היתר נישואין לאישה שניה

לפיכך, צד לחוזה הנישואין אשר מעוניין לבטלו ולהתגרש מהצד השני לא יכול לעשות זאת באמצעות כפיית רצונו על הצד השני, למעט במקרים בהם ישנן עילות גירושין אשר על פי הדין העברי מצדיקות את ביטול הסכם זה באופן חד צדדי.

מדובר בעילות כגון מיאוס, אישה מורדת, אישה בוגדת, עקרות ועוד.

אולם בשונה מחוזה רגיל, גם במקרה בו יש עילת גירושין בית הדין הרבני אינו מכריז על בטלות הנישואין אלא רק פוסק פסק דין אשר ממליץ, מורה או מחייב גירושין.

כתוצאה מכך, עדיין יש צורך בכל מקרה באקט של מסירת גט על ידי הבעל וקבלתו על ידי האישה וזאת מרצונה ומדעתה החופשיים.

כאן המקום לציין כי תקנת איסור הביגמיה של חרם דרבנו גרשום לא התקבלה פורמאלית בקרב קהילות יהודי ספרד, אלא רק בקרב קהילות יהודי אשכנז.

יחד עם זאת, בפועל מקובל גם בקרב קהילות יהודי ספרד שלא לשאת אישה שניה.

"אסור לאיש ולאישה מישראל לארס או להתארס עם אישה שניה על אשתו הראשונה אם לא בהיתר נישואין מאושר בחתימת הרבנים הראשים בישראל."

שכן, הדין הפלילי בארץ אוסר על נישואים נוספים במסגרת סעיף 176 לחוק העונשין, למעט במקרה בו מדובר בגבר שקיבל היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין רבני ופסק הדין אושר בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, כאמור בסעיף 179 לחוק העונשין.

קראו בהרחבה: שיימינג וחרם חברתי על סרבן גט

יחד עם זאת, במידה והאישה הראשונה מסרבת לקבל את הגט ללא סיבה מוצדקת או לא מסוגלת לקבלו מפאת מצבה הנפשי/בריאותי, קיימת אפשרות הלכתית למתן היתר נישואין לבעל לשאת אישה שניה בעודו עדיין נשוי לאשתו הראשונה.

לשם כך על הבעל להגיש בקשה לקבלת היתר הנישואין בפני בית הדין הרבני האזורי, אשר יינתן לו במקרים בהם יש עילת גירושין שמחייבת את האישה להתגרש אך אישה מסרבת שלא בצדק לקבל את הגט או איננה מסוגלת לקבל את הגט בשל מצבה הנפשי או הבריאותי.

במידה ומדובר בבעל ממוצא אשכנזי, אזי לאחר שנשיא בית הדין הרבני הגדול נותן את אישורו להיתר הנישואין על היתר הנישואין לקבל בנוסף גם את אישורם של מספר רב של רבנים נוספים, אך לאו דווקא 100 וזאת למרות שהוא קרוי גם היתר 100 רבנים.

במקרה שהבעל הנו ממוצא מזרחי אין צורך באישור של רבנים נוספים מאחר שחרם דרבנו גרשום חל רק על בני עדות אשכנז, כאמור לעיל.

יחד עם זאת, נהוג בקרב עדות המזרח להוסיף סעיף בכתובה שבו הבעל מתחייב שלא לשאת אישה שנייה ולכן הבעל צריך לעבור התרת נדרים, כאשר הוא איננו זקוק להיתר מאה רבנים.

בנוסף, על הבית להשליש לידי בית הדין את סכום כתובתה ותוספת כתובתה של האישה הראשונה בידי בית הדין.

סכום הכתובה איננו חייב להיות מופקד במזומן אלא ניתן להסתפק בהפקדת שטר חוב לכתובה.

עם מילויים של תנאים אלה על ידי הבעל, הוא מופטר מכל חיוביו כלפי אשתו הראשונה.

דוגמא למקרה בו ניתן לבעל היתר אישה שניה לאחר שנקבע שאשתו הראשונה מסרבת לקבל את הגט ללא עילה מוצדקת נדונה בתיק הרבני מס' 545570/14 אשר התנהל בבית הדין הרבני האזורי בחיפה.

תיק זה עסק בבני זוג שלא היו להם ילדים והבעל חפץ להביא ילדים לעולם עם אישה אחרת לאחר שיחסיו עם אשתו עלו על שרטון והיא כבר עברה את גיל הילודה.

בית הדין פסק שעל האישה לקבל את הגט, אולם האישה סירבה לקבל את הגט ולשתף פעולה עם בית הדין וזאת למרות שהיא אף נשלחה לכלא בגין כך, כאשר הסכסוך בינה לבעלה היה מר וקשה.

בית הדין קבע כי סירובה אינו מוצדק והוא נובע אך ורק מרצונה לענות את הבעל ולפגוע בו ובהתאם לכך הורה על מתן היתר האישה השניה.

לקריאה נוספת: כפיית גט על אישה עקב התנהלות חמורה בהליץ הגירושין

מקרים בהם ניתן היתר אישה שניה בשעה שהאישה הראשונה לא הייתה מסוגלת לקבל את הגט, הנם מקרים בהם לדוגמא המדובר באישה שלקתה בדמנציה או במחלת נפש קשה אשר שללו ממנה את היכולת להסכים לקבל את הגט מדעתה או מרצונה.

יחד עם זאת, יש לזכור כי ישנם מצבים בהם הבעל מגיש את הבקשה לקבלת ההיתר רק כחלק מאסטרטגיה של הפעלת לחץ על האישה במסגרת הליך גירושין.

כמו כן, מדובר בכלי בלתי שיוויוני בעליל הואיל והוא עומד רק לרשותם של הגברים, להבדיל מהנשים.

לפיכך, נשים מסורבות גט או נשים עגונות, לרבות כאשר הבעל איננו מסוגל לתת את הגט רק מפאת מצבו הנפשי או הבריאותי וזאת למרות שיש עילת גירושין מוצדקת לחלוטין כלפי הבעל, אינן יכולות לקבל היתר לנישואין שניים.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!