן בעקבות משבר אישי או זוגי, לדוגמא משבר כלכלי או בגידה.

אחרי שמבינים מה המניע אפשר לטפל בבעיה מהשורש ולשים את כל הדברים על השולחן.

הרבה פעמים במקרים של אלימות מילולית בין בני זוג מסתבר שבן הזוג שנוהג באלימות לא באמת יודע לשים את האצבע על הסיבה להתנהגותו ואז יש צורך ללמד מאפס, ממש כמו שמלמדים ילד קטן, איך להתמודד עם כעסים וכיצד לבטא רגשות באופן שקול, מכבד ובוגר ולא בדרך של מלחמה.

קראי עוד: החיים בצל אלימות מילולית מתמשכת...

מרגע ההחלטה על פרידה ועד הביצוע

אם ניסיתם לשנות את דפוסי ההתנהגות האלימים אך ללא הואיל והאלימות נמשכת מבלי שרואים את האור בקצה המנהרה, צריך לשקול בכובד ראש אופציה של פרידה.

דפוס התנהגות אלים אפשר לשנות, אבל זה מאוד קשה ולא תמיד מצליחים. גם אם את אוהבת אותו וגם אם נדמה לך שלא תצליחי להתחיל חיים חדשים אחרי הפרידה, יש לנו חדשות בשבילך - את תצליחי ובגדול.

פרידות זה אף פעם לא קל ובמיוחד לא כשהסיבה לפרידה נעוצה באלימות בין בני זוג, אבל יש רגעים בחיים שפשוט יודעים שהגיע הזמן להיפרד ומוכרחים לקחת החלטה אמיצה ולחתוך את הקשר.

כשהסיבה לגירושין היא אלימות, חשוב מאוד לתכנן את הפרידה בקפידה, שזה אומר להתייעץ לפני עם אנשי מקצוע ובפרט עם עורך דין גירושין מנוסה, להיות בקשר עם מרכזי סיוע ותמיכה, לשתף חברה או בן/ת משפחה שעליהם את סומכת בצעד הקרב, להכין כסף בצד ולעזוב את הבית אך ורק כשהוא לא נמצא.

במצבים מסוימים מומלץ לבקש מראש צו הרחקה, אם האלימות המילולית כרוכה באיומים כלפייך ו/או כלפי הילדים, כדי שלא חלילה בן הזוג האלים יחריף את התנהגותו כשיבין שאת אכן מעוניינת להוציא לפועל פרידה.

המהלך הזה הוא אמנם מפחיד בטווח הקצר אבל הוא בהכרח יניב פירות בהמשך חייך ויאפשר לך לחיות כמו שכל אחת רוצה, בבית שבו מתייחסים אליה כמו מלכה, אוהבים אותה ומכבדים אותה.

גבי ניצן מציג בספרו "באדולינה" שתי אפשרויות בחירה, להיות קורבן או להיות מלך. תשאלי את עצמך בכנות – מה את בוחרת?

עוד בנושא: התמודדות רגשית מול אלימות במשפחה