מזונות משקמים או מזונות אזרחיים - אימתי?

חיוב זה חל על בני זוג אשר הנם ידועים בציבור או אשר נישאו זה לזה במסגרת נישואים אזרחיים, להבדיל מנישואים דתיים כדת משה וישראל.

מטרת חיוב זה הנה לשקם את בן הזוג החלש כלכלית מבין שני בני הזוג ולהבטיח את רמת חייו לאחר הפרידה.

יודגש כי חיוב זה חל באופן שיוויוני על שני בני הזוג כאחד ללא אבחנה מגדרית, כך שהוא איננו חל רק על הגבר כלפי האשה אלא גם על האשה כלפי הגבר.

כך לדוגמא, בפסק דין תקדימי וחדשני אשר ניתן ביום 18.12.2011 במסגרת הליך תמ"ש 12818-08-11 הטיל בית המשפט לענייני משפחה חובת תשלום מזונות משקמים על אשה כלפי הידוע בציבור שלה.

במסגרת הליך תמ"ש 4485-12-15 פלוני נ' פלונית אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בת"א, נדונה בקשה יחודית לפסיקת מזונות משקמים זמניים, שהגיש בעל כנגד אשתו, לה נישא בנישואים כהלכה כדת משה וישראל.

הבעל טען כי אשתו משתכרת בסך 8,000 ₪ לחודש ותבע ממנה תשלום מזונות חודשיים בסך של 2,500 ₪ בצירוף הוצאות רפואיות.

לטענתו, במהלך כל 40 שנות חייו הוא מעולם לא עבד ולא נמצא במעגל העבודה, אלא נפלט מכל מסגרת שהיה בה, מאחר וקשה לו להסתגל ולהתמיד במסגרות. במהלך הקשר הזוגי בינו לאשתו, הוא שימש במשך כל השנים כעקר בית ועסק בטיפול במשק הבית ובגידול הקטינים, בעוד שאשתו היא שעבדה ופרנסה את התא המשפחתי, וזה גם היה הסדר שביניהם.

עוד טען הבעל כי אין לו כל רכוש משלו וכי הוא פיתח תלות כלכלית באשתו, שיכולה ומסוגלת לשלם את מזונותיו נוכח הכנסתה ופוטנציאל הכנסתה.

לפיכך טען הבעל כי יש לחייב את אשתו בתשלום מזונות משקמים זמניים כלפיו, וזאת לאור עקרונות תום הלב וההסתמכות, וכן לאור פסק הדין של ביהמ"ש העליון בהליך בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני, שם אמרה השופטת דפנה ברק-ארז באמרת אגב כי:

"עד כה טרם הוכרה זכאותם של בני זוג נשואים כדת משה וישראל ל"מזונות משקמים" בבית משפט זה, עם זאת לפחות לכאורה, אין לשלול את האפשרות של הכרה בחיוב מזונות מכח עקרונות דומים של הגנה על הסתמכות, הגינות ותום לב, גם כאשר בני הזוג נשואים כדין".

האשה טענה כי אין לבעל כל עילה לתבוע ממנה מזונות לרבות מזונות זמניים. טענת הבעל כי היא פרנסה אותו ולכן צריכה להמשיך בכך, עומדת בסתירה למציאות לפיה הבעל הוא שסילק אותה מהבית והגיש נגדה תביעת גירושין.

עוד טענה האשה כי חייה עם בעלה היו מלווים תמיד באלימות מילולית ואף פיזית וכי הבעל הוא שהחליט באופן חד צדדי כי הוא אינו חייב לפרנס את משפחתו, וכי הוא מסרב לצאת לעבודה, וכי היא זו שצריכה לפרנס את עצמה, את ילדיהם וגם אותו עצמו.

ברם, על פי הדין היא אמנם זכאית לוותר על מזונותיה, אבל אין לה כל חובה מכל סוג לפרנס את בעלה.

האשה גם כפרה בטענת הבעל לפיה הוא שימש כעקר בית, וציינה כי הוא רק בן 34 שנה ואף עבד עם אחיו במשך שנים רבות מאז היותו נער, בהרכבת פרקטים. מנגד, טענת הבעל לפיה אין לו יכולת הסתגלות והתמדה, אינה סיבה שיש בה כדי לפטרו מחובת מזונות על פי הדין.

בית הדין קבע כי הדין האישי של הצדדים הוא הדין העברי, בהיות שניהם יהודים ונשואים זה לזו כדת משה בישראל ולפיכך השאלה בדבר החיוב במזונות תהיה על פי דין זה, כאמור בסעיף 2 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות).

למעשה די בכך כדי לקבוע שיש לדחות את בקשת הבעל למזונות זמניים אזרחיים. שכן, במסגרת הליך רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני קבע בית המשפט העליון כי אין להקיש מההלכה בעניין קביעת המזונות האזרחיים בין בני זוג יהודים שלא נישאו כדת משה בישראל גם על קיומם של מזונות משקמים בין בני זוג יהודיים שנישאו כדץ משה בישראל:

"ראשית אין בפסק דיני זה, שיש בו לבסס טענה בדבר "מזונות אזרחיים" החלים על בני זוג יהודים, תושבי הארץ ואזרחיה, אשר נישאו כדמו"י (או שהם ספק נשואים) על נישואין אלה חל המשפט העברי, ופסק דיני זה, אינו בוחן מערכת זו ; אין בו דבר על תחולתם של דיני החוזים הכללים על בני זוג אלה, וממילא אין בו דבר על תפקידו של תום הלב בהקשר זה".

באשר לאמרת האגב של השופטת ברק-ארז בהליך בע"מ 3151/14, ציין בית הדין כי היא אינה מצדיקה פסיקת מזונות זמניים בשלב זה.

בפרט כאשר, וזאת בניגוד לטענת הבעל, לא נוצרה כל תלות כלכלית של הבעל באשתו, מאחר והוא בן 34 בלבד, המדובר בנישואים קצרים בני 5 שנים, ולטענת הבעל הוא אינו עובד רק כי "קשה לו" להסתדר במסגרות. לפיכך, על פי הדין אין כאן כל עילה מוכרת לתשלום מזונות זמניים לבעל.

לסיכום: נכון להיום, על פי פסיקת בתי המשפט בארץ כאשר מדובר בבני זוג יהודים שנישאו כהלכה, כדת משה וישראל, לא ניתן לחייב אשה בתשלום מזונות משקמים לבעלה.

מאידך, ניתן להניח כי בעתיד יוגשו תביעות נוספות לתשלום מזונות משקמים, גם במקרים של זוגות שנישאו לפי ההלכה היהודית, ואין ספק כי פסיקת בתי המשפט עשויה להשתנות בהתאם לנסיבותיה של כל תביעה עתידית אם וכאשר.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!