איך אפשר להחליט מה היא הערכאה הכי מתאימה לגירושין ואיפה כדאי לך להתגרש?
איפה כדאי להתגרש ומה הם השיקולים שחייבים לקחת בחשבון?
לתיאום פגישת ייעוץ חייג/י: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
רגע לפני שמתגרשים חשוב לגבש אסטרטגיה שתתאים בדיוק לך: פנו אלינו
גירושין עם עורך דין מנוסה
רגע לפני שמתגרשים חשוב לגבש אסטרטגיה שתתאים בדיוק לך: פנו אלינו

איך יודעים איפה כדאי להתגרש?

      12/02/2018 16:31

כל אדם המגיע להחלטה להתגרש, בין אם מבחירה ובין אם מתוך כפיה, נתקל בשאלה איפה כדאי להתגרש? באיזה ערכאה לבחור? ולמרות שישנן לא מעט סטיגמות בנושא, אנחנו מציעים לך לא לקבל החלטה נחפזת, לפני התייעצות עם עורך דין מנוסה.

חשוב להדגיש כבר עתה, כי למרות שישנם כללים לפיהם נהוג לפעול, כל מקרה של פרידה וגירושין מבוסס על נסיבות שונות ועל צדדים שונים. לכן, חשוב תמיד להתייעץ עם עו"ד לפני קבלת החלטה כלשהי.

לשיחה אישית והתייעצות עם עו"ד אורלי מנע-שני לגבי המקרה שלך חייג/י: 072-336-0526

בישראל קיימות שתי מערכות שיפוט מקבילות המוסמכות לדון בסוגיות הכרוכות בגירושין בין בני זוג יהודיים: מערכת בתי המשפט לענייני משפחה, ומערכת בתי הדין הרבניים.

ברם, בעוד בית הדין הרבני הינו בעל סמכות השיפוט הייחודית לדון בעניין הגירושין ומתן הגט, קיימות סמכויות מקבילות לשתי הערכאות הללו לדון בסוגיות הנלוות לגירושין, כגון: חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים והסדרי ראיה.

כתוצאה מכך נוצרה התופעה הידועה בשם מירוץ הסמכויות.

בהתאם לכך, הסמכות לדון בנושאים הנלווים לגירושין תוקנה לבית הדין הרבני במידה והם נכרכו כדין בתביעת הגירושין שהוגשה בפניו, וזאת בתנאי שטרם הוגשה תביעה בעניינם קודם לכן בפני בית המשפט לענייני משפחה.

לחילופין, הסמכות תוקנה בעניין זה לבית הדין הרבני במידה וניתנה הסכמת כל הצדדים לכך, וזאת לאור סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953.

ההבדל המהותי והעיקרי בין שתי הערכאות הללו נובע מכך שבתי המשפט לענייני משפחה פוסקים בהתאם לדין האזרחי-חילוני, ואילו בית הדין הרבני פוסק בדרך כלל בהתאם לדין המשפט העברי וההלכה היהודית, וזאת למרות שיש מצבים בהם הוא מחוייב לפסוק בהתאם לדין האזרחי.

מאחר וההלכה היהודית נחשבת כמיושנת ומסורתית, שלא לומר שוביניסטית, בוודאי ביחס לדין האזרחי-חילוני שנחשב כמתקדם ומודרני יחסית, נפוצה בציבור טעות רווחת לפיה בית הדין הרבני תמיד נח יותר לגבר המתגרש ואילו בית המשפט לענייני משפחה, תמיד נח יותר לאשה המתגרשת, בהיותו דוגל בערכי שיוויון זכויות בין המינים.

גישה זו גם נובעת מכך שהרכבי השיפוט בבתי הדין הרבניים כוללים דיינים דתיים-חרדיים, אשר קיבלו דימוי שלילי כמי שמפלים נשים לרעה, וזאת אף כאשר הם פוסקים בהתאם להוראות הדין האזרחי.

ברם, הגם שאין לומר שגישה זו חסרת כל בסיס אין היא נכונה תמיד. אדרבא, ישנן סוגיות שבהן דווקא בית הדין הרבני יהיה נח יותר לאשה המתגרשת.

לפיכך, אין לקבוע קביעה גורפת וכללית מבחינת עדיפותה של ערכאה מסויימת על פני השניה, הואיל והדבר תלוי בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו.

בסקירה שלפניך נסביר איפה כדאי להתגרש בקווים כלליים ואילו שיקולים צריך לקחת בחשבון.

איפה כדאי לדון בשאלות של חלוקת הרכוש?

עקרונית, בית המשפט העליון פסק פעמים רבות כי בית הדין הרבני מחויב לפסוק בענייני חלוקת הרכוש על פי הדין האזרחי, לרבות חוק יחסי ממון ופסיקות בג"צ, וזאת אלא אם כן הצדדים הסכימו אחרת.

בפועל, בתי הדין הרבניים מתעלמים לא פעם מכלל זה ופוסקים על פי הדין העברי, אם כי לעיתים הם מתרצים זאת תוך מתן הסבר המותאם כביכול לדין האזרחי.

אחד ההבדלים העיקריים בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני מתייחס למצבים בהם אחד מבני הזוג בגד בבן הזוג השני.

בית המשפט לענייני משפחה מתעלם מסוגית הבגידה בעת חלוקת הרכוש המשותף, למעט כאשר מדובר בחובות שנובעים מכספים שהוצאו למטרת הבגידה. במקרה כזה, לא יחול שיתוף בחובות אלו, והם ייוחסו לבן הזוג שבגד בלבד.

לעומת זאת, בין הדין הרבני מייחס משמעות לסוגיית הבגידה, אם כי תוך אפלייתה לרעה של האשה: במידה ונמצא כי האשה בגדה בבעלה, זנתה תחתיו, היא עלולה למצוא עצמה מנושלת מזכויותיה הכלכליות.

תוצאה מכך האשה עלולה להיות מנושלת מזכויותיה ברכוש המשותף, למעט החלק שנותר מהנדוניה שלה, וכן מזכויותיה לדמי הכתובה ולדמי המזונות.

לעומת זאת, במידה ונמצא שהגבר הוא שבגד, לבית הדין הרבני ישנה סמכות לתת סעד הייחודי לו, ולחייב את הבעל בתשלום דמי הכתובה לאשה, ואף בתוספת כתובתה, כלומר תוספת עבור הפרשי הצמדה מיום חתימת הכתובה ועד מועד פירעונה. מעבר לכך, הגבר לא ייפגע בדרך כלל מבחינת זכויותיו הכלכליות.

כמו כן קיים הבדל בין שתי הערכאות הללו לגבי הסוגיה כיצד יש לחלק נכסים שרשומים רק על שם אחד מבני הזוג: בית המשפט לענייני משפחה מאפשר לראות בנכסים כאלו כחלק מהרכוש המשותף, במידה והוכח שנוצרה לגביהם כוונת שיתוף מצד בן הזוג שעל שמו רשום הנכס. לעומת זאת, בית הדין הרבני מייחס נכסים אלו רק לבן הזוג שעל שמו הם רשומים.

הבדל נוסף מתייחס לסוגיה האם מוניטין מקצועי-עסקי נחשב כנכס בר חלוקה: בית המשפט לענייני משפחה מכיר גם במוניטין כזה שצבר אחד מבני הזוג במהלך תקופת הנישואים כנכס המהווה חלק מהרכוש המשותף שניתן לחלוקה עם בן הזוג השני.

לעומת זאת, בית הדין הרבני אינו מכיר במוניטין כנכס שניתן לחלק כאמור.

איפה כדאי לדון בנושא המזונות?

באופן כללי ניתן לומר שבית המשפט לענייני משפחה הינו אכן בדרך כלל נח יותר לאשה בכל הקשור לתביעת המזונות, וזאת משתי סיבות עיקריות.

ראשית, בית הדין הרבני עלול לשלול דמי מזונות מאשה שבגדה, בעוד בית המשפט לענייני משפחה לא ייחס לכך משמעות.

שנית, בית המשפט נוהג לפסוק דמי מזונות גבוהים יותר מאשר בית הדין הרבני, וזאת לרבות בשל הסיבות הבאות:

  • בית המשפט נוהג להצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן, ואילו בית הדין מצמידם לתוספת היוקר.
  • לצורך קביעת סכום המזונות, בית המשפט מחייב את הבעל להמציא תלושי שכר במידה והוא שכיר, או הצהרת הכנסה שנתית במידה והוא עצמאי, ואילו בית הדין הרבני אינו כופה זאת עליו.
  • בית המשפט בודק הן את השכר הנוכחי בפועל של הבעל והן את פוטנציאל ההשתכרות העתידי שלו, בעוד בית הדין הרבני מסתפק בבדיקת השכר בפועל בלבד.
  • בית המשפט נוהג לפסוק מזונות זמניים כבר בישיבתו הראשונה, ואילו בית הדין הרבני עלול לקיים מספר ישיבות קודם שהוא יפסוק זאת.
  • בית המשפט נוהג לפסוק מזונות מיום הגשת התביעה, בעוד בית הדין הרבני נוטה לפסוק מזונות מיום קיום הדיון, שלרוב מתקיים רק מספר חודשים לאחר מכן.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בתביעת מדור, יש לשים לב כי לבית הדין הרבני ישנה סמכות לתת סעד נוסף הייחודי לו, ואשר לא קיים בבית המשפט לענייני משפחה.

המדובר במתן צו למדור ספציפי עבור האשה. צו זה מאפשר לאשה להמשיך ולגור בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג עד לתום הליכי הגירושין ביניהם, אשר לא פעם עלולים להימשך במשך שנים רבות. כתוצאה מכך, ביכולתו של צו זה למנוע למעשה את מכירת הבית וחלוקת תמורתו בינה לבעלה עד למתן הגט.

בעניין המזונות יש לשים לב כי בעוד ניתן לכרוך תביעת מזונות אשה בתביעת גירושין המוגשת בפני בית הדין הרבני, בדרך כלל לא ניתן לכרוך את תביעת מזונות הקטינים בתביעת הגירושין, וזאת לאור ההלכה הותיקה אשר נקבעה במסגרת הליך בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי.

לפיכך, בית הדין הרבני יוסמך לדון במזונות קטינים רק בהסכמת שני ההורים. בדרך כלל דרושה לשם כך הסכמת האשה, אשר מגישה את תביעת המזונות בשם הילדים.

דבר זה נובע מהרצון להבטיח שהילדים יקבלו דמי מזונות בסכום ראוי, מאחר שבתי הדין הרבני נוהגים לפסוק דמי מזונות ילדים בסכומים נמוכים יחסית.

איפה כדאי לדון במשמורת ילדים והסדרי הראיה?

כאשר מדובר בקביעת המשמורת על הילדים, הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני נוהגים להיעזר בחוות דעת של גורמים מקצועיים, כגון פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, אשר עורכים לבני הזוג מבחני מסוגלות הורית לשם כך.

ההבדל בין שתי הערכאות הללו בא לידי ביטוי במיוחד כאשר אחד מבני הזוג הינו דתי בשעה שהשני איננו כזה, או פחות דתי ממנו. במקרה כזה, בית הדין הרבני יעדיף לא פעם להעניק את המשמורת להורה שמקיים אורח חיים דתי יותר, במטרה להעניק לילדים חינוך דתי יותר.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, מומלץ בהחלט להקדים ולפנות אל עורך דין מנוסה בהליכי גירושין, על מנת להתייעץ איתו ולקבל את ההחלטה בדבר הערכאה המתאימה יותר לדון בסוגיות הגירושין שלך, וזאת בהתאם לנסיבות הספציפיות ובכל מקרה לגופו.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!

קרא עוד
שייך לנושא:   גירושין   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (6) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 6 reviews

גירושין בהליך מהיר ייעוץ משפטי בדיני משפחה תשלומי מזונות הסכם ממון לשקט נפשי גישור ליישוב סכסוכים עריכת צוואה לפי חוק חלוקת רכוש בהליך גירושין התמודדות עם סכסוכים במשפחה נקודות למחשבה על משמורת ילדים

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותה של עו"ד אורלי מנע-שני החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. ספטמבר 2017
"רציתי להגיד תודה לעורכת הדין מנע-שני ולצוות משרדה הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עו"ד אורלי מנע-שני בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתה של עו"ד מנע-שני יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורכת הדין אורלי מנע-שני הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

ייעוץ משפטי מהיר עם עורך דין אורלי מנע-שני
לשיחה אישית עם עו"ד אורלי מנע-שני בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורכת הדין אורלי מנע-שני:
072-3360526 פקס: 03-5750305
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת המשרד: רח' כנרת 5, מגדל בסר 3 קומה 23, בני ברק.

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון