מדריך לאבא: לקום למציאות של חצי שבוע בלי הילדים

בוקר (טוב?) עולם חדש

לעיתים בלהט ההסכמים ומאבקי עורכי הדין על המשמורת, שוכחים להתכונן נפשית ופרקטית למציאות החדשה, מציאות של חצי שבוע בלי הילדים.

בין אם לאחר הגירושין עברתם לגור בנפרד ובין אם בחרתם בשיטת הקינון, שבה הילדים נשארים באותו בית וכל פעם ההורים הם אלו שמתחלפים, המודל הנוכחי הוא לא בדיוק התא המשפחתי שהכרת ושאליו היית רגיל במשך שנים.

פתאום מגיעים ימים ולילות שבהם אין צורך להשכיב את הילדים מוקדם ולישון עם אנטנות מורמות, האדם היחיד שבאחריותך להכין לו סנדוויץ' למחר הוא אתה ובשבת בבוקר אחת לשבועיים, יש לך את הזכות להתעורר מתי שמתחשק לך, בלי שיקפצו עליך בצחקוקים קטנים ומלמולים של "אבא קום!".

לצד הרגשת השחרור, צפות ועולות גם תחושות מעיקות של געגוע, אשמה ובדידות.

ההסתגלות למצב עלולה להיות מבלבלת ומשום שרבים נוטים להגיע אליו לא מוכנים, הם נופלים לתוך שינוי משמעותי וגדול, בלי ארגז הכלים המתאים להתמודדות בריאה עם הסטטוס החדש וכל הגורמים הנלווים אליו.

כדי להתחיל חיים חדשים אחרי גירושין ובמיוחד כאשר פתאום אתה נאלץ להיפרד לא רק ממי שהיתה אשתך, אלא באופן מסוים גם מהילדים שלך, אתה מוכרח לקחת נשימה עמוקה ולהתחיל לבנות את עולמך בזהירות ובתבונה.

פתאום לבד - ומה עכשיו?

הפחד מה-לבד ומהריקנות רלוונטי לא רק בהקשר של זוגיות מחודשת, אלא גם ובעיקר בשלבים הראשונים שלאחר הפרידה, בהיבטים האישיים של כל אחד כאינדיבידואל.

אל הפחד להישאר לבד, מחוץ למערכת יחסים ולא פחות מרתיע, עם עצמך ללא מטלות ובלי וויכוחים, נלווים גם פחדים נוספים וביניהם, החסך באהבה שהתרגלת לקבל מהילדים על בסיס יומיומי.

הימים שבהם הקטנים ישנים אצל גרושתך יכולים להיות מלאים בחוויות וריגושים, אבל אם להודות באמת, לפחות בהתחלה, הם עמוסים במחשבות חששות, הרהורים וערעורים.

חברים - חלק מהחברים המשותפים הולכים איתה, חלק נמצאים במערכות זוגיות משלהם ולא לגמרי פנויים לתת לך את תשומת הלב הנדרשת ועליך להבין מי נשאר בצד שלך ולא זאת בלבד, אלא גם מי באמת יכול להכיל אותך ולהקשיב ואת מי עדיף לשחרר.

כמו כן, כדאי להקיף את עצמך בחברים רווקים וגרושים חדשים ובקיצור, אנשים בסטטוס שלך שיוכלו להזדהות, לייעץ, לעודד ולהרים.

בילויים - קיים פער גדול ותמידי בין הצורך של לצאת לקרוע את העיר ובין הרצון למישהו (או מישהי) רציני לסיבוב. זה נכון שעדיין יש בילויים משפחתיים, אמנם במתכונת מצומצמת, אך ביתר הזמן, לפתע נפתח בפניך חצי שבוע שבו אתה האדון היחידי לזמן שלך.

קיים עולם שלם של בילויים שכבר שכחת מקיומם וביניהם, בשלב שבו תהיה בשל לכך, עולם הדייטים, אתרי היכרויות ואפליקציות. בקיצור, היצע מכל המינים, הצורות והגוונים, למטרות רומנטיות או סתם בשביל הפאן.

תחומי עניין - היתרון הכי גדול בגירושין הוא שאתה לא צריך לדפוק יותר דין וחשבון לאף אחד, לפחות רוב הזמן. סוף כל סוף אתה יכול לשבת בתחתונים מול משחק הכדורגל האהוב עליך ולצעוד בקולי קולות, לקבוע שלושה ערבי פוקר בשבוע, לשחק שעות בסוני או לקרוא בניחותא לפני השינה ספר או חדשות באפליקציה של ynet.

העניין הוא שאחרי כל אלו עדיין נשאר זמן פנוי והרבה וזה בדיוק הזמן, תרתי משמע, להרחיב אופקים, להתמכר לסוג ספורט שתמיד חלמת לעשות, להירשם ללימודי ערב ולגלות את עצמך מחדש.

האיזון בין ריכוז עצמי להורה מפצה

לצד כל האינדיבידואליזם שחודר אל חייך כמו רוח סערה והזמן הפנוי שאתה מרוויח, או מפסיד (תלוי את מי שואלים), עולות תחושות אשמה והרצון לשמור על טובת הילדים, גם אחרי הגירושין, גורם להורים לפעול לאו דווקא מהמניעים הנכונים ובמיוחד מתוך רצון לפצות.

מדובר בתופעה מוכרת בישראל, שבמסגרתה אבות ואימהות שהתגרשו חשים צורך לשלם על הזמן האבוד בכסף. הם קונים לילדים מתנות מוגזמות, מתחרים על תשומת ליבם ומנסים לתפוס את המשבצת של 'ההורה המגניב', כזה שאצלו שווה יותר להישאר לישון.

חשוב להתייחס לנקודה הזו בכובד ראש ולמצוא את האיזון בין גרוש ששכח להיות אבא לבין אדם שחי בהלקאה עצמית על היותו הורה לא מספיק "טוב".

ההבניות החברתיות והשיפוטיות מכל עבר לא בהכרח תורמות, או נכון יותר לומר, בהכרח לא. במקום לאפשר לסובבים ללמד אותך איך להיות אבא, כדאי שתעבוד עם עצמך ובמידת הצורך גם עם אנשי מקצוע - על איך להסתגל למתכונת החדשה ולהיות אבא גרוש, שמשקיע גם בילדים וגם בעצמו.

קראו בהרחבה: על מקרים שבהם חוזרים לזוגיות עם גרוש/ה לאחר הגירושין...